ביממה האחרונה נתקלתי בכאלה שממש התלהבו מכתבה שעסקה בנרשמות הדתיות בטינדר, אחרים ממש כעסו, סלדו, הצטערו. כשהתפתחה השיחה שאלתי אותם האם יצא להם למשל להתכתב עם מישהי בפייסבוק? אול אפילו באי סי קיו של פעם, או באינסטגרם. חלקם הודו שקרה להם, אחרים הכחישו אבל שמעו על אחרים.
השאלה החשובה שצריכה לעלות מתוך הכתבה זה לא על אותן בנות, רמת צניעותן או דתיות. אני לעומת אחרים סומך עליהן שהן יודעות היטב להציב את הגבול, בדיוק כפי שאני יודע להציב בעצמי. החיים מזמנים לנו מבחנים ברגע שאנחנו יוצאים מהחממה של הישיבה האולפנא והסניף.
לא הכל קורה בטינדר ,אנחנו ניצבים מול מבחנים בבית קפה, בבר, במסיבה טובה, בכיתה באוניברסיטה, בצבא ובמקום העבודה. שם אגב אין מסך שמפריד, הקרבה הפיזית, הנוכחות זה ליד זו שעות ארוכות מקשים לפעמים יותר. אז למה להרים גבה כשיש מי שמחפשות או מחפשים בפלטפורמה שונה?
-
עוד באותו נושא"בעל לא יצא מפה" | כן אני דתיה, וכן יש לי טינדר
05/07/21 09:22
נדמה לי שהפחד גובר על ההגיון, ניקח רק את השנה וחצי האחרונות, היא או הוא כבר לא כ"כ צעירים, נגיד בני 36, באיזה מסגרת הם היו יכולים להכיר בשנה וחצי האחרונות? אפילו לא בבית הכנסת, לא בקידוש שאחרי, בשום אירוע חברתי. הטינדר הוא עוד פלטפורמה להכיר. נכון מצד אחד אולי 'שוק בשר' אולם מהצד השני באתרים המיועדים יש שוק בשר לא פחות אחרת למה צריך תמונות? בנוסף בטינדר אין תבנית קבועה, אין מיליון שאלות שמתייגות אותך ישר לקבוצה חרדלית, דתית לאומית, דתי כזה או אחר, אורך השרוולים וחצאית, אני יכול להעיד על עצמי שכתוב בפרופיל שלא נוסע בשבת, היו כאלה שנרתעו ברגע ששמו לב. מבחינתי זה אחלה מסנן ראשוני.
העולם משתנה בקצב מטורף, לטוב ולרע. ההפגנות הפכו להיות הרבה יותר דומיננטיות בפייס או בשיתוף, הטוקבק הפך לכיכר העיר. הוויראליות הפכה ליותר חשובה אפילו ממשדרי החדשות, אז למה עולם ההכרויות חייב להישאר דומה למה שהיה לפני 20 שנה? יש טינדר ויש אוקייפיד ויש שליש ויש עוד מלא אפליקציות אחרות, לא כל מי שנרשם או נרשמה זרקו לפח את הערכים שלהם.
הם עומדים עליהם בדיוק כפי שהיו מתמודדים לו היו נתקלים באתגר במציאות, תנו להם ולהן קצת יותר קרדיט. סמכנו עליהן כשהיו מדריכים ומדריכות בתנועות הנוער, שיצאו לצבא ולשירות לאומי, למה אי אפשר לסמוך עליהם גם בעולם הווירטואלי?
כשמדברים על תופעת הרווקות המאוחרת שנובעת מאלף ואחת סיבות צריך גם לא להיבהל מפתרונות שצפים, במקום להרים מיד שלט עצור ולהדליק נורות אזהרה ואפילו לבקר. כדאי קודם לבדוק, לשאול, להציע רעיונות להצבת גבולות אישיים, כל אחד ואחת יכולה להציב לעצמה. באופן אישי אני מעריך את האומץ של מי שנרשמה בטינדר וכתבה שהיא דתייה ומחפשת קשר רציני. היא יודעת מה היא רוצה, מה היא מחפשת והיא אומרת את זה בקול רם. אולי דווקא שם מתחבא הבחור שלה?
אנחנו מפחדים בעיקר מהלא נודע, מהלא רגיל, ממה שלא גדלנו עליו. אפליקציית היכרויות גם אם יש לה סטיגמה לא מחייבת שכל מי ששם כזה. אפליקציית הכרויות הפכה להיות מפגש לגיטימי בחברה מודרנית וטכנולוגית. מפטפטים קצת, בודקים, כמעט כמו שיחה על הבר או בבית קפה אולי אפילו עם פק"ל ליד איזה נחל. אם מתאים נפגשים ובודקים יותר לעומק, לא נכון לתת לפחד לנצח, צריך לתת לו פתרונות ולכבוש.