את לא מרגישה מספיק יקרה וחשובה בעיני עצמך

כשאת מסתכלת על עצמך לפי איך שהזולת מסתכל עלייך או מרגיש אותך, באותו רגע את מפסיקה לתת לזרימה הטבעית של החיים לזרום בך. את פתאום חושבת, רגע רגע, אם אני עושה כך וכך, אז בעיני הזולת זה נתפס לא טוב, אז אולי עדיף שלא אעשה את הדברים שאני רוצה

חנה דיין 03/05/22 11:39 ב באייר התשפב

את לא מרגישה מספיק יקרה וחשובה בעיני עצמך
צילום: shutterstock

"קשה לי מאוד לשמוח בחיים שיש לי. אני מבינה בשכל שהחיים שלי הם סך הכל טובים, אבל הרבה מאוד פעמים אני מרגישה שאני לא באמת מביאה את עצמי. לא בעבודה, לא בזוגיות ואפילו לא עם חברות שלי", אמרה חגית. 

"ממש קשה להרגיש ככה, נשמע שאת ממש מאבדת את זרימת החיות שבתוכך". 

"ממש ככה, אני כל הזמן עצובה ומיואשת". 

"לפי החסידות, כשיש חסימה באנרגיה שמחייה את האדם אז נוצרת מחלת נפש (האנרגיה הזו היא הנקודה הפנימית של כל הרצונות, החלומות והשאיפות שלנו)". 

"אבל מה חוסם אותי? מי מפריע לי? יש לי חופש מוחלט לעשות מה שאני רוצה", חגית נבהלה.

"חיצונית, באמת יש לך חופש. אבל בהתבוננות פנימית, מה שחוסם אותך זה ההסתכלות שלך על עצמך כפי שאת חושבת שאת נראית בעיני הזולת. הדרך הזאת הופכת להיות הדרך הבסיסית שבה את מסתכלת על עצמך. כדי שרוח החיים תזרום, את צריכה להרגיש משוחררת, את צריכה לאפשר לרצונות האמיתיים שלך להתבטא ולהיות מי שאת.

אבל, כשאת מסתכלת על עצמך לפי איך שהזולת מסתכל עלייך או מרגיש אותך, באותו רגע את מפסיקה לתת לזרימה הטבעית של החיים לזרום בך. את פתאום חושבת, רגע רגע, אם אני עושה כך וכך, אז בעיני הזולת זה נתפס לא טוב, אז אולי עדיף שאני לא אעשה את הדברים שאני רוצה. מה שהכי מוזר זה שדווקא דברים אחרים, שאת בכלל לא רוצה לעשות, את מוצאת את עצמך עושה אותם. לאט לאט, זה גם משתלט לא רק על המעשים והדיבורים שלך אלא גם על מה שאת חושבת שימצא חן בעיני הזולת". 

"אולי על מעשים את קצת צודקת, אבל איך על מחשבות?", טענה חגית, "למה שאני אשנה אותן? הרי הן רק בראש שלי, אף אחד לא יכול להגיד לי מה לחשוב" התמרדה. 

"זה קורה בלי שנשים לב.

לדוגמא: אם מישהו שאת מעריכה יאמר על משהו שהוא טוב, את מיד מרגישה מעיו מחויבות פנימית לחשוב שהדבר הזה באמת טוב, כי הנה, מישהו משמעותי ומוצלח ממני חושב ככה. כך החלק הזה, במחסום זרימת החיים שלך, הופך להיות הרבה יותר עמוק. ואת מנסה כל הזמן ליישר קו בראש עם הצורה של איך אותו אדם משמעותי חושב". 

"אני לא מבינה, למה זה קורה לי?", התפכחה והתבלבלה באותו הזמן.

"הסיבה היא אחת: שאת לעצמך לא מספיק חשה את הקיום שלך. את לא מרגישה מספיק יקרה ומספיק חשובה, את לא מרגישה את המשמעות של הקיום שלך. כשבעלך או המנהלת שלך לדוגמא רואים אותך בעין טובה ומשדרים לך שאת חשובה, שאת יקרה ומשמעותית, הם בעצם נותנים לך תחושת קיום שאת שווה ואז את מרגישה שזה באמת ככה, שיש תוקף לקיום שלך. שימי לב, זה לא רק בזוגיות או בעבודה. זה בהרבה מאוד תחומים ובהרבה צורות.

זה יכול להיות דמות מאוד מוכשרת בעבודה שכולם מעריצים אותה, רב משפיע, קבוצה מאוד מקובלת שכולם רוצים להיות חלק מהם ואפילו משפחה יכולה לעשות לך את זה". 

"רגע, אז מה בעצם קורה שמשדרים לי הפוך? שאני לא שווה??" שאלה

"נגיד, החלטת לבוא עם בגד שאולי החברה שלך שאת מעריכה מהעבודה לא הייתה אוהבת. נגיד שהיא לא אכזרית ולא מתחילה לקטול אותך ולהשפיל אותך, אלא פשוט היא הייתה מסתכלת עלייך מוזר ואולי אפילו משתפת את המבט המוזר שלה עם שאר החברות שלכן למשרד. את תתחילי לחוות את המרחק מהן, תתחילי להרגיש שהקיום שלך לא בטוח, שהוא לא יציב. כשהזולת לא משדר לך תחושה קיומית, שאת משמעותית, שאת קיימת, חשובה ויקרה…אז את באמת מתחילה להרגיש שאת לא קיימת, שאת מתחילה לאבד מהשווי שלך.

זה משהו לא מודעת שאת עושה, את הורגלת לזה על ידי החינוך שקיבלת וההתנסויות שיצרת במהלך השנים. הפכה להיות לנטייה טבעית של הנפש שלך. את הורגלת שאם מישהו שאת תופסת ממנו יסתכל עלייך כטובה, כיקרה, כחשובה, אז את מקבלת קיום. זה כבר הפך להיות טבע, זה כבר נותן לך תחושת קיום. ומה שאת צריכה לעשות על מנת להבריא את הנפש זה ללמוד להשתחרר מכל השעבודים הנפשיים החיצוניים האלה שתלויים בזולת ולשחרר את הזרימה האנרגטית הנפשית שתחזיר לך שוב את שמחת החיים". 

הטור נכתב בהשראת הרצאתו המרתקת של הרב אליהו לוי

בשיתוף עם אישי

חנה דיין - טיפול זוגי ופרטני

קליניקה פרטית במרכז

מייל: hanna.tipul@gmail.com

לכל המאמרים : www.hannad.co.il

 

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר