כך הכרנו: Never Say Never

עמיחי היה בטוח שלעולם לא יצא עם בוגרת "עזרא", רקל הייתה בטוחה שלא תינשא לבחור בן גילה. בזכות תיק שהתגלגל לתחנה המרכזית בחצור, כל התוכניות השתבשו

חדשות כיפה חגית ששר, מגזין נשים 22/10/19 12:51 כג בתשרי התשפ

כך הכרנו:  Never Say Never
עמיחי ורקל, צילום: רמי זרנגר

רקל: בת 27, עובדת בשירותי בריאות כללית.

עמיחי: בן 27, סיים לימודי הנדסה אזרחית.

מקום מגורים: אחרי 6 שנים שבהן התגוררו במעונות הסטודנטים באוניברסיטת אריאל עברו בקיץ לקרני שומרון.

פז"מ: חברים - שנתיים. נשואים - שש שנים.

תאריך נישואין: כ"ב באב תשע"ג (29.7.2013).

מצב משפחתי: הורים לעלמה, בת שנתיים וחצי, ולארי, בן שנה.

רקע רקל:

ילידת ספרד. בת בכורה למשפחת גדליה מרעננה. עלתה עם משפחתה לארץ כשהייתה בת שנתיים. עשתה שנתיים שירות כמדריכת טיולים בחצור הגלילית.

רקע עמיחי:

בן בכור למשפחת שמילוביץ מטלמון. לאחר לימודי תיכון בישיבת "דרכי נועם" בפתח תקווה למד בישיבת ההסדר בקריית שמונה, והתגייס לצנחנים. בוגר לימודי הנדסה אזרחית באריאל. בעקבות רקל למד ספרדית שוטפת, ובזכותו הם מדברים עם הילדים ספרדית.

Never – פעם ראשונה

עמיחי: "הייתי חניך ומדריך ב'בני עקיבא', וכמדריך 'שרוף' אמרתי שלעולם לא אתחתן עם מישהי שהייתה ב'עזרא'. אבא שלי הוא בוגר 'עזרא', ותמיד אמר לי: 'חכה, חכה'".

רקל: "אני הייתי ב'עזרא'".

עמיחי: "ועד היום אבא מזכיר לי את זה בכל פעם כשאני אומר על משהו 'לעולם לא...'".

התיק שהתחיל את הכל

רקל: "הייתי בשנת שירות שנייה בחצור הגלילית, והחבר'ה שלי מרעננה היו בישיבת הסדר בקריית שמונה. לא הכרנו ממש, אבל שמענו אחד על השני, כי הסתובבנו באותה חבורה".

עמיחי: "נסעתי לישיבה וכשהאוטובוס הגיע לקריית שמונה והנהג פתח את תא המטען, חיפשתי את התיק שלי ולא מצאתי. הנהג נזכר שהוא ראה ששני תיקים נפלו בתחנה בחצור. התקשרתי לחברים בישיבה וביקשתי דחוף את המספר של 'ההיא שעושה שירות לאומי בחצור'. לא זכרתי את השם. כשהתקשרתי, היא בהתחלה לא הבינה מי אני ומה אני רוצה. הסברתי לה מה קרה וביקשתי שתעשה טובה ותבדוק אם יש בתחנה המרכזית בחצור תיק גדול שכתוב עליו שמילוביץ".

טובה גדולה

רקל: "במזל עוד הייתי בתחנה ומצאתי את התיק".

עמיחי: "התיק היה כבד והיא לא יכלה להרים אותו, אז היא השאירה לי אותו אצל השומר. כשהגעתי לשם אחרי שעה החלטתי לקפוץ אליה להגיד תודה, כי זאת באמת הייתה טובה גדולה. הגעתי בדיוק כשהן אכלו ארוחת צהריים".

רקל: "הייתי בדירה עם עוד שתי חברות והזמנו אותו להצטרף לארוחה. זאת הפעם הראשונה שבאמת הכרנו".

Never – פעם שנייה

עמיחי: "אבא שלי מורה לשל"ח ואני כל הזמן מחפש מעיינות יפים. רקל הייתה מדריכת טיולים, אז יצא שמצאתי מעיין יפה באזור והזמנתי אותה לטייל איתי. חשבתי שהיא תבוא לבד, אבל היא באה עם שתי חברות".

רקל: "כמה חודשים לפני כן יצאתי מקשר, ואמרתי לעצמי שלא משנה מה יהיה - לא אצא עם מישהו בגילי. עמיחי היה בן 19, מבחינתי הוא היה ילד שאפילו לא התגייס. היה לי ברור שלא יצא מזה כלום ולכן לא חשבתי על ההזמנה לטיול בכיוונים רומנטיים".

עמיחי ורקל

עמיחי ורקלצילום: רמי זרנגר

לא רומנטי

עמיחי: "גם מבחינתי עדיין לא היה שום דבר רומנטי, אבל עדיין, יותר נחמד לטייל עם בחורה אחת ולא עם שלוש".

רקל: "זה היה כל כך לא רומנטי, שאחרי הטיול אפילו חשבתי להכיר אותו לחברה".

הרשימה

עמיחי: "סיפרתי לרקל שיש לי רשימה של דברים שאני רוצה להספיק לפני הגיוס, והיא התלהבה. אז הצעתי לה שפעם בשבוע-שבועיים נעשה משהו מהרשימה".

רקל: "בטח שהתלהבתי. ברשימה היה סקי בחרמון, רכיבה על סוסים, אבובים. דברים ממש כיפיים".

מכייפים

עמיחי: "הבהרתי לה שאת הרשימה הזאת אנחנו עושים רק אני והיא ולא עם כל חצור הגלילית. אלו היו ניצני הרומן".

רקל: "התכתבנו המון בווטסאפ ודיברנו שעות. אהבתי שהוא ספונטני וזורם. היה לנו כיף יחד, ודברים קרו בלי שתכננתי. אני זוכרת את הפעם הראשונה שאמר לי שהוא אוהב אותי".

אוהב

עמיחי: "זה היה אחרי חודשיים שהיינו יחד. נפגשנו בקריית שמונה. לא תכננתי מראש אבל תוך כדי הדייט מאוד העסיק אותי אם כן או לא להגיד לה שאני אוהב אותה. בסוף, כשהיא כבר עלתה על האוטובוס לחצור, הדלתות עוד לא נסגרו ושלחתי לה בהודעה 'אני אוהב אותך'".

רקל: "התרגשתי מאוד. עד אז זה לא היה ברור לגמרי, כי זה היה לכאורה קשר של שני ידידים, אבל טיפה יותר. כל הזמן שאלתי את עצמי אם הקשר מקבל כיוון אחר, ופתאום קיבלתי אישור שכן, הוא אוהב אותי. היוזמות שלו, הספונטניות, ההשקעה המטורפת שלו, ההקשבה וההכלה שלו. מאוד אהבתי את הכל. פתאום הגיל והעובדה שעוד לא עשה צבא כבר הפכו להיות שוליים".

הצעת נישואין

אחרי שנה וחצי, לאחר שעמיחי סיים את השירות הצבאי.

עמיחי: "הצעתי לה נישואין ביער בן שמן, עם כתובת אש. אחר כך נסענו להורים שלה לבשר להם ולכל החברים".

רקל: "עמיחי כבר היה ממש בן בית, וההורים שלי מאוד אהבו אותו, אבל המנטליות שלהם אירופאית והם היו בשוק שהוא הציע לי נישואין לפני שביקש מהם את ידי".

מנטליות אירופאית

רקל: "בחתונה רציתי להביא מסורת מהבית, אז במקום כיסא כלה חיכיתי בחדר ייחוד בזמן קבלת הפנים. לקראת החופה התחילה תהלוכה של האחים וההורים. האחים הצעירים לקחו את הכתובה, הטלית והטבעת. התאמנו המון לפני כן. ובסוף-בסוף נכנסנו אבא שלי ואני. הגענו לאמצע השביל, עמיחי הגיע ולחש לי סוד ארוך. זה היה רגע מרגש שליווה אותנו הרבה זמן אחרי החתונה".

טיפ עמיחי:

"זוגיות היא כמו גינת ירק. צריך להשקיע ולטפח, והכי חשוב שתהיה הקשבה וקבלה".

טיפ רקל:

"בדור הזה, בפסילת הדייטים היד קלה מדי על ההדק. חשוב לחפש את מה שכן יש בבחור או בבחורה שיוצאים איתם ולא לחפש את מה שאין".