איך משיגים תחושת חופש אמיתי בזוגיות

כשהזוגיות נותנת תחושת חוסר חופש, הנובעת מהמחשבה שהיחיד נמצא במציאות לא מסופקת, היחיד רוצה לשנות את המציאות ולקבל החלטה לסיום את קשר הזוגי, או לעבוד על שינוי מצב זה. כדי לשפר את החיים ולחוש את תחושת חופש יש לצאת מאזור הנוחות

חדשות כיפה רונית בן זמורה 27/03/22 09:14 כד באדר ב'

איך משיגים תחושת חופש אמיתי בזוגיות
צילום: shutterstock

אחד הקונפליקטים השכיחים בזוגיות עד כמה בני הזוג מאפשרים אחד לשני להיות חופשיים כאנשים נפרדים ועד כמה הם "צריכים", להיות ביחד.  לכל אחד מבני הזוג יש צורך להיות אדון למעשיו ולהרגיש חופשי ויחד עם זאת לשמור על תחושת ה"יחד".

מרגע לידתו האדם נע לקראת הקטנת התלות שלו באחרים והשגת החופש שלו. בינקות, התינוק תלוי לחלוטין בהוריו שיספקו את צרכיו הגופניים והרגשיים. עם העלייה בגיל עולות דרגות החופש שהוא רוכש לקראת היותו אדם עצמאי. בד בבד עם הרצון לעצמאות ולחופש, היחיד לא זונח את  הצורך להשתייך, לאהבה ולאינטימיות. שני כוחות סותרים אלו חיים בכפיפה אחת.

מהו חופש?

חופש ובחירה הם מושגים ייחודיים לבני אדם. החופש חשוב מאוד להתפתחות היחיד ומצביע על  בשלות רגשית.

התיאוריות הפסיכואנליטיות טוענות כי לאדם אין חופש בחירה, אלא החלטותיו נטועות בחוויות ילדות ובעברו של היחיד. לכן בכל החלטה שהוא מבצע, היחיד למעשה עבד לאירועים שהותירו רישומם בילדות.

מורי בואן, מייסד הגישה הבין דורית, מתייחס למושג חופש כדרך שבה האדם מתייחס לנפרדות ולמובחנות שלו  מהאחר. אדם בעל רמת מובחנות גבוהה מהאחר  מרגיש חופשי  לפעול באופן אוטונומי גם בעת מצוקה או חרדה. לעומת זאת, אדם בעל רמת נפרדות נמוכה מונע על ידי אחרים, הוא נוטה לפעול בכניעה או בהתמרדות ולכן תחושת החופש שלו הינה קטנה.

רמות המובחנות והחופש נוצרות בילדות כתוצאה מאינטראקציה עם ההורים. ככל שרמת הדאגה של ההורה גבוהה יותר עד כדי פולשנות ואי כיבוד פרטיות של האחר,  הילד מוכרח לצמצם את עצמו או למרוד בהוריו . הוא יגדל לבוגר בעל מובחנות עצמית נמוכה. התנהגות זו שנטעה בילדות תלווה אותו לאורך כל חיוו הבוגרים. לכן כאשר בן הזוג  גדל עם  הוריהם שצמצמו את דרגת חופש והעצמאות שלו, הוא ישליך מגבלות אלו על בן הזוג. בן זוג זה יתפוס כל רצון של בן זוג לחופש כאיום על תחושת הביטחון שלו ולכן התגובה שלו לרצון לאוטונומיה של בן הזוג תהייה כעס או התנתקות.

איזה סוג חופש מפעיל את כל אחד מבני הזוג?

תחושת החופש הינה סובייקטיבית. היא מושפעת מהדרך שבה האדם תופס את מה שקורה בחייו. כדבריו של ג'קומו קזנובה "האדם הוא חופשי, אך החופש חדל להתקיים כאשר הוא מפסיק להאמין בזה".

לחופש יש שני היבטים: פנימי וחיצוני. החופש החיצוני כולל בתוכו בעלות או שליטה על גורמים מחוץ לאדם, כמו אנשים אחרים. חופש פנימי הוא היכולת להתנהל לא כאוטומט המושפע מסערת רגשות כמו חרדות, כעסים ועלבונות אלא כאדם בעל שליטה עצמית ומודעות עצמית.

שאלה הנשאלת האם בן הזוג פועל מתוך רצון להשיג חופש חיצוני, כלומר מתוך רצון לבעלות או שליטה על השני? או מתוך תחושת חופש פנימית שבה יש הרגשה של  שליטה עצמית ולא חשש מדחייה או נטישה.

האם היחיד יכול להרגיש חופשי בתוך הזוגיות?

תחושת בחירה וחופש הכרחית כדי לחיות חיים טובים ושלמים, אך היא לא מספיקה כדי להבטיח חיים שמחים וטובים. במצבי חיים בהם היחיד מרגיש תקוע ולא מרוצה, נוצר מצב בו היחיד נמצא ב"בדילות קיומית" (מושג שהתווה אריק פרום), כלומר, היחיד אינו מסוגל ליהנות מהחופש שיש לו. הדרך הטובה ביותר לצאת ממצב זה לקחת פסק זמן,  בו מפתח היחיד מודעות עצמית ושליטה שיאפשרו לו להוציא את המחסומים בדרך לבחירה נכונה ומושכלת יותר.

יש אנשים שהחרדה לביטחון גורמת להם להישאר תקועים במצב הנוכחי תקופה ארוכה בחייהם מבלי יכולת לעשות שינוי. הם מתקשים להאמין שיש להם שליטה על החופש שלהם וחשים חסרי אונים. תופעה זאת נקראת בספרות "חוסר אונים נלמד". היא מאפיינת זוגות הממשיכים לחיות בזוגיות לא מספקת, החרדות משאירות אותם משועבדים לחיים שלא טוב להם. זאת מאחר שאינם מאמינים שהם חופשים לנהל את חייהם.

כשהזוגיות נותנת תחושת חוסר חופש, הנובעת מהמחשבה שהיחיד נמצא במציאות לא מסופקת, היחיד רוצה לשנות את המציאות ולקבל החלטה לסיום את קשר הזוגי, או לעבוד על שינוי מצב זה. בקבלת החלטה זו יש סיכון ויציאה מאזור הנוחות לעבר הלא נודע. אולם כדי לשפר את החיים ולחוש את תחושת חופש יש להקריב קורבנות לקחת סיכונים ולצאת מאזור הנוחות.

אם הזוג  לא מרוצה ממצב יחסיהם ורוצים להמשיך בזוגיות הזו, עליהם לעבור מסע משותף לשינוי פנימי, הדורש התבוננות פנימה ולקיחת אחריות על המצב הקיים.  כמו שפרנקל אמר: "חירות ואחריות הם שני צדדים של אותו המטבע".

יציאה לתחושת חופש אמיתית, בה שני בני הזוג ירגישו חופשיים,  מחייבת הליכה במסלול בו כל אחד מהם עורך רפלקציה. במסגרת הרפלקציה על היחיד לפתח יכולת אישית להתבונן מהצד על עצמו, לבדוק את מחשבותיו: מה מהן ממשיות, מה מהן דמיוניות, מה אפשרי ומה לא. בנוסף, על היחיד לפתח מודעות עצמית ושליטה. הליכה בנתיב זה מאפשרת הגעה לחופש אמיתי ולא מדומה.

על שני בני הזוג להבין שהם לא יכולים לשלול את המיוחדות והנפרדות של כל אחד מהם. יש מקום בזוגיות לעולם אישי נפרד לכל אחד מהם, שיש בו מרחב וחופש בחירה. אימוץ דרך זו מביאה לצמיחה אישית, להעלאת הרצון לקרבה, שיתוף ואינטימיות  עם בן הזוג. על הזוג ליצור בסיס בטוח שיענה על צרכיהם  ויאפשר לשניהם חופש תוך  נתינת מקום לשונות וכבוד הדדי.

התבוננות זו מאפשרת לו  לסלול לעצמו נתיב אפשרי  "בקרקע הקיום" ולבנות תחושת חופש  במסגרת החיים שבחרו. שינוי זה לא יהיה שלם אם היחיד לא ייקח אחריות על המצב והבחירה.  אחרת יחיה בתחושה של קורבן ועבדות. בכל מקום בחיים לפי פרנקל היחיד יכול להרגיש חופשי.

רונית כהן זמורה, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ופסיכותרפיסטית.