בס"ד
אשתדל לא להלאות בפרטים אך קצרה היריעה מלהכיל...
לפני כשנתיים וחצי נפגשתי עם בחור שצץ ועלה מהעבר שלי, בעבר התנהל בינינו קשר קצר ואפלטוני,יש לציין שבהיכרותנו הראשונה שנינו היינו חילוניים לגמרי, בתקופת הזמן שלא דיברנו הבחור הספיק לחזור בתשובה אף נישא נישואים לא מוצלחים 1(מוצלח..).
מוזר ו"מיסטי" שבמהלך כל תקופת נישואיו כשהיו מריבות בינו לבינה גרושתו היא היתה תמיד מזכירה אותי ומפטירה באמירה (מוזרה לדידי), "לך לענת..." (זה שמי) אני כמובן הייתי טרודה בעניני (בצא, חו"ל, לימודים) כלל לא העלתי על דעתי שנוכחותי המטאפיסית נזכרת כלל בסיטואציה אינטימית שכזו, רצה הקב"ה ואכן באחד מבקוריו של הבחור אצל עורך דינו שגר ממש בשכנות אלי ושעסק בעניני הגירושין צלצל הטלפון בביתי ומשם הדרך להכרות עם בורא עולם היתה קצרה.
באותו היום, אני חייבת לציין, הייתי בלימודי באוניברסיטה עד מאוחר כשכוננה בי תחושה שהערב יצלצל אני עתידה לקבל שיחת טלפון חשובה וגורלית מאדם מעברי...
מאז נכנסתי במרץ לעולם התשובה כשכמובן לכל הכרותי עם הקב"ה ועם עולם התורה והמצווה אחראי אדם זה (עד אז היית אדם לכמעט לגמרי לא מאמין),לאחר תקופה לא ארוכה החלטתי לעבור למדרשת חוזרות בתשובה בי-ם כשהמטרה ברורה ללמוד בכי להקים בית של תורה יחד עם המלאך ששלח לי הקב"ה, במהלך כל שהותי בי-ם נשארנו בקשר, הבחור מצידו לחץ עלי תמיד לקצר את שהותי במקום זה כדי שנוכל לממש את אהבתנו (למרות הקשיים שבלהנשא לאדם גרוש ) ואני לעומתו ביקשתי להשאר במקום לפחות שנה, דבר שלעיתים עורר תסכולים בינינו. אך כשהסתימה השנה פנינו שנינו במרץ למימוש המטרה -איחוד נשמותינו, או אז קרה המפנה הגדול ביחסים בינינו והבחור כלעומת שבא, נסוג לאחור, ואני נשארתי במקומי עם אהבתי אליו ועם תוכניות לא ממומשות לעתיד, לא עזרו כל נסיונותי להחיות את האהבה שהתנדפה לה בחלל העולם, הבחור החליט לפתע פתאום להתעלם מעצם קיומי, בטענה שבשכלו הוא מבין ויודע שאנו מתאימים אך ליבו ריק מכל זיק של רגש והתלהבות אלי, אני נשארתי נבוכה ומתוסכלת, שכן כל החלומות אותם רקמנו יחד החלו להפרם. במהלך כל השנה האחרונה לא הצלחתי להוציאו ממחשבותי, מה גם שהוא נטע בי שורשים של השקפה והלכה שהביא עימו בתחילת דרכי, כך שבכל מקום אליו הלכתי ראיתי אותו לנגדי, לעיתים תכופות למדי ניסיתי להזכיר לו את קיומי בעולם, ללא הועיל