מתגרשים? כך תעשו את זה נכון ובלי לפגוע בילדים

בעידן הנוכחי בו שכיחות הגירושין גדולה ביותר, חוקרים רבים מסכימים כי הגירושין מהווים אחד האירועים הטראומטיים והמטלטלים ביותר שיש להם השלכות  מרחיקת לכת על ילדים לאורך שנים. החוקרים מסכימים כי הגירושין מהווים גורם לחץ עבורם, חשופים אותם לקונפליקטים עוצמתיים המהווים גורם סיכון להתפתחות ולהסתגלות שלהם ועלולים להשפיע עליהם לאורך שנים בכל מעגלי החיים. הילדים יצטרכו להתמודד עם הבנת האירוע, לעבד את האובדן והנטישה של הקן המשפחתי. חוויה זו מלווה ברגשות שליליים כמו כעס, האשמה עצמית וחוסר אונים.  

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאהגירושים של החברים לא צריכים להעמיד אתכם במבחן נאמנות

  01/03/22 16:51

בעקבות הגירושין הילדים נאלצים לעבור שינויים רבים בחייהם. אם עד כה חיו עם שני ההורים בבית אחד, הרי עם הגירושין הילד יצטרך ללמוד לחיות בשני בתים וכי הוא יראה את כל אחד מההורים רק חלק מימי השבוע (בכל אפשרויות המשמורת), כתוצאה מכך הילדים יחוו קשר מופחת עם ההורים וגם עם המשפחה המורחבת. נוסף על כך, ההורים בעת הגירושין עוברים טלטלה רגשית המשאירה אותם פחות פנויים לילדיהם. כמו כן, ההורים נאלצים להתארגן מחדש מבחינה כלכלית, מגורים, עבודה וחברה באופן שמותיר פחות שעות פנאי עם הילדים. יתר על כן,  הילדים צריכים להתמודד עם מערכות יחסים חדשות של הוריהם.

ילדים להורים גרושים חווים הורים שנכשלו בזוגיות ולעיתים גם בהורות, גירושי ההורים רודפים אחריהם כמו "רוחות רפאים" ומשפיעים על התנהלותם בחיי הזוגיות וההורות. הם חוששים לשחזר את תבניות היחסים של הוריהם, עד כי יש כאלו שאינם רוצים לחוות יחסי משפחה והורות, מנגד, יש כאלו שינקטו הגנת יתר כלפי ילדיהם ומתוך רצון להיות יותר עבור ילדיהם כדי לפצות עצמם על החסך ההורי שסבלו בילדותם.

תיאוריות שונות ניסו להסביר את ההשפעות ארוכות הטווח שמחוללים הגירושים לילדים. הם הציגו נקודות מבט שונות המתמקדות בצד החברתי, הרגשי, גורמי הלחץ והתקשורת. 

1. גישת תיאורית הלמידה החברתית

תיאוריה זאת מתבססת על כך כי התנהגות היחיד נובעת מצפייה באחרים כמודל להתנהגות. ילדים להורים גרושים נחשפים למודל הורי וזוגי שונה מילדים שגרים בבית בו יש 2 הורים. מחקרים מצביעים כי בנות להורים גרושים מפתחות עמדה שונה לגבי תפקיד האם במשפחה, עמדות אלו מעניקות חשיבות רבה ביותר לקריירה, להתפתחות אישית ולעצמאות כלכלית על פני התמקדות בהורות.

2. מודל גורמי לחץ מצטברים

מודל זה מתייחס לאפקט המתמשך של גירושי ההורים על הילדים. לפי מודל זה גירושי ההורים אינם אירוע חד פעמי אלא אירוע מתמשך שמתחיל עוד לפני הגירושין וממשיך זמן רב לאחר מכן. הזמינות והמעורבות של כל אחד מההורים הוא אחד האירועים הטראומטיים והמטלטלים ביותר, שהינו בעל השפעה ארוכת טווח.

חלק מהמחזיקים במודל זה מאמינים כי המשבר הוא זמני וכי רוב הילדים מסתגלים אליו לאחר תקופת זמן. אולם מרבית המחקרים תומכים בגישה שמהמשבר הוא כרוני, לפיהם ילדי הגירושין לא יחזרו לתפקוד רגיל, או לרמת רווחה נפשית שאפיינה אותם לפני הגירושין, משום שהפגיעה במנגנוני ההסתגלות אינה נעלמת עם הזמן, אלא להיפך היא גדלה ככל שעובר זמן רב יותר מאז הגירושין. 

3. מודל קונפליקט הורי

מחקרים מצביעים שהילדים מגיבים בחרדה, בפחד, באגרסיביות ובעכבה בתגובה לקונפליקט הורי. הם עשויים לפתח אשמה וקונפליקט נאמנות בין ההורים. כאשר ילדי גירושין נחשפים באופן אינטנסיבי לקונפליקט הורי נפגעת מכך רווחתם הנפשית ועולה תחושת חרדה גבוהה. כאשר הם מתבגרים רבים מהם נוטים להתקשות בפתרון בעיות, מתקשים לפתח אמון ביחסים בינאישיים וזוגיים.

4. מודל ההתקשרות של בולבי

לפיו התקשורת של הילד עם דמויות משמעותיות בילדותו משפיעה על דרכי התקשרותו בבגרותו. כאשר ההורה מספק לילד "בסיס בטוח", כלומר נמצא שם בשבילו ותומך בו הוא יגדל ויצליח לפתח מערכות יחסים אינטימיות וקרובות. אירוע הגירושין מאלץ את הילד לשנות את תפיסתו כי הוריו שייכים ליחידה אחת, ועתה הוא צריך לפצל בניהם. מחשבה זו עלולה ליצור פחד מפרידה שמחזקת את ההתקשרות הלא בטוחה ולהשפיע על כך שבוגרים להורים גרושים עלולים ליצור מודל שלילי של האחר כנוטש ולא אמין, המלווה במודל שלילי על עצמם כדחויים, לא ראויים לאהבה וחרדים מנטישה. כתוצאה מכך הם יבנו מערכות יחסים שיובילו להתקשרות לא בטוחה.

יש לתת את הדעת כי בעת הגירושין, הורים רבים לא מגלים פניות רגשית לילדם בשל סערת הרגשות בה הם נמצאים, כך שנוצרת פרנטיפיקציה, כלומר היפוך תפקידים בין ההורה לילד, הילד נוטל על עצמו תפקידים הוריים כלפי הוריו או אחיו ומקריב את הצרכים שלו לתמיכה, לתשומת לב ולעזרה. מצבים אלו יכולים לגרום לילד להאמין שצרכיו פחות חשובים משל האחר, ומטילים עליו עומס רגשי מכביד, שיכול לגרום לכך שיגדל להיות אדם הדואג לאחר כדי להשיג קרבה ויפתח סגנון תקשורת לא בטוח שהאחר יהיה שם בשבילו ויטה להתרחק מאינטימיות.

מאחר שגירושין בחברה המודרנית, הינם תופעה שכיחה המהווה חלק אינטגרלי מהחברה ושכיחותה עולה במשפחות רבות, כך שלא ניתן לבטלה, אלא ללמוד לחיות איתה ולמזער את נזקיה כלפי הילדים. טוב יעשו ההורים אם ישאירו את הילדים מחוץ למעגל הקונפליקט בניהם. 

חשיבות רבה לשמירה על קביעות ויציבות בחיי הילדים לאחר תקופת הגירושין

מחקרים מצביעים כי זוגות מתגרשים מצליחים לשקם את חייהם בין שלוש לחמש שנים לאחר הגירושין, אולם ילדים החשופים לקונפליקט הורי נושאים את הפצעים לאורך כל חייהם. בנוסף, מחקרים מצביעים כי יש חשיבות רבה בשמירה על קביעות ויציבות בחיי הילדים לאחר תקופת הגירושין. כלומר עד כמה שאפשר לקיים אורח חיים לילדים  הדומה לזה שלפני הגירושין. כלומר, לא לשנות מקום מגורים, בית ספר, סביבת חברים ורמת חיים ככל שניתן. כמו כן ההורה שעוזב, ישמור על קשר ישיר ושוטף עם הילדים וישמור על זמני ראייה וכן יהיה זמין לילד בעתות הצורך.

חשוב שההורה הלא משמורן לא יקבל תפקיד של הורה "כספומט", אלא ימשיך להיות הורה משמעותי ומעורב בחיי הילד, הלוקח חלק בחייו ובהחלטות הנוגעות לו. כמו כן חשוב שההורים ינהלו בניהם קשר שוטף ומכבד בקשר לילדם ולא יעבירו הודעות דרך הילדים. חשוב לזכור, כי דרכי ההתנהלות של ההורים לאחר הגירושין יכולים להוות מודל ודגם לילדים, כי לא צריך להתפשר ולחיות חיים לא מספקים ולא נעימים, אלא ניתן לשנות את הבחירה כדי להשיג את החיים המתאימים ליחיד ולאלו שהוא שואף להגיע אליהם. כמו  כן, ניתן להשאיר בצד ולהתגבר על כעסים ועל התסכולים כלפי אנשים ולנהל עימם מערכת יחסים מטיבה, כאשר יש מטרה משותפת חשובה כמו גידול ילדים.

רונית כהן זמורה, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ופסיכותרפיסטית.