לפני כשנה וחצי התוודעתי בפייסבוק לאופנת כתרי פרחי המשי, והתאהבתי. נפשי יצאה לכתר כזה, אבל מה לי, אישה עם כיסוי ראש, ולכתר פרחוני? (כאילו שנשים גלויות שיער כן הולכות ברחוב מכותרות בפרחים...).
אבל החלום על כתר פרחוני לא הרפה ממני. בדקתי כתרים ומחירים בחנויות באינטרנט, יקר מדיי. המשכתי לפנטז על כתר פרחוני, עד שפתאום חשבתי: אולי אנסה להכין אחד לבד. קניתי פרחי משי ב-50 ש"ח, לקחתי בחשבון שאולי הכסף ילך לפח, אבל שווה להשקיע 50 שקל בשביל לנסות להגשים חלום, והכנתי לעצמי כתר פרחוני מקסים, שאוחסן אחר כבוד וסלפי עמוק במגירה. והייתי מאושרת.
חשבתי אולי לחבוש את כתר הפרחים על המטפחת להופעות שלי, בכל זאת, רקדנית, אבל לא היה לי האומץ לכך. הפעם הראשונה שהעזתי להופיע עם הכתר בציבור הייתה בפורים. בפורים, כמובן, מורידים את המסיכות וחושפים את "האני האמיתי". אז הורדתי את המסיכה והסתובבתי כל החג מאושרת, כשלראשי העטרת. עברו עוד כמה חודשים, ופנו אליי ממגזין נשים שרוצים לעשות עליי כתבה. החלטתי שאני מצטלמת לכתבה הזו עם הכתר שלי (שבינתיים כבר העלה אבק), ויהי מה.
לילה לפני הצילומים לא ישנתי מרוב התרגשות וחששות. הספק ניקר: אולי הזר מגחיך? אולי אני סתם עושה מעצמי בדיחה פורחת? התביישתי אפילו מהצלמת והמאפרת, אבל לא ויתרתי לעצמי, ובידיים רועדות הנחתי את הכתר על המטפחת.
התמונה יצאה מדהימה. לקח עוד כמה ימים לאזור אומץ לשים אותה בתמונת הפרופיל שלי בפייסבוק, והתגובות היו נפלאות. צלמת עיתונות שראתה את תמונת הפרופיל שלי התלהבה, וביקשה לצלם אותי עם כיסוי ראש ופרחים, והתמונה שלי עם כתר החלומות התפרסמה בעיתונות ובטלוויזיה. התגשמות חלום. עכשיו אני מסתכלת לאחור, ונזכרת בהתחלה.
כל כך הרבה סיבות שבגללן יכולתי פשוט להתייאש ולהרים ידיים מחלום הכתר: כי זה לא פריט לבוש פרקטי, כי אני מכסה את השיער, כי זה יקר, כי גם 50 שקל זה כסף ומה יצא לי מזה, כי יצחקו עלי, כי אני מפחדת מהתגובות. ולמרות הכל החלטתי ללכת על זה, בלי לדעת לאן השביל הזה ייקח אותי.
אני (עדיין) לא הולכת לבית הכנסת בשבת עם זר פרחים על הראש, אבל אני מרגישה שהצלחתי להביא לידי ביטוי רעיון יצירתי שהיה לי, ולהציג לראווה את האמנות שלי, חלק מהמכלול של חני.
אני מספרת לעצמי ולכן את הסיפור הזה עכשיו, כדי להזכיר לעצמנו כמה קל לוותר על הגשמת חלומות, וכמה משתלם ללכת על זה גם כשהנתיב אינו ידוע. אנחנו צריכות להשתדל לעשות ולממש את הרצונות שלנו, ולאן זה יגיע משם?
השמיים הם הגבול.
ליצירת קשר, חפשו בפייסבוק "חני כהן יהונתן".