"טיפולי פוריות הם תועבה, הבנים שיצאו מזה עלולים להיות רשעים ופושעים גמורים", כך הרב חיים קנייבסקי, מגדולי הפוסקים בציבור החרדי, בספר חדש העוסק בטיפולי פוריות והפריות מלאכותיות. עמדתו של הרב פורסמה לראשונה בעמוד הפייסבוק של העיתונאי אבישי בן חיים.
דעת הרב קנייבסקי, כפי שהיא מובאת בספר החדש, היא שכל טיפולי הפוריות לסוגיהם השונים - אסורים על-פי ההלכה בתכלית האיסור. הרב קנייבסקי טוען בספר כי הטיפולים הללו הם "תועבה", וקובע נחרצות כי "בודאי הבנים שיצאו מזה עלולים להיות רשעים ופושעים וגרועים".
בעקבות פרסום דבריו של הרב קנייבסקי, פרסם הרב יובל שרלו, ראש ישיבת פתח תקווה, עמדה המביעה תמיכה עקרונית בטיפולי הפוריות. "תורת ישראל רואה ברצון לפרי בטן הן יסוד הלכתי משמעותי, אך הרבה יותר מכך - יסוד נפשי ומהותי. היסוד ההלכתי הוא מצוות ''פרו ורבו'', אולם היא פחות קשורה לנושא בו אנו דנים, הן בשל העובדה שנשים אינן מחויבות בה, והן בשל העובדה שלמיטב ידיעתי כל הפוסקים כתבו שאין חובה להשתמש בטיפולי הפריה כדי לקיים את מצוות פרו ורבו", כותב הרב שרלו.
"ואולם", מציין הרב שרלו, "הרצון לזכות בפרי בטן הוא יסוד החורג בהרבה מתחום ההלכה. ראשית, הוא ממש מגדיר את הרצון הזה כחלק בלתי נפרד הזוגיות, שכן כבר בפרשת הבריאה נאמר ''ודבק באשתו והיו לבשר אחד'', ולדעת ראשונים רבים ההוויה לבשר אחד היא היא הלידה. מעבר לכך, עקרות מתוארת במקרא כאחד הייסורים הגדולים הקיימים, ומי לנו גדולה כרחל אמנו האומרת ''הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי''. זהו רצון אנושי כל כך, שאני גם מכיר היטב מהמציאות הקיימת, וקשה לתאר את עוצמת הכאבים שיש לזוגות שלא זכו בפרי בטן".
ראש ישיבת פתח תקווה מסביר אפוא כי נקודת המוצא של הפסיקה ההלכתית, לפי האמור לעיל, "חייבת להיות בקשת דרכים המותרות בהלכה למימוש שאיפת חיים זו". הוא "מבקש להדגיש כי הכאבים והקושי לא היו עומדים מול איסורי תורה, ולעתים מצוות התורה מציבות בפנינו קושי עצום, ואנו נתבעים לקיים אותן כהלכתן", אך מבהיר כי בעיניו "זו המשמעות של עבודת השם".
על פי עמדתו ההלכתית של הרב שרלו, הוא טוען כי "לא ניתן למצוא מקור הלכתי קדום כלשהו לטכנולוגיות הפריה. יש הרבה מקומות שמשתמשים בהם, אפשר למנות את כל המקורות באריכותו, אולם בסופו של דבר אין התייחסות הלכתית קדומה לטכנולוגיות אלה, בשל העובדה שהן לא היו ידועות". זו הסיבה, לדברי הרב שרלו, שיוצרת מחלוקות רבות בין רבני דורנו בנושאים הללו.
הרב שרלו קובע באופן הלכתי כי "תיקון ליקויים והבאת הזוג הסובל למצב לו זוכים כל הזוגות המקבילים להם", זאת במסגרת פעולות כמו הפריה חוץ גופית, פונדקאות, תרומת ביצית - "הן פעולות שלא רק מותר לעשות אותן, אלא שכל השותפים בנושא מקיימים מצווה גדולה", הוא קובע.
מאידך, הרב שרלו קובע כי בנוגע לשימוש בטכנולוגיות אלו במצבים אותם הוא מגדיר כ"לא טבעיים", כמו פונדקאות בגיל מבוגר מאוד או ברירת מין עובר למטרות לא רפואיות, נקודת המוצא ההלכתית, לדעתו, צריכה לאסור. ואולם, גם הרב שרלו מקבל את ההנחה כי "גם כאן יש לבחון כל טכנולוגיה לגופה וכל מקרה לגופו". בכל זאת, שולל הרב שרלו את מה שהוא מגדיר כ"חריגה לגמרי מדרכי הטבע", כשימוש בזרעו של מת או שיבוט, אותם הוא מגדיר כ"עוד חזון למועד".
לסיכום, כותב ראש ישיבת פתח תקווה כי "רבים רבים העוסקים במלאכת הקודש של הבאת גאולה למצוקתם של אלה שלא זכו בפרי בטן. זכות גדולה היא להם, והם מביאים אהבה וחסד, נעם ופדות לכואבים כל כך, שהם דרכי ד' בעולם והליכה בדרכיו. אני מאמין כי ילדים שנולדים מתוך הליכה זו בדרכיו של הקב''ה אינם סובלים משום פגם - לא פגם הלכתי ולא רוחני".