הדוסית הזו שחיה בסרט וטוב לה - היא אני!

למרות שכבר חשבתי שאני ממש מכירה את עצמי, ואין מצב שאופתע ממשהו חדש, השבוע זה קרה. תוך כדי שיחה קצרה שניהלתי עם קולגה לעבודה, הבנתי שאני אשכרה חיה בסרט

חדשות כיפה חני פנש 26/02/19 22:08 כא באדר א'

הדוסית הזו שחיה בסרט וטוב לה - היא אני!
צילום: חני פנש

איזה קטע! מה שכולם אומרים עליי כל הזמן, הוא באמת נכון. אני חיה בקצב שלי, עם ההחלטות שלי, שאני מקבלת לגמרי בהתאם למה שאני מרגישה או חושבת. ובגדול - לא באמת אפשר להכניס אותי לאיזושהי משבצת שתקל על החיים ובעיקר על הסביבה.

הייתי אפילו אומרת שאני קצת קשה לריסון. יעיד על כך בעלי שנאלץ להתמודד לא פעם עם הר געש מהלך על שתיים ולו מטפחת על הראש. מבלי לשים לב, אני גורמת לעצמי להיות סוג של תופעה קטנה. דוסית, עם מנוי לכל המשפחה לספרייה באחת הערים האליטיסטיות בארץ. צמחונית לא מוצהרת, אוהבת חיות שהיא גם אמא למשפחה ברוכת ילדים. תושבת בנימין (איפה זה בכלל?!) שמכורה לרשתות החברתיות ולכל דבר חדש הקשור למדיה ולתקשורת.

חוסר משבצת מוגדרת מאוד מקשה על הסביבה להבין תחת איזו קטגוריה לתייג אותי. למגזר הדתי אני נראית כביכול לגמרי נורמלית. לעיתים, אפילו יש לי מראה קצת "דודתי" כזה, כשנגמרים לי כל הבגדים המגניבים בארון. מצד שני, אני הראשונה שתתלהב מעדר כבשים או מגור כלבים שהלך לאיבוד, ולא רק זה, אני גם אצלם ואעלה הכל לאינסטגרם.

אז מה נסגר עם הדוסית הזאת? ובכלל, על סמך מה היא מקבלת את ההחלטות שלה, ולמה הרבה פעמים הן כל כך הזויות? למה שמישהו יחליט לעבור לדירה חדשה, ביום של המעבר לדירה הנוכחית?  או יעביר את ילדיו למסגרות חינוך חדשות כשהם באמצע שנת הלימודים? מי עוזב משרת חלומות, כשיש כל כך הרבה אנשים שהיו מתים לעבודה כזו? התשובה לכל זה היא - אני.

ברגע שאני ממצה, ומרגישה שהגעתי לתקרת הזכוכית של עצמי - אני ממשיכה הלאה. החיים קצרים מכדי למחזר חלומות שכבר הוגשמו, ויש כל כך הרבה חלומות ששוכבים בצד ומחכים לתורם. לא חבל עליהם? השבוע גיליתי שאני אכן חיה בסרט, אבל התגלית הגדולה באמת הייתה שאני חיה בסרט וטוב לי.

אחרי שלושה וחצי עשורים בעולם הזה, אני לא מתרצת את עצמי, ולא מסבירה את החלטותיי. על ידי הימצאותי בסרט הזה, אני מרגישה שאני יכולה להגשים כל דבר שרק ארצה. ואם אחליט להיות נורמלית ולנחות על הקרקע, אני עלולה להתרסק ולא להצליח לעשות אף צעד נוסף לעבר המטרות שהצבתי לעצמי.

אני יודעת שזה עלול להישמע קצת מוזר לכל הספקנים, אבל מסתבר שיש עוד אנשים כמוני שסובלים מאותה תסמונת בדיוק. אז אם אתם רואים מישהו עם אש בעיניים, שלעיתים החלטותיו לא ממש מסתדרות לכם עם כל מה שחשבתם עד היום, זכרו שכל אחד מאיתנו חי בסרט של עצמו. וזה שהסרט של האחר לא בשפה שאתם מכירים לא הופך אותו לפחות לגיטימי.

צפייה נעימה.