"ליקוטי תפילות" בנושא שלום בין אדם לחברו

מבוא

לקט זה מביא אסופה של תפילות המופיעות ב"ליקוטי תפילות" לרבי נתן מברסלב, תלמידו המובהק של רבי נחמן, בנושא שלום והבאת שלום בין אדם לחברו. זאת על רקע נגיף השנאה המשתולל לאחרונה בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. לאמיתו של דבר, התפילות המצויות במקבץ הנוכחי מציינות לצד הבקשות לשלום בין אדם לחברו, גם תחינות לשלום ולהשכנת שלום בין איש לאשתו. עניין זה אף הוא בעל רלוונטיות לעיתותינו על רקע ידיעות ודיווחים באמצעי התקשורת בעניין עלייה בהפרת שלום בית אצל אחוז כלשהו מקרב הזוגות בציבור הישראלי בתקופת מגפת הקורונה.

לכל הטורים של ד"ר יעל לוין

יש לקוות כי אמירת תפילות בנושאים של שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו תפעל לעורר ביתר שאת את המודעות לנושאים אלו, ותצליח לתרום, ולו במשהו, לשיפור פני המציאות.

מבחינה היסטורית יש לציין כי רבי נתן מברסלב החל לחבר תפילות רשות המיוסדות על תורותיו של רבי נחמן ב"ליקוטי מוהר"ן" וב"ליקוטי מוהר"ן תנינא" עוד בשנת תקע"ה (1815) בהתאם להוראתו של רבי נחמן ב"ליקוטי מוהר"ן תנינא" (תורה כה) לפיה יש לעשות מהתורות תפילות. מלאכת ההדפסה של הדפוס הראשון החלה בברסלב בראשית שנת תקפ"ב (1821), אולם בשל קשיים כלכליים, מחלוקות מצד מתנגדי ברסלב, היעדר רישיון מטעם השלטונות ומניעות נוספות, התארכה היא והגיעה לכלל סיום בערב פסח של שנת תקפ"ז (1827), ככל הנראה בברסלב. מהדורה זו כוללת למעלה ממאה וחמישים תפילות בשני חלקים. 

במהלך עבודת ההדפסה של "ליקוטי תפילות", בשנים תקפ"ו (1825–1826) ותקפ"ז (1827), חיבר רבי נתן תפילות נוספות, ואסופה המכילה תפילות אלו, חמישים וארבע במספר, ראתה אור במועד בלתי ידוע, בין השנים תר"י–תר"כ (1850–1860), בזאלקווי או בלעמבערג. התפילות המרכיבות את האסופה הנוכחית הוכנו על פי שני הדפוסים הראשונים. 

תפילות לשלום בין אדם לחברו

וְנִזְכֶּה לָשִׁיר וּלְרַנֵּן וּלְנַגֵּן לְפָנֶיךָ
נִגּוּנִים וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְשִׁמְךָ
וְלַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת תָּמִיד,
עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְעוֹרֵר בְּרַחֲמֶיךָ
"שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה"
(שיר השירים א, א),
שִׁיר הַמְעֻלֶּה עַל כָּל הַשִּׁירִים.
וְנִזְכֶּה לְכָל עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה
שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים.
וּתְבָרֵךְ אוֹתָנוּ בִשְׁלוֹמְךָ הַטּוֹב
וְתַשְׁפִּיעַ שָׁלוֹם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם,
שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל
בֵּין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ
וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם שִׂנְאָה וְקִנְאָה
וְתַחֲרוּת וְקִנְטוּר
בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ לְעוֹלָם.
וְיִתְרַבֶּה וְיִתְגַּדֵּל הַשָּׁלוֹם,
עַד שֶׁיֻּמְשַׁךְ שָׁלוֹם בֵּין כָּל בָּאֵי עוֹלָם,
עַד שֶׁיּוּכְלוּ כָל אֶחָד וְאֶחָד
לְעוֹרֵר אֶת חֲבֵרוֹ אֶל הָאֱמֶת,
שֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי
וְלֹא יְבַלֶּה יָמָיו לָהֶבֶל וְלָרִיק.
[ליקוטי תפילות, כז]

וְאֶזְכֶּה לְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם תָּמִיד,
שֶׁיִּהְיֶה לִי שָׁלוֹם בְּמִדּוֹתַי וּבִמְאוֹרָעוֹתַי,
שֶׁתָּמִיד אֶמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן וּבְכָל אָדָם.
וּתְזַכֵּנִי תָמִיד שֶׁאֶהְיֶה רוֹדֵף שָׁלוֹם
לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ
בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,
בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה.
וְתַעַזְרֵנִי שֶׁאֶהְיֶה בִּכְלָל הָעוֹשִׂים שָׁלוֹם
בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם.
[ליקוטי תפילות, לג]

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,
זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְמִדַּת הַשָּׁלוֹם
וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם תָּמִיד,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ"
(תהילים לד, טו).
וְאֶזְכֶּה בְכָל עֵת לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם
בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ.
וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים
מִמִּדַּת הַנִּצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אָחֳרָא...
וְתִתֶּן לִי כֹחַ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים
לְהַעֲלוֹת אֶת כָּל הַנִּיצוֹצִין הַנְּפוּלִין אֵלֶיךָ
בִּבְחִינַת הַעֲלָאַת מַיִן נוּקְבִין,
וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נַעֲשֶׂה
יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ,
וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל וְנִפְלָא
לְמַעְלָה וּלְמַטָּה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם,
וְיִתְבַּטֵּל כָּל מִינֵי נִצָּחוֹן דְּסִטְרָא אָחֳרָא
וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה וְקִנְטוּר וּמַחֲלוֹקוֹת
מִמֶּנִּי וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל וּמִכָּל בְּנֵי עוֹלָם,
רַק יִהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל
בֵּין כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל
וּבֵין כָּל הַנִּבְרָאִים וְהַנּוֹצָרִים וְהַנַּעֲשִׂים
שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם.
וְעַל יְדֵי זֶה תַַּּמְשִׁיךְ וְתַשְׁפִּיעַ בְּרָכָה גְדוֹלָה
לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל וּלְכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם.
[ליקוטי תפילות, צד]

אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ,
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל,
עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ כֻלָּנוּ,
שֶׁנִּזְכֶּה תָמִיד לֶאֱחֹז בְּמִדַּת הַשָּׁלוֹם
וְיִהְיֶה שָׁלוֹם גָּדוֹל בֶּאֱמֶת
בֵּין כָּל אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ
וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם מַחֲלֹקֶת, אֲפִלּוּ בַלֵּב,
בֵּין כָּל בְּנֵי אָדָם.
כִּי אַתָּה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמְךָ
וְאַתָּה מְחַבֵּר שְׁנֵי הֲפָכִים יַחַד, אֵשׁ וּמַיִם,
וּבְנִפְלְאוֹתֶיךָ הָעֲצוּמִים
אַתָּה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם.
כֵּן תַּמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל עָלֵינוּ
וְעַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ,
בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְחַבְּרוּ כָּל הַהֲפָכִים יַחַד
בְּשָׁלוֹם גָּדוֹל וּבְאַהֲבָה גְדוֹלָה
וְיֻכְלְלוּ כֻלָּם בְּדֵעָה אַחַת וְלֵב אֶחָד
לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת
וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם.
ה' שָׁלוֹם, בָּרְכֵנוּ בְשָׁלוֹם,
וְעַל יְדֵי זֶה תַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ
כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַיְשׁוּעוֹת.
[ליקוטי תפילות, צה]

וּבְרַחֲמֶיךָ תָּשִׂים שָׁלוֹם
בֵּינְךָ וּבֵין יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ,
וְאַהֲבָתְךָ אַל תָּסִיר מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים,
וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ
וְיִהְיֶה שָׁלוֹם גָּדוֹל וְנִפְלָא
בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,
וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם שִׂנְאָה וְקִנְאָה וּמְרִיבָה וְקִנְטוּר
בֵּין אָדָם וַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ,
וּבִפְרָט בֵּין אִישׁ וְאִשָּׁה הַכְּשֵׁרִים,
אֲשֶׁר יִחוּדָם יָקָר מְאֹד
אֲשֶׁר בָּהֶם תּוֹלֶה יִחוּדָא עִלָּאָה
וּשְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם.
[ליקוטי תפילות, חלק שני, כו]

וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים,
תָּשִׂים שָׁלוֹם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם
וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת מִן הָעוֹלָם,
וְתַעֲלֶה אֶת הַכָּבוֹד מִגָּלוּתוֹ
וְלֹא יִרְדְּפוּ עוֹד אַחַר הַכָּבוֹד,
רַק כָּל אֶחָד יִבְרַח מִן הַכָּבוֹד
וִיכַבֵּד כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בֶּאֱמֶת,
בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל.
וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ, אֲנַחְנוּ וְכָל חֶבְרָתֵנוּ
וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
לְהַשְׁווֹת דַּעְתֵּנוּ יַחַד.
וְתִתֶּן לָנוּ לֵב אֶחָד וְדֶרֶךְ אֶחָד
לְיִרְאָה אוֹתְךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ
וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ...
וְיִתְבַּטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת מִן הָעוֹלָם
וְיִתְרַבֶּה שָׁלוֹם גָּדוֹל בָּעוֹלָם
וְיִהְיֶה שָׁלוֹם גָּדוֹל
בֵּין כָּל אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ.
[ליקוטי תפילות, חלק שני, לד]