בניגוד לחברה החרדית שמנותקת בהרבה מובנים מהחברה הישראלית, החברה הדתית לאומית לוקחת חלק פעיל בחברה הכללית: חבריה משרתים בצבא ואף בתפקידי פיקוד בכירים, לא מעט מבני ובנות הציונות הדתית נמצאים בעמדות מפתח בחברה הישראלית ובכלל זה בפוליטיקה, בתקשורת , באוניברסיטה והשפעתם רבה בכל התחומים.
באופן כללי מעמד הנשים בחברה הדתית אינו שונה ממעמד הנשים בחברה הכללית והנשים מעורבות ומשפיעות בכל תחומי החיים. למרות זאת, בכל הקשור למעמד האישה בתוך הקהילה הדתית ובתוך בתי הכנסת, נותרנו הרחק מאחור.
אני מסכימה שיש כל מיני סוגי קהילות דתיות ובהחלט מקובל עלי שיש בית כנסת שמראש מחליט כי הוא מיועד רק לגברים והם קובעים את כל מה שקורה בבית הכנסת. הבעיה שלי היא עם רוב בתי הכנסת שעל פניו מעוניינים שהנשים יהיו חלק בלתי נפרד מהקהילה. משום מה גם בבתי כנסת אלו בתי הכנסת נתפסים כמקום השייך לגברים בלבד - כמעט ואין בתי כנסת בהם ישנם גבאיות (למרות שאין כל מניעה הלכתית כי אישה תשמש כגבאית), המקום של הנשים הוא בדרך כלל מאחור ומאחורי מחיצה אטומה רחוק מהחזן שכמעט ולא ניתן לשמוע או לראות כלום מעזרת הנשים. במילים אחרות, אתם הגברים אומרים לנו שאנו לא רצויות בבתי הכנסת.
הטענה שאם חס וחלילה במהלך התפילה תראו ממרחק אישה הדבר יפריע לכם להתרכז בתפילה היא טענה מגוחכת, במיוחד שיש דברים שמפריעים לכם הרבה יותר להתרכז במהלך התפילה מאשר לראות במרחק אישה צנועה עם כיסוי ראש. הייתי מציעה קודם כל להפחית את השיחות עם החברים או את קריאת העלונים במהלך התפילה שמשום מה לא מפריעים לכם להתרכז בתפילה.
אחרים יגידו שהסיבה לכך היא שאנו, הנשים, לא מגיעות לבית הכנסת. לאלו שטוענים טענה זו אציע להם פעם אחת להיות בעזרת נשים בבית כנסת דתי לאומי ממוצע (כמובן מאחורי וילון אטום ובמקום שכמעט ולא ניתן לשמוע את החזן) ותבינו מהר מאוד את התחושה למה אנו מרגישות דחויות מבית הכנסת ולמה מפסיקות להגיע אחרי פעם אחת.
אלו שיטענו כי אפליית הנשים בבית הכנסת היא מחוייבת ההלכה - טועים ומטעים. אין כל בעיה הלכתית למקם את החזן במקום קרוב גם לעזרת נשים. אין כל מניעה הלכתית להנמיך מעט את המחיצה שתאפשר גם לנו הנשים לראות את התפילה ולהרגיש חלק בלתי נפרד מהתפילה ואין כל מחיצה שהמחיצה לא תהיה אטומה לגמרי. מי מהגברים שבאמת לא יכול לראות אישה מתפללת אני מציעה לו לבדוק את עצמו היטב.
אני יודעת שהפתרון הקל ביותר בחברה הדתית הוא להגיד "רפורמית" עם כל עמדה שלא נראית לכם אבל אפתיע את אלו שחושבים כך, אני לא רפורמית אלא משפחה דתית רגילה (אבי הוא אפילו רב).
הגיע הזמן שהקהילות הדתיות לאומיות יבינו שגם אנו הנשים רוצים להיות חלק בלתי נפרד מהקהילה ומבית הכנסת (הכל כמובן בגבולות ההלכה) וכמו שבשאר הדברים אין לכם כל בעיה שניקח חלק פעיל ושווה אנו רוצים להיות חלק בלתי נפרד ולא מופלה גם מבית הכנסת וכשאתם מתכננים בניית בית כנסת אל תשכחו שלפחות 50% מהקהילה הם נשים ולכן הכרחי שגם הנשים יהיו שותפות בתכנון בית הכנסת וישפיעו גם על המבנה כולל מקום החזן, גובה המחיצה וכו'.
משום מה דרישות כה בסיסיות והגיוניות הופכות אותנו מייד לכאלו שלא מקפידות על ההלכה בעוד שההיפך הוא הנכון, אנחנו רוצות להגיע לתפילה (גם אם אנו לא מחוייבות לפי ההלכה) ולהשפיע על בית הכנסת והקהילה לא פחות מכם הגברים.
הכותבת הינה תושבת שכונת הר חומה בירושלים.