המהפכה השקטה: כיצד קריאות מגילה נשיות הפכו לנורמה?

קריאת מגילה לנשים על ידי נשים הפכו לחלק בלתי נפרד מחג הפורים בעשורים האחרונים. אז כיצד החל שינוי, והאם ניתן להתגבר על מורכבויות בקהילות השונות?

חדשות כיפה 05/03/20 15:00 ט באדר התשפ

המהפכה השקטה: כיצד קריאות מגילה נשיות הפכו לנורמה?
מגילת אסתר, צילום: shutterstock

בשקט בשקט, מבלי שהרגשנו, קמה לה מהפכה. אחרי שנים ארוכות בהן הורגלנו לקריאת מגילה בה מקיים בעל קורא את המצווה, החלו נשים ברבות הזמן לבקש לעצמן את הזכות ולקיים את הקריאה. מה שהחל בבתים פרטיים ועבר מפה לאוזן, תפס עם הזמן מקום של כבוד על בימת החזן בבית הכנסת.  

"זה תהליך ארוך של כמה עשרות שנים", אומרת עו"ד יעל רוקמן מנכ"לית 'קולך', "ופורים זו הזדמנות מאוד טובה. מבחינה הלכתית אין שום בעיה, וזה מוסיף תוכן ועניין לנשים בחג חוץ מלדאוג לסעודה, לתחפושות ולמשלוחי המנות".

מה התנאים שהבשילו על מנת שיחל שינוי כזה?

"אני חושבת שיש רצון מאוד גדול לנשים לקחת חלק, להיות שותפות אקטיביות בעשיה הדתית. כמו כן, יש לנו היום יותר נשים תלמידות חכמים, ואז בהכירן את גבולות ההלכה, הידע שלהן הוא כוח, המאפשר לדעת שאין פה שום עניין הלכתי, רק חברתי. כאשר נשים רואות כי קריאות כאלה מתקיימות, זה נותן להן מוטיבציה לקיים קריאה כזו גם בקהילה שלהן.

אם בעלוני שבת של 'קולך' שהיו מתפרסמים בבתי הכנסת לפני עשרים שנה, הייתה רשימה תמציתית של עשרים מקומות בהם מתקיימת קריאה לנשים על ידי נשים, הרי שהיום יש לנו באתר מפה עם פירוט של קריאות מגילה, ואנחנו מגיעים לכמויות הרבה יותר משמעותיות, והדבר צובר תאוצה בקהילות שמרניות יותר ופחות. אני רואה בזה תהליך מאוד מבורך".

מי שבחרה לקחת חלק אקטיבי בקריאה כזו, היא יוצרת התאטרון - איילת סנאי, ששיתפה את כל התהליך האישי שעברה בבלוג 'מתנחלות  ברשת'. ל'כיפה' היא מספרת, "התחלתי  לקרוא מגילה בשנות לימודיי במדרשה. קראתי גם שם וגם ביישוב עפרה, שם חגגתי את החג במשך שנים רבות.  קריאת המגילה חיברה אותי עוד יותר לחג. אני לא מגדירה את עצמי כפמיניסטית, אלא כאישה שומרת מצוות המחפשת את המקום הנשי בתוך עולם ההלכה המסורתי. יש מי שיקרא לזה שמרנית, אבל אני לא מתביישת בהגדרה.

כאשר למדתי באולפנה ערכו משאל האם לאפשר לבנות לקרוא מגילה או לא. לאחר הסבר הלכתי ודיון משותף של הבנות, הוחלט לאפשר את הקריאה, אך לקיים אותה בחדר צדדי. ואילו הקריאה המרכזית, נערכה על ידי גבר. היום, עשרים שנה לאחר מכן, באותו מוסד חינוכי, המצב הפוך לגמרי. קריאה ברוב עם של בנות האולפנה, ואילו בחדר צדדי עדיין יש קריאה על ידי גבר למעוניינות. אני חייבת להדגיש שגם היום, אני מאד בעד קריאה של נשים בזמנים שממילא רק נשים נוכחות: אולפנות, מדרשות, קריאות בשעות מאוחרות לנשים בקהילות, ולא כתחליף לקריאה משותפת בבית הכנסת, למשל בערב פורים".

מי שעמלה רבות על איסוף המידע וחשה את השטח מקרוב, היא דוברת הארגון עינת ברזילי, "מידי שנה אני אוספת מכל רחבי הארץ קריאות מגילה נשיות. בשנה שעברה היו 113 מוקדים של קריאות. השנה, פנו אליי מתחנת רדיו על מנת שאתווך להם מקום ממנו ישדרו את הקריאה בשידור חי, אך למרות המחשבה כי תהיה הסתערות על הרעיון, עדיין לא מצאתי קהילה מעוניינת, מאחר והן לא מוכנות להיחשף ברמה הזו. מצד שני, מי היה מאמין שנגיע ל-113 קריאות לנשים? לא כל המחסומים נפרצו, אבל זה שזה קורה זה דבר מדהים. גיבורת המגילה - אסתר, הייתה אקטיבית ושינתה גורלות, וזה כל כל טבעי שנשים תקראנה את המגילה בעצמן, ממקום מחובר יותר".

מגילת אסתר

מגילת אסתרצילום: shutterstock

 

האם יש קשר לכך שיש יותר תמיכה רבנית גברית?

רוקמן: "אני חושבת שבדרך כלל בדברים האלה, זה לא שרבנים מאירים את הדרך ומוליכים אותה, לרוב זה הפוך, יש צורך מהשטח, ובסוף הרבנים גם נענים לו. גם הרבנים מבינים שאין סיבה שלא לאפשר. בעניינים האלה אנחנו ורואים הרבה פעמים שרבנים לא פותחים את הפתח, אלא רק לאחר שמתחילה עשייה. ויש רבנים שהיו פעם שמרנים יותר, אך מבינים היום שאינם יכולים להמשיך ולאסור כאשר אין עניין הלכתי".

 

ובכל זאת, כיצד מתגברים על מורכבויות בתוך הקהילה?

"יש מקומות בהם אומרים לנו כי מתקיימת אצלם קריאת נשים על ידי נשים, אך לא נותנים את הכתובת המדויקת, מאחר והדבר יוביל לביטול הקריאה. יש מקומות בהם לא מאפשרים קריאה בתוך כותלי בית הכנסת אלא רק בבית פרטי. בכל מקום הדברים נעשים בהתאמה לקהילה המקומית.

בקהילה שלי לדוגמה, הקריאה התקיימה בתחילה בביתי הפרטי, ורק לאחר מכן  זה עבר לבית הכנסת. בתוך הקהילות קורים מהלכים חשובים המהווים פתח לדברים נוספים. קריאת מגילה זו רק דוגמה לכך שנשים רוצות להיות חלק. הרבה דברים אחרים קורים בנוסף, יש הרבה קריאות בתורה בשמחת תורה, העברת ספר התורה גם בעזרת נשים, יש יותר מקומות בהם נשים דורשות בפני הקהל בבתי כנסת ולאט לאט זה הופך ליותר מקובל שנשים אומרות דבר תורה באופן קבוע. כל הדברים האלה הם חלק ממערך גדול יותר של השתתפות נשים בקהילה, לא רק בקידוש, אלא בדברים שבמהות. בטווח הרחוק, בית הכנסת יראה אחרת, השינוי בוא יבוא".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר