היום (ה') בשעה 18:00 יגיעו אל הר המנוחות אלפי בני אדם כדי לציין את יום פטירתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל. בשיחה עם כיפה מספר נכדו של הרב , הרב אלעד אליהו, על הגעגוע, על התחושה המיוחדת אחרי פגישה עם הרב, וגם, על סבא עצמו, שהיה מספר סיפורים מרתקים לנכדים שלו, בזמן ששמר עליהם כבייביסיטר.
"הרבה אנשים לא הבינו אם הוא חרדי, או ציוני?", אומר הרב אלעד אליהו. "היום לאט לאט, אנשים מבינים שחידוד ההגדרות הוא הרבה פחות מהותי. לכולם היה ברור שהרב אליהו אוהב את ארץ ישראל. לכולם היה ברור שהוא חושב שצריך לקחת אחריות על מה שקורה במדינה. גם בפן המדיני, הכלכלי והרוחני. היום, הציבור הדתי, במיוחד אלו שהולכים לגרעינים תורניים, מבינים שאין דרך להגדיר הגדרות. פשוט תהיה אתה עם האמונה שלך עם האמת שלך. לפגוש את האנשים הפשוטים. פשוט צריך להיות מחוברים לעם ישראל ולארץ ישראל".
מה הוא היה חושב על השיח היום בחברה הישראלית?
"הרב אליהו היה איש של אחדות. הוא היה מוכן לשלם על זה מחיר".
כשחושבים על הנכדים של הרב אליהו, ועל האופציה שהרב משמש כשמרטף של נכדיו, מדמיינים לימוד תורה של רב לילדים צעירים. אולם, התמונה מצטיירת באופן אנושי יותר, חם יותר ממה שניתן לדמיין. "הרב היה שומר עלינו כבייביסיטר כשהיינו ילדים. זה הזיכרון שלי ממנו", אומר לי הרב אלעד.
מה הרב אליהו היה עושה איתכם בזמן הבייביסיטר?
"זה היה מתחלק לכמה אפשרויות. היינו הולכים למטבח ומכינים פלאפל וצ'יפס. הרב, סבא שלי היה מחלק בינינו את העבודה. ידענו מה כל אחד עושה".
דמיינתי שהוא היה מושיב אתכם ללמוד תורה
"היינו מתיישבים, חלק על הספה, חלק ממש עליו, והוא היה מתחיל לספר לנו סיפורים שכולנו היינו מרותקים אליהם".
אתה חושב שהיום, הרב מרדכי אליהו נוכח בציבור הדתי לאומי?
"עם השנים יותר ויותר אנשים מבינים את הדרך שלו, את הכיוון שלו. לא הבינו אותו אז".
הוא חסר היום לך, באופן אישי?
"תמיד כשהייתי הולך אליו, הרגשתי כמו שמרגישים שיוצאים מטבילה במקווה. הייתי חוזר לישיבה מלא בקדושה, שכל הכוחות של התרעננו. בכל פעם הייתי שואל את עצמי, 'למה אני לא הולך אליו יותר?'. תמיד הוא היה אומר שגם בדור שלנו אפשר להגיע לקדושה. הרב אליהו מאמין בכל אחד ואחד שיהיה קדוש". מסכם הרב אלעד אליהו.