לעיתים החיים מכתיבים לנו מציאות לא נעימה, שאחת מהן היא פרידה. יש פרידות שהן בלתי נמנעות כמו מוות של קרוב משפחה, ויש פרידות שעל אף שהן נפוצות מלוות בתחושה שניתן למנוע אותן, כמו פרידה מבן או בת הזוג. פרידה היא תמיד קטיעה של רצף חיים על ידי אירוע עוצמתי מטלטל.
הפרידה יכולה להיות הדדית או חד צדדית. הפרידות תמיד מכאיבות ונושאות עמן מצד אחד, אופי טראומתי, חוסר אונים וכאב, ומצד שני דורשות אומץ ותעוזה לא קטנה. דרך הפרידה של מעידה על סגנון אישי של היחיד. לדוגמה, בתוכנית הטלוויזיה "חתונה ממבט ראשון", בחר אחד מבני הזוג להודיע לבת הזוג ששודכה לו, קבל עם ועדה, כי הוא נפרד ממנה. האופן בו נפרדים תלוי באישיותו של מסיים מערכת היחסים, ביכולת ההתמודדות שלו עם מצבים קשים וכואבים, וגם רמת הרגישות והאמפטיה שהוא יכול לחוש כלפי השני.
כל זוגיות טומנת בחובה את הסיכוי שמערכת היחסים לא תעלה על דרך המלך שתוביל לפרידה. יש סיבות רבות לפרידה וכן דרכים רבות להיפרד, תהייה הסיבה לפרידה אשר תהייה הפרידה תמיד כואבת ותלווה בתחושת דחייה קשה. אולם יש בסיבת הפרידה לקבוע את מידת הכאב. מחקרים מצאו כי כאשר סיבת הפרידה הייתה כי בן הזוג העדיף אדם אחר, מידת הכאב הייתה הגבוהה בהשוואה לסיבות אחרות. הדבר נובע מכך כי סיבת הפרידה הזו יוצרת תחושת דחייה כפולה: לא רק שאותו אדם לא עונה על הצורך של בן הזוג, אלא גם מישהו אחר הצליח לעשות זאת בהצלחה רבה יותר. תחושה זאת אינה קיימת בסיבות לפרידה אחרות.
ניתן להבחין ב-5 דפוסי פרידה. כל אחד מאיתנו מחזיק בכל הדפוסים הללו, אך תמיד יש סגנון אחד שהינו דומיננטי יותר ובא לידי ביטוי בשכיחות גבוהה. כמו דפוסים אחרים, קשה מאוד לשנות דפוס פרידה, אך אם יש רצון, אפשר ליצור מודעות, גמישות ולרכך את הדפוס.
דפוסי פרידה:
הנעלם - זהו סגנון פרידה הפוגעני, הטראומטי והכואב ביותר. נפרד שאינו יכול להתעמת עם רגע הפרידה בצורה ישירה, ורוצה להפחית את תחושת האשמה שלו, בוחר להסתלק מהקשר ללא הודעה מראש. מצב קיצון של סגנון פרידה זאת, נקרא "גוסטינג", העלמות חד צדדית מקשר, ללא הודעה וללא הסבר. תוך התעלמות מניסיונות בן הזוג השני ליצור קשר (אפרסם מאמר נפרד שידון יותר לעומק בדרך זאת). זוהי הדרך הפסיבית ביותר להיפרד המשאירה את הנפרד מופתע והמום. קיימות דרכים "עדינות" יותר של העלמות שהינן שליחת הודעה או השארת פתק כי היחסים הסתיימו ללא הסבר נוסף, וגם מבלי לתת לשני אפשרות לשאול שאלות ולהגיב. דרך זו יוצרת חוסר במידע לגבי הנטישה עד כדי תחושת מצוקה גדולה שמלווה בפגיעה קשה בהערכה העצמית המלוות אותו זמן רב.
זורק הפצצה – הנפרד בדרך זו מודיע לבן הזוג ביום בהיר אחד וללא הכנה מראש, כי הוא נפרד והקשר מסתיים. פרידה זאת הינה פתאומית, משום ש"זורק הפצצה" אינו משתף את בן הזוג בתחושות ובכעסים שצבר עד כי אינו יכול לשאת זאת יותר. הנפרד בסגנון זה הוא בדרך כלל בן זוג מרצה, שמתקשה להתמודד עם עימות וחוסר הסכמות באופן ישיר, ולכן אינו משתף את האחר ברגשות שליליים שלו, מאחר שהוא מאמין כי הן לא לגיטימיים.
המחריב - בן הזוג יוזם באופן מכוון מצבים של קונפליקטים ומריבות על מנת להוכיח לשני כי אינו צודק. מערכת יחסים זו מלווה בהאשמות רבות של בן הזוג והמילה "בגללך..." חוזרת על עצמה הרבה. המריבות יוצרות מצב שמעכיר את מערכת היחסים עד כי הם מקלקלים את האווירה החיובית בניהם ומנדפים את האהבה ששררה בין בני הזוג. בני הזוג חווים מצבים שליליים רבים של כאב, פגיעה עד כי הזוג אינו משאיר זכר לקשר שהיה וליחסים החיוביים ששררו בניהם, כך שהם לא רואים כל סיבה להמשיך במערכת יחסים זו.
הדועך - בן זוג שחש שהקשר אינו מתאים לו והוא עדין לא בשל לסיים את הקשר וגם אינו בטוח כי פרידה היא הדבר הנכון, או חושש להישאר לבד, לכן שומר את מערכת היחסים עם בן הזוג על "אש קטנה". כלומר, מפחית את מינון הפגישות והשהייה ביחד ומוצא עצמו מעדיף לעסוק בדברים אחרים יותר ויותר על חשבון הזמן הזוגי. זאת, עד כי הזמן הזוגי נעלם ומביא עימו את הפרידה.
המתמודד - הזוג מבין כי הפרידה נושאת בחובה כאב והוא נכון לחוות אותה ולהתעמת איתה. הוא מבין כי לשניהם הפרידה קשה ויש לעשות צעד זה על אף הכאב כדי להגיע לחיים מספקים וטובים יותר. ההנחה הבסיסית היא כי כדאי להגיע להבנות משותפות שיקלו על שני בני הזוג. הנפרד בדרך זו מתכנן את תהליך הפרידה ואינו נסחף להאשמות, לכעסים ולמריבות אין סופיות. הוא יוצר תהליך הדרגתי של היפרדות. אחת הדרכים של המתמודד להיפרד בדרך זו היא "פרידה מבוקרת", בה הזוג יוצר התחייבות כיצד להתנהל בתקופת הפרידה. לדוגמה, הם קובעים מי יעזוב את הבית ומה יספרו לאחרים. בדרך זו כל אחד מבני הזוג מתייחס בכבוד הדדי לשני, ברגישות ומנהל תקשורת מסודרת על מנת לסיים את הקשר לשביעות רצון של כל אחד מהם, תוך קביעת לוח זמנים מסודר.
איך ממשיכים?
הנפרד צריך לעבור תהליך ריפוי הנמשך זמן, מאחר שהוא נפרד מחלקים מעצמו. בד בבד נוצרת הזדמנות לפגוש חלקים חדשים שלא היה מודע להם. בהתגברות על תהליך הפרידה יש הזדמנות לצמיחה ולגילוי כוחות שלא היו מודעים להם בעבר, אך כדי להגיע לכך יש לעבור תהליך ארוך וכואב.
הפרידה היא קשה ועל היחיד להתמסר לה כדי להתמודד עם תחושת חוסר האונים, חוסר שליטה וחוסר הוודאות. היחיד מבין שאינו יכול להשפיע על אירועים שונים ועל מציאות בלתי רצויה וכי עליו לעבור לדרך חדשה ולשנות הרגלים. הדבר החשוב ביותר כדי להתגבר על הפרידה היא לפתח יכולת סליחה לעצמו ולבן הזוג. הסליחה מתחילה בתהליך פנימי שמטרתו לאפשר ליחיד לחיות עם עצמו בשלום, היא באה ליצור הקשבה לרגשות ולמחשבות ולפתח משמעות מפויסת לפרידה. קבלת הסליחה משחררת את הנפרד מרגשות שליליים ומתחושות לא טובות ומאפשרת לפתח נתיב חיים חדש.
מאחר שפרידה משולה לטראומה, היחיד הנמצא בתהליך זה זקוק לסביבה תומכת, בין אם זה חברים קרובים, משפחה, או גורם טיפולי. הסביבה צריכה ללוות אותו לפי הקצב עיבוד הפרידה של היחיד ולעזור לו לאסוף את השברים, על ידי כך שתגלה כלפיו אמפטיה תיתן תוקף לרגשות ולמצוקות שלו, תעזור לו לרפא את כאב הפרידה ולהחזיר לו את האמון בעצמו. הסיבה צריכה לאפשר לו לבטא רגשות כדי להפחית את הכאב ולמצוא הגיון ומשמעות חדשה לפרידה.
יחיד המוצא את עצמו כי אינו מסוגל להתאושש מהפרידה, צריך להבין כי הכאב פתח פצעים ישנים שאינם נותנים לו מנוח. יש לראות בכך הזדמנות לטפול מעמיק יותר על ידי ליווי מקצועי.
רונית כהן זמורה, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ופסיכותרפיסטית, ronitzmora.co.il