אח שלו, דייטים זה לא הזמן לעבודת המידות

אם האדם לא הצליח לשנות את מידותיו ואת הסתכלותו על האחר עד עכשיו, תקופת הדייטים היא לא הזמן הנכון לעשות זאת. אם היופי החיצוני מפריע - אין שום סיבה להתכחש לכך

חדשות כיפה שי הרשקוביץ 29/04/13 10:24 יט באייר התשעג

אח שלו, דייטים זה לא הזמן לעבודת המידות
יחצ, צילום: יחצ

"... ואיך היא נראית?"

"שמע.. לא מלכת יופי, אבל אתה יודע גם לא מכוערת, לא הכי רזה... אבל באמת בחורה נהדרת..."

"תראה חשבתי על זה קצת, ו.. אתה יודע יש עוד הצעות, נראה לי שאני אוותר, אבל באמת תודה".

וכך הגיבור שלנו המשיך לצאת עם עוד ועוד בחורות, מבלי להתחתן, ומבלי לדעת שבאותו סירוב, הוא פספס את המיועדת לו מן השמיים, אותה אחת שבת קול הכריזה 40 יום קודם יצירתו, שהיא היא המיועדת לו.

סיפור ידוע ומוכר, על בחור קצת יותר מידי בררן, שבמו ידיו פספס את זיווגו.

אך תרשו לי להציג אפילוג אחר לסיפור:

"... ואיך היא נראית?"

"שמע.. לא מלכת יופי, אבל אתה יודע גם לא מכוערת, לא הכי רזה... אבל באמת בחורה נהדרת..."

"תראה חשבתי על זה קצת, ו.. אתה יודע יש עוד הצעות, נראה לי שאני אוותר, אבל באמת תודה"

"תקשיב, תנסה, מה אכפת לך מקסימום תחתוך..."

"טוב, בסדר... אם אתה אומר שהבחורה טובה"

...

"שלום הרב, אני יוצא כבר עם מישהי כמה פגישות, בסה"כ הולך בסדר חוץ מדבר אחד, המראה החיצוני קצת מפריע"

" תראה אין בחורה מושלמת, העיקר זה האופי, שקר החן והבל היופי, זה מפריע לך כי אתה מושפע מהתרבות, פשוט תתגבר על זה, תראה שאחרי החתונה זה כבר לא יפריע לך"

הסיפור התגלגל, הקשר התקדם, הרב קידש, האורחים שמחו והכל נראה כמו עוד זוג מאושר שיצא לחיים המשותפים.

אך מה שלא כולם ידעו, שעניין מראה החיצוני לא הרפה מגיבורנו, ולאט לאט זה התחיל לקצוף ולגעוש והספיקות החלו לכרסם. הוא התבייש ללכת איתה לחברים משותפים, כבר לא רצה לראותה, והשכינה כבר לא שרתה בבית.

וכשהשכל מחליט והרגש דומם על מקמו, ניצני האהבה אינם מלבלבים, ושהכל קר וקודר, העצב השריש את שורשיו הרעילים, והגט לא איחר לבוא...

האם עבודת המידות תקפה גם בעולם הדייטים?

נכון, באמת שקר החן והבל היופי, והבל הבלים הכל הבל. ובאמת אדם צריך לתת עינו דווקא באופי, בטוב הלב של הצד השני. עדות? משפחה? מראה? אילו דברים שוליים. עיקר האדם אלו תכונותיו ומידותיו.

אך כל זה נכון דווקא לפני שלב הדייטים. אם האדם לא הצליח לשנות את מידותיו, ואת הסתכלותו על האחר עד עכשיו, תקופת הדייטים היא לא הזמן הנכון לעשות זאת.

דייטים זה לא עבודת המידות, ובטח שלא גמ"ח.

(אומנם נכון, אדם צריך בכל חייו להתקדם ולשאוף למעלה, ואבל כל עוד הוא לא הגיע למדרגה הנכונה, שלא יישם אותה על הדייט). אם לאדם מפריע משהו מסוים אין לו להתכחש לזה, זאת לא אמירה - שאם משהו מפריע לי, אז זהו, אני חותך. אלא שהאדם צריך לעשות בירור אמיתי ועמוק עם עצמו, ולראות האם באמת הדבר הזה מפריע לי וחוסם אותי (ובד בבד לדעת שזה מתוך קטנותו), או שמא זה דבר שיחלוף ככל שאפגש עם היופי הפנימי והמלא והעשיר של העומד מולי, ואז יתגמד עד לגודל של כאין וכאפס אותו חיסרון, ואולי אף ימצא חן בעיניי.

"אבל זה קשה?", "ואיך אדע אם זה באמת מפריע?"

החיים שלנו ב"ה מורכבים, וההחלטות לא פשוטות, אבל האדם צריך להאמין בעצמו, ולדעת שע"י חשבון נפש אמיתי, וכמובן ביטחון ותפילה לה' שיורנו בדרך האמת והישר, הוא יזכה ויגיע לחקר האמת.

אין זה אומר ייאוש, אך כן ישנה פה דרישה מן האדם, לקיחת אחריות מתוך כובד ראש ורצינות, ודרישה אל עצמו.

ובשעה ששלב ההכרות חלף ולו, והגיעה שעתה של היפה של הכניסה לחופה, והתחלת הדרך המשותפת.

אז מתחילה באמת עבודת המידות, לדעת לתת ולא רק לדרוש, לדעת להכיל ולקבל.

ומכאן במשך כל יום ויום, תהיה עבודה תמידית על המידות, בהקמתו של בניין עדי עד.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן