אשתי כל הזמן מתלוננת שאני לא נמצא - מה לעשות?

חדשות כיפה חנה דיין 17/06/24 11:14 יא בסיון התשפד

אשתי כל הזמן מתלוננת שאני לא נמצא - מה לעשות?
בעיות ביחסים | , צילום: fizkes,Shutterstock

"אני לא יכול יותר. כל הזמן יש לנורית תלונות וטענות עלי. אני מרגיש שהיא אף פעם לא מרוצה ממני. הבוקר היא באה ואמרה לי: אתה כל הזמן בתפילות ושיעורים, אתה בכלל לא נמצא בבית. אני מרגישה שהכל עלי"

"ומה ענית לה?", שאלתי.

"אמרתי לה: אני לא נמצא בבית? אני זה שבבוקר מכין לילדים סנדוויצ'ים, מפזר אותם למסגרות, מגיע מוקדם הביתה ומכין להם ארוחת צהריים. איך היא יכולה להגיד כזה דבר? עובדתית, זה לא נכון בכלל. את יודעת איזה תחושה קשה זה להיות בקשר שכל הזמן לא מרוצים ממך?", שאל שאול בחוסר אונים.

"מה התחושה הזו? שאף פעם לא מרוצים ממך? איך זה מרגיש?", שאלתי.

"אני מרגיש שאני לא שווה. שאני חסר ערך. שאני בעל לא טוב. אולי בעל אחר היה הרבה יותר מתאים לנורית", ענה שאול.

"זו תחושה מאוד קשה להרגיש חסר ערך. אתה משקיע כל כך הרבה, מתאמץ, מפנה המון זמן לילדים ולבית ומה שאתה מרגיש בסוף זה שלא מעריכים אותך וזה מאוד כואב וקשה".

"נכון", ענה.

"אתה מאמין שזה נכון?", שאלתי.

"בשכל אני מבין שלא. אבל ככה אני מרגיש. מה אני יכול לעשות על מנת להרגיש אחרת?", שאל.

"אני חושבת שפרקטית כדאי ללמוד איך אפשר לעבור מתודעת תפעולית לתודעה רגשית. כל השפה התפעולית הזו מי לוקח את הילדים לבית ספר, לחוגים, לרופא, לקנות מטבח חדש, מזרון או פינת אוכל, היא שפה של שותפות בקשר ולא שפת זוגיות.

בגלל זה הרבה פעמים זוגות מבוגרים שכבר סיימו לגדל את הילדים, מרגישים באיזה אופן שהשותפות שלהם הסתיימה, כי הם לא פיתחו קשר זוגי. לקשר הזוגי, יש שפה רגשית והיא הרבה יותר אינטימית. כשנורית מביאה לשיח בינכם תלונות, כעסים או פחדים והיא אומרת לך:

"אתה כל הזמן בתפילות ושיעורים, אתה בכלל לא נמצא בבית".

היא שמה בצד את השפה התפעולית והיא בעצם מזמינה אותך למפגש אינטימי".

"אינטימי? אני באותו רגע לוקח 5 מטר אחורה", התפרץ שאול.

"נכון אבל ככה היא בעצם מזמינה אותך להכנס לעולמה הרגשי העמוק. זה רגע בו היא מביאה פגיעות, זה רגע בו היא חשופה מולך. כשאתה מתגונן ועונה בצורה עניינית כמו: אני זה שבבוקר מכין להם סנדוויצ'ים…

אתה כאילו מבטל את ההזמנה שלה להכנס לתוך עולמה ועובר למסע פנימי בו אתה מופעל, בודק את מקומך כבעל, האם אתה בעל טוב או לא ואתה מגייס להגנתך עובדות כאילו עלית למשפט. המהלך הזה משאיר את נורית נטושה, חשופה ופגועה, אחרי שהיא פתחה בפניך את שעריה".

"אז מה אני צריך לעשות כשהיא אומרת לי כזה דבר? אני צריך להסכים לזה?", שאל.

"אתה צריך להסכים עם הרגשות שלה ולא עם העובדות. היא תגייס את כל הפרטים במציאות חייכם ולעיתים אתה אפילו תזהה הגזמה והקצנה אבל זו הדרך שלה לבטא את המצוקה הרגשית. כשהיא באה ואומרת שאתה לא נמצא מספיק, היא באה לשתף אותך כמה אתה חסר לה ושהיא מרגישה לבד. זו האמת שאיתה צריך להסכים, שככה היא מרגישה".

"כן אבל זה בדיוק מה שחשוב לי, אני לא רוצה שהיא תרגיש כאב על משהו לא נכון אז אני מסביר לה איפה הטעות שלה", טען שאול.

"היא לא פונה אליך בבקשה שתשנה לה את העולם הרגשי אלא היא מבקשת לשתף אותך ומצפה שתסכים להיכנס לעולמה ופשוט תהיה איתה במקום הרגשי שבו היא נמצאת. היא מבקשת קשר. אם תשים לב, תוכל לזהות משהו חשוב. כשאתה מתחיל להוכיח ולהסביר לה כמה העובדות מראות שאתה צודק, מה התגובה שלה?".

"ככל שאני מסביר לה יותר, היא מתוסכלת, מגזימה ומקצינה. היא מעלה טונים ומגייסת עוד עובדות לא נכונות על מנת להראות לי שאני טועה ואז זה נהיה שיח חרשים".

לאחר כמה רגעים של שקט:

אז מה עושים?!", שאל בתסכול.

"פיתוח תודעה רגשית. בכל שיחה ושיחה שמתרחשת צריך ללמוד לזהות האם השפה היא עניינית או רגשית. אתה יכול להתחיל מול הילדים, נניח והבת שלך, אחרי שסירבת לקנות לה משהו אומרת לך: "אתה לא אוהב אותי, אף פעם אתה לא מסכים לדברים שאני רוצה, לא אכפת לך ממני".

"חחח טוב זה קל …אני בטוח לא אלך לקנות לה מה שהיא רוצה כדי להוכיח לה שאני אוהב אותה".

"נכון מאוד. זה כי אתה מזהה ובצדק שהיא מתוסכלת שלא קנית לה נניח חמצוץ. היא כרגע משתפת אותך בתחושה הרגשית שלה, היא מרגישה לא אהובה. כשאתה מגיב ממקום מתוקן שבטוח באבהות שלך אז אתה יכול להתפנות להיות איתה ברגש הזה", הסברתי.

"מול נורית אני לא מצליח", אמר בייאוש.

"כשתבין לעומק את הסיבה שמול הילדים אתה לא מופעל יהיה לך קל יותר. יש הורים שבאמת מרגישים שהילדים שלהם נותנים להם את תחושת הערך כהורים ואז הם באמת עושים הכל על מנת שהילדים שלהם יחשבו שהם הורים נפלאים ואז הם לא יפסיקו לרצות אותם. במקרה שלך, אתה לא נופל למקומות האלה ותחושת הערך שלך לא נמצאת בידיים שלהם. הקשר עם נורית יושב על תחושת ערך קיומי, משמעותי והישרדותי אצלך. זו גם הסיבה שאתה מלא בכעסים עליה, כי זה באמת מעצבן שמישהו אחר מחזיק לך את תחושת הערך. אבל, אין לך באמת מה לכעוס, כי אתה הלבשת עליה את התפקיד הזה. השינוי הזה ישחרר את מנגנוני ההגנה שלך, שמנסים להוכיח שאתה בעל ראוי ויאפשרו לך לפנות את עצמך ולהצליח להיות שותף לעולם הרגשי של נורית. ככה תרוויחו קשר משמעותי ואמיתי ביניכם".

חנה דיין

טיפול זוגי ופרטני (לנשים) במשברי חיים

פסיכולוגיה יהודית תורת הנפש

קליניקה פרטית בשפלה

אפשרות גם בזום ובטלפון

054-4480705

מייל: hanna.tipul@gmail.com

לכל המאמרים : www.hannad.co.il

(טיפול פרטני לגברים ינתן על ידי מטפל)