זאת הסיבה שאתם לא מפסיקים לריב

ראיתי מול עיני את כל אותם נשים וזוגות שאני מכירה מהקליניקה ומסיפורים: גברים ונשים טובים ויקרים, שנמצאים יום אחרי יום במצב קיצון מתמשך – רעב רגשי, צמא לתחושת שייכות, יובש תקשורתי וחושך זוגי

בת חן וייל 01/08/22 12:54 ד באב התשפב

זאת הסיבה שאתם לא מפסיקים לריב
צילום: shutterstock

לפני זמן לא רב יצא לי לדבר עם שכנה שנמצאת בעיצומו של קורס טיס, אחד הקורסים היותר יוקרתיים בצה"ל שמעבר להילה העוטפת אותו, מדובר במסלול הכשרה לא פשוט, סיזיפי וקשוח הן מבחינה פיזית והן מבחינה מנטלית. בעקבות דבריה גיליתי את הסיבה העיקרית לריבים בין בני הזוג. 

שכנתי סיפרה לי שבסוף סיום החלק הבסיסי הם עברו את "שבוע המילוט" הידוע. בשבוע זה הם מדמים נפילה בשטח אויב כאשר הם נשלחים בזוגות פתע פתאום אל חור-שאין-לו-שם באמצע המדבר, עם חטיף קטן ומעט מים ועליהם להימלט ולמצוא את הדרך אל נקודת חילוץ כלשהי. 

מהמעט שהיא יכלה לספר הבנתי שמדובר בשבוע מאוד מתיש מכל הבחינות – הליכה במהלך הלילה מבלי לראות דבר, שינה חטופה במהלך היום בין קוצים ושלל מזיקים, וכמובן הלחץ המתמיד שמא יתפסו אותם. "שבוע כזה", היא הדהדה באוזני את הידוע לכולם, "מביא כל אדם, גם הטוב ביותר, אל הקצה שלו מבחינת התגובות".

תוך כדי שהאזנתי לה מיד נכנס ראש היועצת שלי לפעולה. ראיתי ממש מול עיני את כל אותם נשים וזוגות שאני מכירה מהקליניקה ומסיפורים: אותם מתמודדי זוגיות עליהם דיברתי בטורי הקודם. אנשים שפשוט נמצאים בשבוע מילוט אינסופי. שבוע אחר שבוע. גברים ונשים טובים ויקרים, שנמצאים יום אחרי יום במצב קיצון מתמשך – רעב רגשי, צמא לתחושת שייכות, יובש תקשורתי, חושך זוגי ועוד שאר מריעין בישין. במצב מעין זה גם האדם הטוב ביותר יגיע אל הקצה שלו ויחשף בו הצד ההישרדותי שמגיב בשלושה אופנים – קיפאון, בריחה או מלחמה. 

מה יעשה זוג שמזהה עצמו בתוך "שבוע מילוט" זוגי שכזה?

קודם כל – יזהו את עצמם. יהדהדו לעצמם ממש את המשפט הבא: אני נמצא/ת במצב קיצון, מצב שלא משקף את מי שאני באמת.

לאחר מכן – לקחת אחריות. זה שהמצב קיצון ולא אופטימלי לא אומר שניתנה לכם הרשות להתנהג כפי שתרצו ולשבור את הכלים. אתם האחראיים היחידים לעצמכם - למעשיכם, להרגשותיכם, למחשבותיכם וכו'. משפטים כמו "היא גורמת לי לעשות כך וכך" או "רק אם הוא היה יותר... אז הייתי מתנהגת אחרת" אלו משפטים שעוברים בראש של כולנו מדי פעם אבל הם לא האמת. ביכולתנו כאנשים בוגרים לבחור לאן לנתב את חיינו "הכל צפוי והרשות נתונה", כפי שאמרו חז"לינו.

ולבסוף – לדאוג למלא את המצברים. ממש כמו שלא היינו מצפים שרכב ינהג בלא דלק, כך אין שום סיכוי בעולם שאנחנו נניע את עצמנו לפעולה כלשהי בלי דלק רגשי. מי שמוצאים את עצמם רבים שוב ושוב צריכים להפנות את המבט פנימה, כל אחד אל עצמו, ולשאול – מה כואב לי? מה חסר לי? באיזה פצע נגעו בי שהגבתי בצורה הזו? מה החוויה שלי בתוך הסיטואציה הלא פשוטה הזו? ולאחר שמגלים את הרעב הפנימי – להזין את עצמנו, בין אם באופן אישי ובין אם בפנייה אל איש / אשת מקצוע מתחום הייעוץ או הטיפול.

ואסיים בדבריה של שכנתי. כאשר שאלתי אותה מה הרגישה בסיום שבוע המילוט, והפעם, נסו כמוני, להשליך את האמירה הזו לגבי החיים הזוגיים: "שבוע המילוט הוא רק חלק אחד בתוך קורס שלם, קורס שמכין אותך לשירות האמיתי. הוא היה השבוע הקשה בחיי אבל בסופו של דבר, הוא מה שעיצב אותי ונתן לי את הכלים להיות הכי טובה שאני יכולה בתפקיד לאחר מכן".

בת-חן ווייל היא מדריכת כלות, יועצת זוגית ומינית, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות. לתגובות batchen10@gmail.com. 

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר