תורת הרב קוק זצ"ל – אהבת אמת וקנאה לשם שמים

מצד אחד מחזיק הרב קוק באהבת ישראל ובאמון בלתי מסויג בכלל ישראל אך זה לא מונע ממנו לכתוב במאמר "על במותינו חללים" את המשפט המורכב והקשה כל-כך "אחים חביבים - שנואים, נשמות קדושות - משוקצות כטומאת הנדה", הכיצד?

חדשות כיפה הרב מתניה ידיד 11/08/15 14:29 כו באב התשעה

תורת הרב קוק זצ"ל – אהבת אמת וקנאה לשם שמים

תורת הרב קוק זצ"ל, הייתה ועודנה, משפיעה ביותר על היבטים רוחניים רבים הקשורים לציבור הרואה את עצמו חי חיי תורה ומאמין כי המדינה ושלוחותיה הם חלק מיד ה' המכוונת את תהליך הגאולה. עם זאת, ישנם ויכוחים רבים בתוך הציונות הדתית בנושאים רבים הקשורים לתהליך הגאולה שאנו נמצאים בעיצומו, ביניהם - היחס ליהודי החילוני, היחס לגוי, יחסי דת ומדינה, נושאי חינוך שונים ועוד.

בויכוחים אלה, כל צד יכול לצטט את הרב קוק ולפרש אותו כשיטתו. כך בפסקה "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" - מסביר הרב קוק כי שלום הוא הבנה איך לכל צד יש מקום, וכי שלום אמיתי ייכון כאשר לא תהיה אחידות בדעות אלא אחדות בהבנת הטוב שבריבוי הדעות. הגדרה זו היא לכאורה הגדרה מצוינת לפלורליזם שנובעת ממקורות היהדות עצמה. מאידך, באיגרת המפורסמת שכותב הרב קוק בעניין חופש הדעות הוא מסייג ומזהיר שיש דעות שמקיימות את עם ישראל ועל כן לא ייתכן בהן חופש דעות.

מצד אחד מחזיק הרב קוק באהבת ישראל ובאמון בלתי מסויג בכלל ישראל אך זה לא מונע ממנו לכתוב במאמר "על במותינו חללים" את המשפט המורכב והקשה כל-כך "אחים חביבים - שנואים, נשמות קדושות - משוקצות כטומאת הנדה". הרב מגלם במשנתו את המורכבות שבין אהבת אמת לכל אחד מישראל לבין ביקורת נוקבת ללא משוא-פנים. כמה וכמה אגרות עוסקות במכתבים אל המושבות בנושאי השבת, שמירת תרומות ומעשרות והשמיטה, כהונתו של רב זה או אחר, ביקורת על קיום חגיגות כאשר מגיעות שמועות על פוגרום בגולה ועוד רבות בהן הרב קוק ראה לנכון להוכיח את ראשי היישוב בלב מלא אהבה כפי שניכר מהאגרות הללו עצמן. שני צדדי הויכוח בתוך לומדי תורת הרב קוק יונקים את תורתם מתורה מאוחדת שאינה מבדילה בין קרבה ואהבה לבין ביקורת,כאשר לעיתים נראה כאילו כל צד מסתפק בחלק אחד של תורת הרב קוק.

באותו הקשר לא ניתן להימנע מלהזכיר את המאמר שנכתב ערב ראש השנה על ידי הרב קוק כדבר המרכזי ביותר עליו צריך לחזור בתשובה והוא על דבר "שמות הבעלים" אשר פשו במחננו לקרוא לאחד 'חרדי' ולאחר 'חופשי' (חילוני בלשוננו). הרב קוק יוצא בחריפות כנגד עצם השימוש בכינויים על מקומו ומעלתו הרוחנית של האדם וטוען שמעולם בתולדות ישראל לא היה שימוש כזה רווח שמגדיר אנשים ומחנות שלימים על סמך יחסם לעבודת ה'. הרב קוק מכיר ואינו מתעלם מההבדלים הקיימים בין החרדים לחופשים אך טוען שעצם השימוש במונחים מזהים מרחיק את הצדדים זה מזה ולא מאפשר תשובה אצל מי מהקבוצות. בדרכו המיוחדת מבקש הרב קוק משני המחנות לשוב בתשובה ולהפסיק את השימוש בכינויי הבעלים הללו, ובעיקר - לשוב זה לזה, להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.

דברים דומים נכתבים על ידי הרב קוק על הפסוק "כולך יפה רעיתי ומום אין בך" שגם אחרי הביקורת היותר חופשית אנחנו מוצאים את האומה יפה ונקייה ממום. ביקורת - כן, שנאה - לא, הבדלים - כן, שמות וכינויים - לא. הדברים נכתבו לפני קרוב לתשעים שנה אך ניכר בהם שהם רלוונטיים ומשמעותיים מתמיד.

הרב מתניה ידיד עומד בראש תנועת הבוגרים של תנועת בני עקיבא ומרצה במדרשה לבנות באוניברסיטת בר אילן ובמכללת "אורות ישראל" באלקנה

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן