סגור

ילד ראשון זה כמו רעידת אדמה בזוגיות

פתאום מזוג עוברים להיות הורים ומסתבר שרק שליש מהזוגות צולחים את המעבר הזה ללא פגע. איך מתמודדים עם הילד החדש בזוגיות ואיך לא מאבדים אחד את השני?

רונית כהן זמורה
טז בחשון התשפא
,
03 בנובמבר, 2020 10:07

צילום: shutterstock

הבאת ילד ראשון לעולם כמוה כרעידת אדמה לזוגיות. הזוג צריך לעבור משלב של זוג לשלב הנקרא בספרות המקצועית זוג- הורה. מעבר זה מצריך לוותר על המבנה הקיים ולבנות במקומו מבנה חדש בו יש מקום לשלושה. רק שליש מהזוגות  צולחים מעבר זה ללא פגע. מרבית הזוגות מוצאים עצמם במהמורות רבות שאינם יודעים כיצד להתמודד עמם, הן מעוררות אצל כל אחד מהם תחושות קשות שלעיתים אינן ניתנות לגישור. אחת התחושות השכיחות שעולה שבחוויית ההורות. היא התחושה כי האב נותר מאחור ומרגיש כי נודה מהחוויה המשפחתית הנרקמת.

בשלב הראשוני האם החדשה, מרגישה כי מעולם לא חוותה אהבה טהורה ומושלמת כפי שהיא חשה לתינוק. בינה ובינו נוצרת סימביוזה חזקה ביותר עד כי אין מקום לאדם נוסף. האב נותר מנגד, רואה את האם מושקעת כולה בתינוק החדש, הוא רוצה להיות חלק מהחוויה, אך האם לא מאפשרת לו, כתוצאה מכך נוצרת אצלו תחושת ריחוק וכעס.

מכורח המציאות, התינוק בתחילת הדרך זקוק יותר לאם. מאחר שהיא משמשת כמקור ההזנה העיקרי שלו. האימהות תופסת את מרבית זמנה עד כי אין מקום לתפקיד הזוגי בחייה. יש לעשות שינוי, בו הגבר  מבין כי הוא לא יכול לקבל את אשתו בחזרה, אלא הוא צריך להצטרף אליה לצעוד בעקבותיה אל המרחב החדש אליו נכנסו שניהם. כדי שהזוג יעבור את החוויה הזאת בשלום עליהם להיות שותפים בה ולצעוד יחדיו לעבר זוג- הורות ורק כך הזוגיות שלהם יכולה להמשיך ולצמוח.

כיצד נתן להבטיח שהשינוי מזוג למשפחה

הזוג צריך להבין שזוגיות ומשפחה הם לא שני כוחות מנוגדים הפועלים זה על חשבון השני, או זה כנגד זה. אלא  יש ליצור מעין מרקם בו הזוגיות שלהם משתנה בה שניהם ביחד עוברים את השינוי תוך שמירת מקום  לטיפוח החברות והאינטימיות. אולי בתחילת הדרך כהורים  ישוחחו רק על התינוק החדש גם שהם לא נמצאים לידו, לאט לאט הזוג יפנים את הרעיון שהם גם זוג וגם הורים ויבנו את מערכת היחסים שמתאימה רק להם.

בזוגיות זו שני בני הזוג שותפים בגידול הילד. אין משהו שהוא יותר בר סמכא ומפקח על השני בעת הטיפול. יש לקבל את השונות בדרכי הטיפול ובהתייחסות לתינוק, אף אחד מבני הזוג לא מומחה גדול יותר מהשני  ויודע יותר טוב כיצד להחזיק או להאכיל את התינוק. יש יותר מדרך אחת לעשות דברים. יותר חשוב שהתינוק יחוש שיש לו שני הורים וכך הילד יכיר סגנונות שונים.

מלאכת ההנקה עושה רק האם והאב לכאורה שותף סביל, כדי לאפשר לו להיכנס לתוך חוויה קסומה זאת וליצור אינטימיות ברגעים אלו עליו להיות נוכח פיזית, שכן הזמינות שלו באותן רגעים הינה מעבר להתבוננות והופכת אותו לשותף בחוויה.

יש לדאוג ששני בני הזוג ייקחו חלק בגידול התינוק, אין שום מלאכה שהיא ייחודית רק לאחד מהם. אלא שניהם מחתלים, יוצאים לטיול עם התינוק. מידי פעם אחד מהם לוקח פסק זמן להתאווררות והשני אחראי לתינוק.

במקביל לתפקיד ההורות החדש, על הזוג לא לשכוח את מערכת היחסים בניהם. לשם כך עליהם לדאוג להמשיך ליצור חוויות חיוביות כחלק מתחזוקה של הזוגיות, כמו לצאת להליכה משותפת, מסעדה או פעילות המהנה את שניהם, לנהל דיאלוג מתמיד לא רק על נושאים טכניים,  אלא על  העדפות, רגשות ומחשבות. כמו כן, יש לתת את הדעת לשינויים שחלים אצל כל אחד מהם ולהיערך בהתאם.

על הזוג לדעת, שיש תחושת שותפות, עולה תחושת הכבוד והערכה בין בני הזוג ועמה עולה לעין שאור תחושת הקרבה והאינטימיות. דעו לכם, כי כל פעולה חיובית כלפי בן הזוג כמוה כמשחק מקדים. אל תשכחו כי הזוגיות היא בסיס להורות.


הכותבת: רונית כהן זמורה - מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ופסיכותרפיסטית.

לטורים קודמים

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

חיסון לקורונה צילום: shutterstock

החיסון לקורונה: ישראל תאשר את החיסון של פייזר לפני ארה"ב?

קרא עוד