הדרך לחופה – מסכות במערכת יחסים זוגית

לא פעם אנו חשים כי בן הזוג הניצב מולנו עוטה מסכה, מנסה להסתיר חלקים באישיותו. ימי הפורים מאפשרים לנו הצצה מאחורי אותם המסכות

חדשות כיפה חייה כהן 17/03/14 09:54 טו באדר ב'

הדרך לחופה – מסכות במערכת יחסים זוגית
הילה לוצקי, צילום: הילה לוצקי

עולם הדייטינג יוצר אינספור מפגשים שלעיתים מביאים אותנו לעטות את המסכה החברתית הרצויה לביסוס המעמד אותו אנו מבקשים ליצור. כשאנחנו מחפשים לעצמנו אהבה, אנחנו סורקים את כל המסכות ומנסים לנחש איזה טיפוס הוא האדם שמולנו. במוקדם או במאוחר, אנחנו מגלים את זה גם בלי שאנחנו יודעים על כך. המוח מפענח עבורנו במהירות - אם כדאי להעניק לאדם שמולנו סיכוי. כשיש רצון נעטה מסכה שמטרתה להרשים את בן הזוג ולמצוא חן בעיניו, ולחילופין אם אין מציאת חן נעטה את מסיכת הריחוק.

במידה מסוימת "מסכה" או העמדת פנים הכרחית בחיי היומיום שלנו - תחפושת השגרה. עם זאת, חשוב להתאים אותה לסיטואציה המתאימה וברמת חשיפה תואמת. נפש האדם מורכבת מאוד ומלאת רבדים ולמעשה אנו מתחפשים בחיי היומיום. המסכה, גם בצורה המטפורית שלה, מאפשרת להחליף זהות, כאמור במגילת אסתר "ואנוכי הסתר אסתיר פניי..."

בפסיכולוגיה: המסכה מאפשרת לאדם להסתתר מאחוריה, הוא בלתי נראה והוא יכול להרגיש חופשי לעשות (או להגיד) דברים שבדרך הרגילה הוא אינו מעז לעשותם, אם משום שאינם מתאימים לתדמית שהוא רוצה להציג לעולם, ואם בגלל החשש שיידחו או שיתקבלו בבוז או בלעג.

במובן החסידי יש הבניה של הרגל חיצוני, חשיפה של משהו שטבוע בנו בפנים, מה שאנו מציגים כלפי חוץ, כמו הלבוש שלנו. בחסידות מוסבר כי לנפש יש לבושים, שלושה במספר, אלו הם: מעשה, דיבור ומחשבה. יש מחשבות שהן לבוש, שאפשר לפשוט אותם וללבוש אותם מתוך בחירה. נהוג לדרוש שהמלה בגד היא מלשון בגידה, והמילה מעיל מלשון מעילה. בעצם בלבוש יש משהו מתעתע, כי כל תחפושת שאנו עוטים על עצמנו עשויה בסופו של דבר להפוך לחלק מאתנו.

רבי חייא אומר: "...ברקיע הקב"ה מזווג זיווגים, לפי זכייתם במעשים טובים כך יזכו לקחת זיווגם" שבן אדם יעשה מעשים טובים ויעשה את רצון ה' יעטה תמיד מסכות טובות מראה, כאלו שישקפו פנימיות זכה וטובה. טוב רוֹאי פנימי וחיצוני יזכה את האדם לפגוש את השידוך הנכון והראוי לו. שהרי "לא טוב היות האדם לבדו".

בתיאטרון, יש למסכה תפקידים חשובים - המסכה משמשת כאביזר המאפשר להעביר מסרים ותחושות. ניתן למצוא מסכות מגוונות: החל מהמסכה הלבנה, הנהוגה בתיאטרון היפני, זו המאפשרת לשחקן לשחק ללא הבעת פנים בכלל, דרך המסכות הצבעוניות בקרנבל בוונציה ועד המסכות שמביעות רגש ספציפי ומוגדר.

הפסיכואנליטיקן ותלמידו של פרויד, קארל גוסטב יונג, מדבר על הפרסונה, שהיא אותו חלק של האישיות שאנו מציגים כלפי חוץ, לעומת ה"צל" שהוא החלק הלא מודע והאפל של האישיות. יונג אינו ממליץ מה רצוי אלא מציין ששני החלקים קיימים בבני אדם. הקב"ה טבע באדם את השאיפה לשכלול והתקדמות - באורות הקודש מרחיב על כך הרב קוק זצ"ל: "את האני שלנו נבקש..." (מוסר הקודש צ"ז). בכל אחד טבועה מתנה מיוחדת ואופיינית לו. לכל אדם יש את טביעת האצבע השייכת רק לו, ללא מסכות, אם רק ירשה לעצמו להעז וליצור מציאות חדשה, שבה החוץ משקף את הפנים. ובאגרת הפורים מלמד הרב קוק: "...ומאוד אנו צריכים בחיינו, שסודות הנעלמים יצאו ויתגלו. על ידי גלויים של הסודות נכיר את עצמנו, נכיר את שחבוי בקרבנו".

הבה נבוא בשערי הפורים האלה בשפה הגלויה שלנו, הבה נמגר את תחושת האביונות של הבדידות ונתחמש במנות של חיפוש משותף אחר התנועות שירוממו אותנו אל פתיחת הלב לחיבור זוגי ונכונות למסע אל מעמקי הקשר. נכוון מחדש את מיתרי הזוגיות שלנו, נתרגל ניגון חדש, נקי מצרימות ומזיופים, נחלוק מנות של אהבה, צחוק, הומור, תשוקה, חוויות, יצירתיות ושמחה. ניצור זוגיות חדשה, רעננה, מועשרת, ומאושרת. כי אהבה זוגית היא אחת החוויות הנפלאות ביותר שאדם יכול לחוות.

חייה כהן - אשת חינוך, אשת עסקים, ואמנית, מחברת הספר 'הדרך לחופה'

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן