השבוע קיבלתי את ההודעה הבאה: "היי בת-חן, אני כל כך מתביישת לפנות אליך ולשאול את השאלה הזו, אבל חייבת לשתף: המצב ביני לבין בעלי אף פעם לא היה טוב במיוחד. העניין הוא שמתחילת המלחמה אנחנו נמצאים בבית ביחד, הוא קיבל פטור משירות צבאי על רקע רפואי ומקום העבודה שלי סגור ומאז אנחנו לא מפסיקים לריב! זה הגיע לרמה שהייתי מעדיפה שילך למילואים ולא יהיה בבית. אני מרגישה איום ונורא, מתביישת במחשבות האלו וכואבת מאוד שהילדים שלי צריכים לראות את כל זה. מה לעשות?".
האתגרים הזוגיים של המלחמה
אני יודעת שחלקכם קוראים את ההודעה הזו ואולי מתכווצים, אבל מצד שני מאמינה שיש כאלו שקוראים את אותה הודעה ואולי מזדהים. אז כמה נקודות למחשבה על אתגרים זוגיים בזמן מלחמה:
1. מלחמה לא יוצרת אתגרים זוגיים יש מאין
המלחמה, כמו גם הקורונה, היא אירוע משברי, מעין רעידת אדמה שיוצרת סדקים באדמה ומתוך הסדקים הללו צפים ועולים כל אותם רגשות, התנהגויות ומחשבות שהדחקנו. מצב משברי והישרדותי כמו מלחמה יכול להביא כל אחד לקצה ועל אחת כמה וכמה: זוגות שנמצאים כבר במשבר שלהם נוסף אתגר על אתגר. שניכם נמצאים ביחד בבית, שניכם בלחץ, אולי בפחד ובחששות ולכן גם עוצמת ותדירות המריבות עולות.
2. האם זה אומר שפשוט צריך לחכות עד שיעבור זעם?
האם זה אומר שאחרי המלחמה הכל ירגע? התשובה היא כן ולא. ברגע שהאירוע המשברי יחלוף יכולה להיות התמתנות במריבות אך לצד זאת אותם רגשות לא יחלפו עד שלא תתנו עליהם את הדעת. היות והמלחמה היא לא סיבת המריבה אלא רק הטריגר אליה – צריך לטפל בשורש. והשורש הוא הדינמיקה הזוגית ומה שקורה ביניכם. אגב, כנ"ל גם לגבי זוגות שאחד מבני הזוג נמצא במילואים ופתאום המריבות פסקו – יכול מאוד להיות שחלק גדול מזה קשור לכך שיש הפרדת כוחות וכאשר המילואים יגמרו שוב הכל יחזור לקדמותו.
3. אז מה כן לעשות?
להבין שבושה או בריחה הן לא הפתרון. את נמצאת בבית עם אדם הכי קרוב אליך ולא טוב לך, אתם רבים כל היום, האווירה לא נעימה ומעיקה, את פגועה ממנו וכואבת – ושופטת את עצמך שאת רוצה מרחק? במה תועיל לך הבושה או השיפוטיות כלפי התחושות הללו? נכון, את חושבת מחשבות לא פשוטות וקשות מאוד, מחשבות שהלוואי ולא היה צורך לחשוב אותן אבל ביחס למצבך הן מאוד אנושיות ולגיטימיות.
המשימה היחידה שניצבת מולכם כרגע
הכרה בתחושות שלך ונתינת מקום להן, במקום טאטוא מתחת לשטיח יקדמו אותך (ואת שניכם ביחד) אל הנקודה הבאה והיא: החלטה שהמצב לא יכול להימשך כך. מצב שבו ילדים חשופים לחיכוכים בין ההורים על בסיס יום יומי, מצב של מתח זוגי מתמיד הוא מצב לא בריא ולא מיטיב ולכן הגיע הזמן לפעול – נצלו את הזמן שאתם נמצאים ביחד בבית כדי להירתם למשימה והיא: שיקום הזוגיות שלכם. אם אתם עדיין לא נמצאים בתהליך ייעוץ או טיפול – פנו לאחד כזה במיידי. השקיעו זמן, אנרגיה ומשאבים בחיזוק התקשורת והקשר הרגשי ביניכם. שתפו אחד את השניה ללא האשמה והקשיבו ללא ביקורת. זכרו שבסופו של יום יש לכל אחד מכם את האחריות על עצמו, על התגובות, המחשבות והרגשות שלו והרבה פעמים מספיק שרק צד אחד יחליט לסגת מהמריבה וכבר כל היום נראה אחרת. לצד האתגר הגדול שהגיע לפתחכם בשהות המשותפת בבית, יש לכם גם הזדמנות גדולה לנצח במלחמה על הבית.