ביום רביעי התקיים בהיכל התרבות של קרית ארבע חברון, האירוע המרכזי של מרכז 'הריקוד' לאומנויות המחול, בהפקת ענק שכללה 3 מופעי מחול ברצף ובו רקדו 300 רקדניות בגילאי 4 עד 18 שהציגו את יכולותיהן מול 1200 נשים מכל רחבי הארץ. במקביל למופעים, התקיים מחוץ להיכל התרבות, יריד 'בין הכרמים' - פסטיבל לנשים יוצרות עם עשרות דוכנים שונים.
לכבוד המופעים, נתפרו מאות פרטי לבוש שונים המתאימים לכמות הרבה של הרקדניות. במופעים עצמם הוצג מפגן של סגנונות - מודרני, קלאסי, ג'אז, היפ-הופ ואף אלמנטים של התעמלות אומנותית, התעמלות קרקע ואקרובטיקה. "זהו בית של מחול המאפשר ל - 350 בנות דתיות המתגוררות באזור מגילאי גן עד סוף י"ב למצוא את הרקדנית שבהן, גם אם אין להן מבנה גוף קלאסי לריקוד או חלום להיות הרקדנית הבאה של ישראל", סיפרה המנהלת האומנותית של האירוע ומייסדת מרכז "הריקוד" אסתר מרום. היא הוסיפה
"כי הן מגיעות לבית הספר כדי לגלות את הקול הפנימי שלהן, להעצים אותו ולמצוא את הדרך לבטא אותו כלפי חוץ בכל סגנון שרק יבחרו בו, ואני מלאת גאווה על האיכות האומנותית שאינה מתפשרת עם דרישות ההלכה. מופעי המחול שאנחנו מפיקים הם בשורה חדשה לציבור הדתי. אחרי המופע הזה אני יכולה לקבוע שאפשר ליהנות מתרבות איכותית ומקצועית בלי לפגוע בעקרונות היהדות שלפיהם אנחנו חיים ויש לציין שבנושאים ההלכתיים השונים אנו פונים לרב דב ליאור, רבה של קריית ארבע חברון".
 |
|
(צילום: דוברות קרית ארבע)
|
סיפורו ואופיו של מרכז 'הריקוד', משקף למעשה את דרכה המפותלת ויוצאת הדופן של המייסדת אל חיק הריקוד. אסתר מירום, תושבת קריית ארבע חברון, פתחה את הסטודיו לפני 13 שנה לזכר אימה שנפטרה ממחלת הסרטן זמן מועט לאחר שנישאה. אסתר, שעד אותה עת למדה בכלל לימודי הנדסה במכון טל, גילתה בתוכה בעקבות הטרגדיה, קול חדש שקרא לה לשנות כיוון ולהתמסר לריקוד. "זו הייתה כנראה כמיהה שהייתה חבויה בתוכי שאהבתי אותה למרות שלא ידעתי זאת, כי לי כילדה לא היתה האפשרות ללמוד ריקוד במוסדות הדתיים שלמדתי בהם". היא מסבירה שכאשר אימה חלתה במחלת הסרטן מצאה את עצמה רוקדת בבית ומוציאה את הכאב. "יום אחד עשיתי בישוב עלי בו התגוררנו פעילות ואימי הגיעה לצפות בי. אני זוכרת את ההתרגשות והשמחה שהיא חשה, שהיא נפטרה מספר חודשים לאחר מכן, הרגשתי שזוהי בעצם הצוואה שלה - שאמשיך לרקוד ולהרקיד לזכרה". לדבריה, בעלה והמשפחה עודדו אותה לפתוח חוגים וככה הכול התחיל. "אני מרגישה שבזכות הריקוד התחברתי לקב"ה בצורה מיוחדת".
 |
|
(צילום: דוברות קרית ארבע)
|
היום יש לאסתר את בית הספר המרכזי בקריית ארבע חברון, מקום מגוריה הנוכחי, לצד בתי ספר וקבוצות ריקוד בירושלים, מודיעין, יד בנימין והר חברון. "הרציונל היה ללכת למקומות שבהם בצד אחד ישנו ביקוש ללימודי מחול ברמה מקצועית ומאידך הביקוש לרקוד ולהופיע מבלי לוותר על אורח החיים אליו אנו מחנכים כשומרי תורה ומצוות" מסכמת מירום תוך שהיא פורסת בקיצור את חזונה לפתוח סניפים נוספים ולהפיק מופעי מחול לציבור הדתי בכל רחבי הארץ.