תהליכי בניית קשר מלווים באינספור דילמות וספקות הממלאים את חלל הקשר הזוגי שלנו; ועלינו לכונן את הרצון להשקיע בקשר זוגי, לחדד את כל החושים, לרבות אופן ההקשבה ללבטים המתלווים לתהליכי בניית הקשר ולפתח מחויבות פנימית, כדי ליהנות מהזמן הזוגי המשותף. כפי שמלמד רבי נחמן מברסלב "אם יש משהו שאתה משתוקק לו, או משהו שהיית רוצה מאוד שיקרה? התמקד בו, בכל יכולת הריכוז שלך. דמיין לך אותו בפרטי פרטים. אם רצונך איתך דיו, וריכוזך עז דיו, תוכל לממש את משאלותיך".
ננסה להאיר את הדרך לחופה ולמנף את הקשרים שאנו מנסים לטוות:
כולם רוצים אהבה וכשהיא תגיע צריך לאפשר לה להיכנס. כדי לאפשר אהבה דרושה הפְּנוּת במרחב הרגשי. הפְּנוּת הזאת זה השחרור מכל המעכבים, והכבלים, והמניעות, והיכולת לשנות ולהתחדש למעלה מהדפוסים הדוגמטיים. להשתחרר מהאימפקט המכונה "אפקט ההילה", לפיו נוטים להשליך מתכונה אחת ליתר תכונותיו של אדם. הרב דסלר אומר: "ככל שדבר קרוב יותר לחיינו האישיים, כך קשה לנו יותר להכיר אותו כראוי". בדבריו הוא ממשיל זאת למצלמה המצלמת בקלות עצמים רחוקים, אך מתקשה לצלם כראוי את המנגנון הפנימי שלה-עצמה. המסקנה החשובה ביותר היא שמצד אחד שאנו נדרשים לרזולוציה גבוהה בסוגיית השידוכים, כדי לדייק ככל האפשר את בחירתנו. מאידך, אנו נדרשים להפסיק עם הניסיונות במיקוד רזולוציה גבוהה בהגדרת בן/ת הזוג. היטיבו להכיר ולאפשר את הפחות יפה, הפחות חכם, הפחות מתאים. בדומה לסלוגן של אלון גל: "תנסה מקסימום תצליח".
כאשר נתקלים בקושי לנוע בין רצוננו להצמיח קשר לבין החששות המתלוות במהלכו, כאן עולה ההזדמנות שלנו לשקף לעצמנו מימדים נוספים בקשר המתהווה: - הגשה, חזרה, ושיקוף מחדדים את המסר. כמו מראה או כמו "הד" עבורנו. מימוש הרצון בזוגיות מתבטא בין היתר בחידוד כל החושים, לרבות אופן ההקשבה ללבטים המתלווים לתהליכי בניית הקשר הזוגי. חשוב לקחת את הזמן כדי לאפשר להתרגל לבן הזוג. לעזוב לרגע את רף הציפיות וגם את הקטע הרומנטי. להרים את המבט על הקשר ולנסות ליצור חוויה לא מדידה. לקחת את המשקפיים הוורודות כדי להיטיב לראות את שבחו של בן הזוג. לנסות לראות את הצד המפואר זה בזה. ובדיעבד לבחון את מה שהיה טוב בדייט. להגיע לדייט מתוך התעניינות ולהעביר את הפוקוס למשהו הדרגתי, כי לכל אחד יש את הקצב שלו והוא שונה מאדם לאדם.
רצוי לנהל שיחה קלילה ולא מחייבת במהלך דייט. כי בכל אדם מצויה השניות. התנועה בין הצורך להבליט לחשוף, לבין הצורך לשמור על המרחב האישי ולגדור את העצמי ואת התוכיות. לשים לב שלעיתים אנו בתנועה נפשית כובלת. התת מודע מעצים את התדר, מאיץ ודוחק להיות בשליטה. התת מודע מעורר את הסקרנות לדעת מה בן הזוג חושב עלינו, ואנו משדרים תדרים שהצד שכנגד קולט מאתנו מבלי שנתכוון לכך. לעיתים הצד שמנגד קולט את הלחץ, נכנס ל"נוהל פסילה", ובוחר להפסיק את הקשר. לכן צריך להשתדל להיות משוחררים, בלי לחץ ולהתנהל בטבעיות. לתת מרווח זמן עד למיצוי, להאט את קצב זרימת "שעון החול" - כי הזמן הוא פרמטר אינדיבידואלי ושונה מאחד לאחד, וצריך להשכיל לפתוח את המרחב, להרשות לעצמי ולזולת להרגיש, ולאפשר לקשר להתפתח. חסימה מגיעה כדי שנסיר אותה ולכן, לא ניכנע לתקיעות, לא נוותר על המוכנות לנסות, לא נוותר על מיצוי הקשר.
יש להכיר בכך שיש אנשים שההתפתחות הרגשית קשה להם, אנשים אלו מתאפיינים בנטייתם להיות כל הזמן בשליטה. וכאשר הם מגיעים לכדי יצירת קשר זוגי הם ממהרים לקבל החלטות מתוך חשש לאובדן שליטה. יש מי שההתאהבות עבורם זה סוג של "מחלה" והם לא מרשים לעצמם להיות חולים. לפיכך, אם וכאשר נשתחרר מהבקרה על הקשר יהיה אפשר להיווכח שזה יותר זורם.
בשלב ההתלבטות צריך להיכנס לפרופורציות וצריך לאזן את החיובי מול השלילי לאזן בין מה שאוהבים ומה שמעריכים בזולת. עלינו לדעת להתעלם מכל מה שטפל ולרכז כוחותינו בפריצת קשר נפשי להבחין במה משלים אותנו מתוך התבוננות מתרחבת. אז ההתחבטות מצטמצמת.
המנגנון הפסיכולוגי העומד ביסוד היתרונות והחסרונות במערכות יחסים נותן לכל תכונה משקל יחסי כלשהו. משקל זה מבטא את העומק של כל תכונה, ומכאן גם משפיע באופן ישיר על קביעת טבעה של ההתנסות הרגשית . לדוגמה, בדרך כלל אנו אומרים על מישהו: "הוא מושלם מבחינה כזו או אחרת, אבל בכל זאת אינני אוהבת אותו". רגשות הם התנסויות מאוד דינמיות, וגורמי אישיות או הקשֵרים שונים יכולים לגרום לנו להסתכל על אנשים מפרספקטיבות שונות, ובהתאם לכך לשנות את רגשותינו כלפיהם. לדוגמא: התמקדות ברגע של כיף שחווינו יחד יוביל להתבוננות חיובית.
הקושי לשאת דיסוננס רגשי יוצר חוסר איזון, לכן אם נוכל להתמקד ביתרונות נוכל להפחית את משקל התכונות השליליות של הזולת ולהגדיל משמעותית את משקל תכונותיו החיוביות. עמדות מתונות יוצרות הלימה פנימית מאוזנת. הדגש הוא על הגישה החיובית - במקום לחפש מה לא, להתמקד במה כן. לפתוח את דלתות הלב ולא לשכוח לסגור חלק מהן, לסגור את סימני השאלה, לסגור את ההשוואות, לסגור את הטפל ולהתמקד בעיקר, ולהתחיל לקבל החלטות, להשלים ולעיתים גם להתגמש ולהתפשר.
צריך לשחרר את שומרי הראש שהפקדנו על הלב וגם על המוח, כשאנו יוצרים מפגש גמיש, אנו מאפשרים לחיבורים חדשים להתהוות ; מתאפשר קשר-חברתי-זוגי. שהרי ידוע שמצב רוחנו מושפע מסטרס; כשמתקשים למצוא אהבה או בשל דחייה רומנטית. אריק פרום - פסיכואנליטיקן ופילוסוף יהודי אמר: "האהבה היא הדרך לברוח מהכלא של הבדידות, וכשהיא חסרה מתעוררים בנו רגשות של חרדה, תסכול ואשם". חוויות של כישלון בקשר זוגי מובילה להסתגרות פנימית ולחוסר יכולת להתמיד בקשר לאורך זמן. כאשר אנו מרחיבים את הרצון שלנו לכונן קשר אנו יוצרים התמודדות חיובית שמכוונת ומנתבת לקשרים עם הזולת ובחלוף זמן כשהקשר נבנה נוכל לשוב ולהזמין את שומרי הראש הפנימיים שלנו ונתייעץ איתם על התפתחות הקשר.
מחמאות בקשר זוגי יוצרים קרבה נעימה. (הימנעו מהחְמאה לא אמיתית כדי לא ליצור חוסר אמינות). רצוי להחמיא למעשה ולא לעושה. לדוגמא: "זה שליווית אותי זה היה מתוק מצידך" או "מה שעשית עבורי ממש עזר לי" או "זה שהתחשבת בי בתקופת המבחנים הקל עליי את המשך הקשר בינינו".
בתהליך בניית קשר זוגי מגלים שקיים שוני ומגלים קונפליקטים וכשזה קיים זה סימן שהקשר טבעי. כשמגלים הבדלים זה אומר שההיכרות העמיקה. וזה מצביע על התפתחות בקשר שיוביל לרצון להעמיק את הקשר ולעבוד על ביסוסו. הראי"ה קוק זצ"ל אמר: על האדם להוציא מעצמו, ממעשיו ומפעולותיו "את הטוב והישר שבו, את ההרגשים הטובים והנעלים, את ההנאות הנאות והיפות שהם טובים למי שנהנה מהם וטובים להכלל כולו" (עין ראי"ה שבת א)האדם מטבעו הוא יצור חברתי, וחיי בדידות ימנעו ממנו למצות את מלוא יכולתו. קשר זוגי מעניק לאדם רווח לעצמו לזולתו ולסביבתו. כי אין לנו באנושות דבר נִקדש וראוי להיות מרומם כקדושת קשר ברית הנישואין.
חייה כהן - אשת חינוך, אשת עסקים, ואמנית, מחברת הספר 'הדרך לחופה'