מדוע רק הנשים אשמות בפוריות?

פולמוס טיפולי הפוריות הצליח להרגיז את רבקה שמעון, ששוב מבינה כי בתא המשפחתי יודעים הרבנים להאשים דווקא את המין היפה. "איך הם מסכנים את בריאותן הנפשית של הנשים?"

חדשות כיפה אורי פולק 18/05/11 00:00 יד באייר התשעא

מדוע רק הנשים אשמות בפוריות?

קראתי השבוע את שתי הכתבות שהתפרסמו בכיפה בנושא טיפולי פוריות, דעתו של הרב קנייבסקי מצד אחד ודעתו של הרב מנחם בורשטיין מצד שני. לכאורה מי אני שאביע דעה מול גדולים. אך אני מתבוננת בשנים האחרונות בתופעת טיפולי הפוריות וההשלכה שלהם על המציאות וברצוני לחדד כמה תובנות.

הרי אין חולק על כך שמצוות פרו ורבו היא מצווה ראשונה בתורה ונצטוו עליה כל בני האדם באשר הם. שהרי אם יהיה העולם שומם - היכן כבוד ה' ומי מפאר ומרומם אותו? מצוות פרו ורבו מחייבת את כלל האנושות ועם ישראל מרבה כבוד ה' בעולם בכל ילד וילדה שבאים לעולם. נשמה שלא באה לעולם היא חסרון , אבידה, באופן פרטי ובאופן כללי.

החידוש שבטיפולי פוריות בזמננו הוא גאולה לכל אותם זוגות שלא הצליחו בשנים עברו לזכות בפרי בטן. גברים ונשים כאחד. יש בעיות הלכתיות בטיפולי פוריות וניתן להתמודד איתן, לסמוך על פוסקים בקיאים שמתירים אותם ומכון פועה מתמודד איתן בהצלחה.

למה להיכנס לטיפולי פוריות כשהם מיותרים?

למשל, במקרה של עקרות הלכתית. הקב"ה ברא כל מיני סוגי נשים ולהן כל מיני סוגי מחזור חודשי שבקושי ניתן לשנות. כל פעם אני נדהמת מחדש כשמציעים לאישה המבייצת לפני המקווה לעבור טיפול פוריות בהזרעה או בהפריה חוץ גופית. במה מדובר? האישה הולכת לטבול במקווה כדי לעבור את טיפול הפוריות, את ההזרעה לדוגמא, מבלי לשמש עם בעלה, וכעבור יום יומיים היא טובלת שוב כדי לקיים מצוות תשמיש.

זו הפרדה מכוונת בין הפקידה, ההיריון, לתשמיש בין גבר ואישה. כל טיפול פוריות כרוך בהמון עגמת נפש, ייסורים ממש, לבעל וגם לאשתו. אם באמת משהו במנגנון הפוריות שלהם משובש- הרי שאין ברירה, ותבוא על הרבנים והרופאים ברכה בכך שהם מאפשרים להם לפרות ולרבות בהתקדמות הטכנולוגית. אבל במקום בו האישה ובעלה בריאים לחלוטין, ואין להם שום בעיית פוריות, גם אני סוברת כרב קנייבסקי שזו תועבה. מדוע הופכים את שני בני הזוג לשפני ניסיון, חיות מעבדה, כאילו, לא משנה איך נכנסתם להריון, כשיש פתרון הלכתי ברור וזועק לשמים!?

הבקיאות העצומה שיש היום לחכמי ישראל יכולה לזהות עבור נשים את הקביעה: האם היא נידה או זבה, ולפטור אותה מחומרה יתירה שהשתרשה בקהילות ישראל מאז החורבן, שהפכה כל אישה נידה לזבה דאורייתא!

למה שהגברים לא יקחו הורמונים?

ההפרדה המלאכותית בין יחסי אישות לבין ההפריה מביאה לפיחות ביחס לחיי אישות מצד אחד, ומפקיעה גם את ערך הנישואין מצד שני. באיזה שהוא מקום אומרת לעצמה רווקה שלא נישאה- הנה- גם אני יכולה לעבור טיפולי פוריות ולהרות ולא משנה שאין לי בעל, כי עובדה שדתיות עושות את זה ממילא.

אישה בעלת תשובה ספרה לי שיש לה ילד מהתקופה בה הייתה חילונית , כשהיא לא שמרה הלכה בכלל. מאותו יום שבו חזרה בתשובה גילתה שהיא מבייצת לפני המקווה ואין היא יודעת מה עליה לעשות. מטרידה אותי גם העובדה שיש מקרים בהם הגבר הוא זה שסובל מבעיה כל שהיא, אבל הוא לא ימהר לקחת תרופות טבעיות לחיזוק הזרע, לעבור טיפולים אלטרנטיביים וכד'. יותר קל לו לומר לאשתו - בואי נעבור הפריה - למה?

גם טיפול הורמונאלי לשינוי ביוץ הוא לא חוקי. ממליצים לנשים להסתכן בבריאותן, ולא ראיתי שמחלקים הורמונים בקלות כזו לגברים. נראה שיבואו הללו, אחרי לקיחת הורמונים, להתלונן על ירידה בחשק המיני או כאבי ראש ושרירים - מה אז יגידו הפוסקים? גבר אחד ממיודעי שסובל מבעית פוריות התלונן באזני שהתמיסה שקבל - לא טעימה, אבל את אשתו הוא רוצה לחייב בהפריה חוץ גופית!

תמיד אני תוהה בלבי, איך היהדות, המכבדת ונזהרת בנושא של פקוח נפש, ממהרת לסכן נפש נשים בקלות כזו בנושא של הפוריות? אם הייתי פמיניסטית, הייתי מנופפת בדגלי התיאוריה של השוביניזם הגברי והפטרוניות שיש לעולם הרפואה וההלכה הגברי על העולם הנשי. אבל אני אינני פמיניסטית וכבוד יש לי לתלמידי חכמים.

האם אינכם רואים את התמונה הכוללת? האם אבד לכם החזון? האם כבוד האדם, כאבו, זר לכם? הרי קרב היום בו נשוב לבית קדשנו ונשוב להבדיל בין נידה לזבה, למה למרר לאנשים את החיים במקום שבו אין צורך, ולמה ליצור תיאוריה שקובעת כי "לא נורא- לא משנה איך יפגוש הזרע את הביצית, העיקר שבסוף יצא ילד". אין זו דעת תורה ואין זו דעתו המקורית של בורא עולם. במקום שהטיפול נצרך - ברוך הבא. במקום שהוא מיותר, הוא תועבה.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן