מיוחד לט"ו באב זוגיות אחת שתי שפות | למה קשה לנו להבין את בני הזוג?

לכבוד ט"ו באב, פסיכולוגית חינוכית משתפת בנקודת מבט נוספת על ההשפעה המטיבה של תקשורת בריאה בזוגיות, אשר תורמת לאווירה בבית ולביטחון הנפשי של הילדים

לירז טל 22/07/21 16:22 יג באב התשפא

צילום: shutterstock
צילום: shutterstock

אין זוג שלא מכיר את הסצנה הבאה: האיש מגיע הביתה ואשתו מוצפת לגמרי מהשהיה האינטנסיבית עם הילדים, לאחר יום עבודה אינטנסיבי לא פחות, שבו נתנה כטבעה של כל אישה את ה 100% שלה. היא מתחילה לשחרר קיטור (לא שזה לא קרה בווטסאפ במשך כל היום, אבל שם, על כל 200 מילה שלה קיבלה "טוב/ הבנתי/ אוקי/ לייק אחד מהחצי השני) בעבודה לא הבינו אותי, וההיא עשתה לי תרגיל, והיתה הפסקת מים אז הייתי צריכה ללכת לבניין השני לשירותים ואחר כך התקשרו מהקייטנה שהילדה נפלה ובבית הם לא הפסיקו לריב, הגדולה לא תלתה כביסה והאמצעי כל היום מול המחשב והשלישית שתהיה בריאה לא עוזבת אותי לרגע. 

אז מה התגובה שלו?

זה מתחיל בניסיון שלו להכיל (מבחינתו לשתוק ולא להגיד כלום זה להכיל), כשהכאב שלו מתגבר לנוכח המצוקה הנפשית הגלויה של אשתו הוא מנסה לעזור (נותן לה עצות מפה ועד טוקיו שרק מרגיזות אותה עוד יותר), בסוף כשהיא כבר ממש עצבנית הוא מנסה להרגיע אותה (על ידי אמירות חסרות תועלת כמו: "תירגעי" או "את סתם מגזימה" או "סה"כ הם ילדים טובים, תקחי דברים בפרופורציה"). היא כבר פגועה לגמרי אחרי שלא קיבלה שום מענה רגשי (אין לו מושג למה, אז הוא מתחיל לתת לה עצות מעשיות איך היותה יכולה לעשות את הדברים אחרת ולפתור את כל הבעיות). היא מרגישה שהוא מבקר אותה ומבקשת ממנו שיעזוב אותה בשקט, כשבעצם היא הייתה מעוניינת  שיגיד לה שהיא צודקת. נשמע שהיה לה יום ממש לא פשוט, היא אלופה וזה הגיוני לגמרי שתרגיש את כל מה שהיא מרגישה. הוא מכבד את בקשתה והולך מתוסכל, ממורמר, חסר אונים ונזוף במקום להישאר ולהגיד לה: אין מצב שאני משאיר אותך ככה פגועה, את הכי חשובה לי בעולם. 

מה הטעות הכי קריטית שיכולה להרוס את הקשר הזוגי?

זוג הורים מגיע להדרכת הורים, מתיישבים בכיסאות ומתחילים בסיפור. הדמויות שונות, הצבעים, הקולות והרקע משתנים וגם הווליום שונה, יש זוגות בעוצמה נמוכה יותר ויש על אש גבוהה. העלילה, לעומת זאת, חוזרת על עצמה: כרוניקה של כאב ידוע מראש.

צילום: לירז טל

הטעות היא כאשר האישה מדברת ומתייחסת לאיש כמו לאישה והאיש מתייחס לאשתו כמו לאיש. אין כאב גדול מזה. ההבנה שהאיש והאישה לא דוברים את אותה השפה ואין להם את אותו התפקיד בתסריט המשפחתי היא קריטית.

איך זה קורה? גבר ואישה שאמורים לנהל מערכת יחסים ולגדל ילדים הם כל כך שונים ודוברים שפה אחרת לגמרי ומתנהגים לפי הוראות הפעלה כל כך שונות?

מורי הדרך הרוחניים הכי גדולים שלנו הם האנשים שאנחנו גרים איתם תחת אותה קורת הגג: בני הזוג שלנו והילדים שלנו. האיש במהות שלו הוא בעל מיקוד פנימי: קשוב לצרכים שלו (תמיד חשדת בזה? יש לזה תכלית שמשרתת את המשפחה כולה) ותחושת האחריות שלו היא רווחתה הנפשית של אשתו. כלומר, דרך המיקוד הפנימי הוא שומר על האינטרסים המשפחתיים הכלכליים והאנרגטיים ואם אשתו מרוצה מהחיים בכלל וממנו בפרט הוא מבחינתו מלך העולם. האישה לעומתו, ממוקדת בצרכים של האחר ותחושת האחריות שלה היא רווחתם הנפשית של הילדים שלה. כלומר, אם הבת שלה בוכה כי לאחת הבנות בגן יש שיער יפה יותר או שהבן שלה לא יוצא מהבית ומחובר בדבק מגע לכיסא מול המחשב, היא ישר פותחת וועדת חקירה: מה עשיתי לא בסדר, איפה טעיתי בדרך?

אישה שמרגישה שהיא מתמודדת היטב עם האתגרים הנפשיים בגידול הילדים, והצליחה לתת להם כלים להתמודד עם החיים תהיה מרוצה. ככה בעצם, "סידרו אותנו", את מארג היחסים בין איש לאישה כך שיניע אותנו תמיד לעבודה פנימית.

האיש נדרש לצאת מהמיקוד הפנימי שלו לעבר הצרכים של האישה והילדים והאישה נדרשת לחזור פנימה ולשהות במיקוד הפנימי שלה, על מנת לעשות אינטגרציה של הצרכים של כלל האנשים בבית, כשהיא חלק ממאזן האנרגיה שצריך לדאוג לו על מנת לחזק את המערכת המשפחתית. היה והאיש לא ייצא מהמיקוד הפנימי שלו, האישה תדאג לעורר אותו לעשות כן, וההיפך נכון ביחס לאישה: היה והאישה לא תחזור למיקוד הפנימי שלה, היא לא תוכל לכוון את האיש לתת מענה לצרכים שלה ושל שאר בני המשפחה. כך נוצרת מעין רשת קורים וכאשר היא ארוגה בצורה הנכונה יש בה יופי, איזון והרמוניה שיוצרים את המבנה המשפחתי העדין והחזק.

אז בואי נדבר רגע על הקשר בינך לבין האיש שלך, על האווירה בבית, המרחב הביתי שלך. האם יש שם רגשות חיוביים? האם יש תקשורת והאם היא חיובית? האם, בשורה התחתונה, את מרוצה מהשותף שלך לחיים? או האם המרחב הביתי רווי כעסים, מטענים ומתחים בלתי פוסקים? האם יש בך מרמור וביקורת בלתי פוסקת על השותף הזה?

האווירה בבית היא החמצן אותו הילדים שלך נושמים. כשהשותף שלך, הוא שותף קשוב, נוכח ומעריך, השמים הם הגבול. ארוחות משפחתיות משותפות ונעימות, חופשות משפחתיות חוייתיות ומגבשות, זמן איכות של למידה ומשחק ומשמעותי מזה לא פחות- מודל לזוגיות מצמיחה ומאפשרת גדילה והכלת קונפליקטים ורצונות שונים של בני הזוג. כי בינינו, החיים מורכבים ממפגש בין אנשים עם רצונות שונים והמבחן האמתי של זוגיות הוא בנקודות החיכוך ופתרון בעיות.

לעומת זאת, המפסידים העיקריים בבית כשהקונפליקטים הם בלתי פוסקים, כשלא מצליחים לגשר בין הפערים, כשיש מתחים, כעסים ומטענים שמצטברים, הם הילדים. לא משנה כמה את מעניקה להם. טבע הבריאה הוא זוגיות המורכבת מגדר שונה: "זכר ונקבה בראם". מכאן, המהות של החיבור הזוגי הוא חיבור בין יחידים שהם שונים ואף הפכים שמשלימים אחד את השני ויוצרים תרכובת כימית חדשה שמצליחה להביא לידי ביטוי תכונות חדשות, שלא היו קיימות קודם כששני בני הזוג היו נפרדים. ההבנה כי גבר ואישה הם שונים בצרכים שלהם, בתקשורת שלהם, ב"הוראות ההפעלה" שלהם, היא קריטית להצלחת הזוגיות וההשפעה על התקשורת בבית.

התכלית של הזוגיות והגורם לזוגיות היא החיבור המקודש בין איש לאשתו שמוביל לפירות. בשיר השירים הממשיל את הקשר בין איש לאישה לקשר בין הקב"ה לעם ישראל נאמר: "משכני, אחרייך נרוצה, הביאני המלך חדריו..." אם נחזור למשל, כשיש חיבור נכון ומדויק בין איש לאישה אפשר להתרוצץ את כל הריצות סביב הילדים. התכלית היא הבאה אל חדרי הלב שמעוררת לעבודה נפשית ורוחנית, החיבור המוביל לתולדות מהווה את מהות הקשר.

כשהילדים זוכים לראות זוגיות שמצליחה להתמודד עם משברים ולפתור בעיות ביחד, דרך תקשורת נכונה ובריאה, הם מפנימים מודל של קשר אינטימי, מעמיק שבו התקשורת אוהבת ומכבדת. הם נהנים לשהות בבית ולנשום את האווירה החיובית והמצמיחה, ואתם נהנים לבלות ולהרגיש את המתיקות בבית. בסופו של דבר, זו המהות והתכלית של זוגיות. ניתן ללמוד לעשות זאת בצורה חכמה, נכונה ויעילה.

הכותבת משמשת כפסיכולוגית חינוכית מומחית וכמנהלת מרכז טל - טיפול לילדים בשילוב הדרכת הורים

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר