בצל הסערה על מחאת השביס ולינור אברג'יל, נזכרתי בסיפור: לפני זמן מה נתקלתי בקבוצה גדולה של נשים בפייסבוק בפוסט הבא (מובא באישור הכותבת):
"מה הקטע בבתי חולים, חוסר התחשבות. אני מאושפזת כמה ימים במיון נשים. אני דתיה עם כיסוי ראש, ולפעמים אני רוצה קצת להוריד את הכיסוי ולנוח, או להוריד בלילה ולישון בלעדיו. צוות הרופאים בכל החלפת משמרת, מלבד ביקורי הרופאים, מגיע ופותח את הווילון ללא כל אזהרה, ללא בדיקה אם אני ערה, ישנה, מתלבשת, מכוסה. זה נשמע לכם הגיוני? והם מגיעים בקבוצה גדולה, עם סטודנטים.
היום העירו אותי משינה בגלל החלפת משמרת. ביקשתי שיסגרו את הווילון עד שאשים כיסוי ראש וממש לא התייחסו. אין לי בעיה אם היה צוות נשי בלבד, אבל יש הרבה גברים וחוסר הרגישות משווע".
הזדעזעתי מהתיאורים של הכותבת. הרי לשמור על כבוד החולה זה דבר כל כך בסיסי! הייתי בטוחה שנשים תגבנה ברוח זו, וכשקראתי את התגובות התכווצתי מכאב.
"מי את חושבת שאת, מלכת אנגליה? מה זה הדרישות האלה?!!", או "את מאושפזת בבית חולים ציבורי, את חושבת שיש להם זמן לדרישות המוגזמות והמגוחכות שלך?". זו היתה רוח הדברים ברוב התגובות.
אני לא יודעת מה כל כך חרה לנשים רבות בתיאור מצוקה הגיונית ואנושית של אישה אחרת; למה הן ראו לנכון להגיב בתוקפנות כזו וגסות רוח. איפה האחווה הנשית? כבוד החולה הוא ערך בסיסי וחשוב, מוסכמה אוניברסלית, והוא נרמס פה לחלוטין ללא סיבה מוצדקת על ידי הצוות הרפואי.
גם אחווה נשית היא אוניברסלית. היכולת של נשים להזדהות עם אחיותיהן, להכיל, לתמוך, לעמוד לצידן, חוצה יבשות, ימים ועמים. בהתחלה מיהרתי להגיע למסקנה שהתגובות הפוגעניות הן בגלל יחס עויין שאנחנו מכירים היטב גם מתחומים אחרים כלפי המגזר הדתי, כמו בסיפור השביס של לינור אברג'יל בטקס יום העצמאות. אולי החליטו שזה חלק מקמפיין הדתה בבתי חולים או כפייה דתית.
כשגיליתי בדיעבד שהכותבת מוסלמית בכלל, הבנתי שלמעשה מדובר בבעיה אוניברסלית, שלא קשורה לדת או לאום ספציפיים. זהו חוסר כבוד לאדם ולאמונותיו, לאישה ולאמונותיה. חוסר כבוד וחוסר רגישות, הבנה והכלה לאישה ולצרכים נשיים.
מסתבר שלינור לא לבד, ועוינות דתית ככלל וכלפי נשים בפרט חוצה דתות. הרגשתי צורך לומר לאותה אישה ששיתפה בקושי שחוותה בבית החולים, כמה היא צודקת, ולהתנצל בשם ציבור הנשים שהגיב בצורה כל כך בורה וחסרת רגישות.
יצרתי קשר עם כותבת הפוסט, ששמה סעדה. אמרתי לה שאם אנו, הנשים, לא נעמוד על זכויותינו ונעבור בשתיקה על יחס לא הולם, המצב לא ישתנה והבעיה לא תיפתר, וכל הכבוד לה על העלאת המודעות. סיפרתי לה גם שהשם שלה מזכיר את השם של מקצוע הסיעוד, ושאלתי מה פירוש המילה "סעדה" בערבית. שמחה, היא ענתה לי.
ואולי, אולי אפשר ללמוד מכך שתפקיד הסועדים את החולים הוא בראש ובראשונה לשמח, ועל ידי כך להביא לריפוי שלם ואמיתי.
רק בריאות.
ליצירת קשר, חפשו בפייסבוק "חני כהן יהונתן".