עונת החתונות אל תפחדו להתמודד עם הקונפליקטים בתקופת האירוסין

"קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה": בשעה טובה נפתחה לה עונת החתונות. חתונה היא אירוע מרגש ומשמח. סוף סוף מוצא אדם את שותפו למסע החיים, וביחד בונים השניים תא משפחתי חדש, אבן בבניין ירושלים. בדברים הבאים רציתי להציע התבוננות חדשה על אופן ההכנה לחתונה.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאחתונת כסף: שליש מהזוגות נכנסו לחובות בעקבות החתונה בקורונה

  22/05/22 16:09

אירוע החתונה עצמו מקבל דגש רב בימינו, גם בכמות האנרגיה המושקעת בו, וגם בממון. זאת, החל מבחירת האולם או גן האירועים, וכלה בבחירת המנות, עיצוב המקום, המוזיקה, הביגוד, המזכרות ופרטים רבים נוספים שהם בגדר "תפאורה".

ומה לגבי מהות החתונה? 

למרבה השמחה, קרנה של המהות הולך ועולה עם הזמן. קיימת כיום מודעות לחשיבות ההכנה לחיים המשותפים, וקיים הצע של קורסים להדרכת כלות וחתנים לחיי נישואין, ומגוון סדנאות לבניית הזוגיות.
במקביל, אם בעבר היינו רגילים בציבור הדתי לאירועים בסדר גודל של מאות רבות של מוזמנים, הרי שבזכות הקורונה האירועים הצטמצמו לקהל האנשים הקרובים יותר, ובעיני כדאי להמשיך במנהג זה, עם או בלי קורונה. אני סבורה כי יש לחזק את המגמה הזו, ולהשקיע יותר אנרגיה ומשאבים במהות – ההכנה לבניית הבית המשותף.

אחד הנושאים שפחות זוכה להתייחסות, הוא טיפול בקונפליקטים סביב החתונה. זהו נושא מאתגר במיוחד, מאחר וקיומו של קונפליקט נתפס לרוב כסותר או כמאיים על הקשר הזוגי שאותו חוגגים. יתכן אף שזו הסיבה העיקרית להימנעות מטיפול בו בעת משמחת זו של תקופת האירוסין. וכי מי רוצה לקלקל את האופוריה ולדבר על מחלוקת, חס וחלילה? 

שירה לב-ציון צילום: שירה כהן

אלא שלא כך הם פני הדברים בהכרח. קונפליקט הוא התרחשות אנושית טבעית המעידה על קיומם של חיים. במקום להיבהל מקיומו, ניתן להכיר בו כחלק אינטגרלי מהקיום האנושי, ולהתמודד עימו בדרכים בריאות. כל עוד יש חיים יש קונפליקטים, וזה נורמלי! השאלה היא איך מתמודדים עימם בדרך שיכולה להצמיח ואף לחזק את הקשר הזוגי והמשפחתי הכולל. לעומת זאת, כשמתעלמים מקונפליקטים, וכשמנסים "לדלג" מעליהם, הם לא באמת נעלמים. בסופו של דבר הם מוצאים את הדרך לצאת החוצה, ולעתים באופן רעיל והרסני.

אין מנוס מלהכיר בכך שכאשר זוג מתחתן, גם המשפחות שלהם מתאחדות.  

לפעמים השידוך בין המשפחות "נדבק" יותר, ולפעמים פחות. במקרים רבים המשפחות מגיעות מרקעים שונים, תרבויות ומנהגים אחרים, ואפילו כשמדובר באותה עדה. ואכן, לא כל מה שטבעי וזורם לבני הזוג, שונים ככל שיהיו – עובד בצורה דומה גם למשפחות שמהן כל אחד מהם מגיע.
למרבה הצער, יותר ויותר שומעים על מקרים שבהם הפערים בין משפחות המוצא מחלחלים פנימה ליחסים בין בני הזוג, ומערערים את הקשר הזוגי. בתגובה לכך, זוגות מחליטים לעתים "לנטרל" את ההורים, ולפעול באופן עצמאי, במנותק מהם, וחבל. ככל שהזוג הצעיר ישכיל לשתף את ההורים, ולקחת אותם בחשבון, כך ייטב למשפחה כולה, כולל לדורות הבאים.

במקביל, ההורים – ככל שישכילו להיות קשובים לזוג הצעיר ולראות את הורי הצד השני ולהכיר בתפיסת עולמם השונה – כך יתרמו הם לחוסנו של התא המשפחתי החדש. לא תמיד מדובר במשימה פשוטה, אבל היא אפשרית, וניתן להיעזר באנשי מקצוע העוסקים בכך במידת הצורך. ככל שייטיבו החתן, הכלה ומשפחותיהם להתמודד עם מצבי הקונפליקט בדרך זו – כך ייטב להם בהמשך הדרך כמשפחה צעירה וצומחת, הן בקשר עם משפחות המוצא, והן עם ילדיהם.

במקום לכעוס, לריב, או גרוע מזה – להתעלם מההבדלים בין המשפחות בדרך "לאירוע הגדול", אני מציעה לשנות כיוון. אולי זה ישמע מהפכני: בתקופת האירוסין יש לראות את העיקר במלאכת טווית חוטי היחסים העדינים במערכת המשפחתית הכוללת, ופחות באירוע החתונה. אני מציעה להתייחס לפרויקט החתונה כהזדמנות ללמוד לייצר דרכי תקשורת מטיבות של דיאלוג והקשבה עמוקים. עת יצירת התא המשפחתי היא העת המושלמת בעיני להתנסות ולתרגל זאת. שהרי אם לא עכשיו אימתי? 

צילום: shutterstock

אם משפחות בהתהוות ישימו פוקוס על מערכת היחסים המשפחתית הכוללת – חשבו איך הדבר יכול להשפיע על החברה כולה. משפחות אלה יביאו לעולם ילדות וילדים שיונקים דיאלוג בריא וראיית האחר, והם אלה שיהיו הבסיס לחברה איתנה. חברה שלא נבהלת מקונפליקט, אלא יודעת להתמודד עמו בדרך שמצמיחה ומקרבת.

בעיני זו הסיבה העיקרית שבניית בית בישראל מדומה לבניית חורבה מחורבות ירושלים. במקום בו ירושלים חרבה בגלל שנאה שפרצה מאש המחלוקת, התיקון והבניה מחדש יבואו בדרך של התמודדות בריאה עם מחלוקת. על כך נאמר במסכת ברכות: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר, אל תקרי בניך אלא בוניך". קונפליקט המנוהל באופן בריא, כמו זה המנוהל על ידי תלמידי חכמים שעוסקים במחלוקת, מרבה שלום והופך להיות גורם בונה בעולמו של הקב"ה.

שירה לב-ציון, מגשרת ועו"ד, מנחת קבוצות, מלווה זוגות, משפחות, יחידים וארגונים בגישת תקשורת מקרבת (NVC).  פעילה בעמותה לתקשורת מקרבת, חברה במרכזי גישור בקהילה בירושלים ופעילה חברתית, נשואה ואמא לשלושה.