סגור

למרות הסגר - אפשר להתחיל את השנה הזו בטוב

שוב סגר. תחושת הצמצום המוכרת מהסגר של פסח מורגשת באוויר, רק שהפעם, במקום התפאורה האביבית והפריחה הססגונית של סוף החורף, יש את הישימון והמחנק של שלהי הקיץ, וקשה להרגיש את חגיגיות ההתחלה של שנה חדשה

חני כהן יהונתן
כח באלול התשפ
,
17 בספטמבר, 2020 10:49

צילום: shutterstock

שוב סגר. תחושת הצמצום המוכרת מהסגר של פסח מורגשת באוויר, רק הפעם במקום התפאורה האביבית והפריחה הססגונית של סוף החורף, יש את הישימון והמחנק של שלהי הקיץ. הסתיו צנוע ועניו, בקושי מורגש, והאוויר מרגיש מהביל מתמיד, בפרט עם מסיכה על הפנים.  קשה להרגיש את חגיגיות ההתחלה של שנה חדשה, ואנשים רבים מתקשים להתמודד עם אתגרי השעה. 

זה לא פשוט להתמודד עם מצב כזה שנכפה עלינו; בין אם חושבים שזו הקורונה ובין אם חושבים שזו גחמה פוליטית, מדובר במציאות שנקלענו אליה בעל כורחנו. ולנו לא נותר אלא לפעול מתוך המציאות המצומצמת הזו. ניסיתי לחשוב על תוכן שיכול לחזק ולעורר השראה, משהו שייתן זווית חיובית בימים טרופים אלו, ובסוף מצאתי.

השבוע אירחנו בקורס הכשרת המדריכות שלי מטפלת בשיטת פאולה, שהעשירה אותנו בידע ודרכי טיפול מהשיטה הזו. היא פתחה בסיפורה הביוגרפי של מייסדת השיטה, פאולה גרבורג. פאולה גרבורג חלתה במחלה סופנית, וכמעט כל שרירי גופה התנוונו. ישובה בכיסא גלגלים, משותקת כמעט לחלוטין, הרופאים לא נתנו לה שביב תקווה; אפס סיכויי החלמה. פאולה החליטה שבשום אופן היא לא משלימה עם רוע הגזירה, והתחילה לפעול היכן שיכלה; והמקום היחיד שנותר בגופה שהיתה לה יכולת לפעול איתו היו העיניים.

פאולה התחילה למצמץ במרץ, ולהמציא לעצמה כל מיני תרגילי עיניים הקשורים בהפעלת השרירים שלהן. בגלל הקירבה של העיניים למוח, התרגילים החלו להשפיע לטובה באופן יוצא מן הכלל, ולאט לאט ובהדרגה הריפוי שהתחיל מהעיניים ונבע משם התפשט לכל חלקי גופה.

התרגילים הלכו והשתכללו ככל שהיכולות הפיזיות של פאולה הלכו והתרבו, עד שבסופו של דבר האישה שהיתה משותקת בכל גופה והרופאים לא נתנו לה סיכוי לשרוד- הבריאה לחלוטין. פאולה החליטה שכלי הריפוי העוצמתי שגילתה צריך להיות נחלת הכלל, והתחילה להכשיר מטפלות בשיטה שלה. 

"חלפו שנים, ומאז אלפי אנשים בכל רחבי העולם זכו וזוכים להחלים ולהביא מזור לגופם בזכות תושייתה של פאולה גרבורג", סיימה אסנת המטפלת לספר לנו כיצד נוסדה השיטה. דבריה נדמו לי כמשל למציאות שלנו היום: אנחנו כמשותקים, מוגבלים ל-500 מטר, ללא יכולת לנוע בחופשיות כאוות נפשנו, לארח או להתארח בחגים. המציאות בעלת פוטנציאל דכאוני גבוה.

וכאן אפשר ללמוד מפאולה: לנסות למצוא מה אנחנו כן יכולים לעשות שייטיב איתנו, לחפש את הדרך שביכולתנו לפעול בתוך המסגרת הסוגרת עלינו בעל כורחנו. פאולה הוכיחה עד כמה התנועה הקטנה הזו פועלת בעוצמה, וכמו אפקט הפרפר יכולה להביא בכנפיה ברכה גדולה שתשפיע לשנים רבות וטובות.

יהי רצון שנזכה לגלות כוחות חדשים הטמונים בנו, שנמצא את הפתח בתוך הסגר (חודו של מחט מספיק), שמעז יצא מתוק. שנה טובה ומתוקה.

 

ליצירת קשר, חפשו בפייסבוק "חני כהן יהונתן".

 

לכל הטורים של חני

 

 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

אל על צילום: תומר נויברג/פלאש 90

לראשונה: אל על תטוס מעל ערב הסעודית

קרא עוד