שלום כבוד הרב!
סליחה על השאלה מראש..
כל בוקר אנחנו אומרים תודה לה' שהביא לנו את התורה, ובחר בנו מכל העמים.
אבל כל בוקר מחדש קשה לי להתחבר לזה לצערי,
כי למה? למה אני צריכה לשמוח מ'זה? לא היה עדיף שה' היה בוחר עם אחר, ואני הייתי יכולה לעשות מה שבא לי, בלי התחייבויות?
התפקיד הזה של להיות העם הנבחר דורש המון, ועדיף להיות עם אחר לא? הרי כל עם והתפקיד שלו, ולכל אחד יש את המקום אצל בורא עולם.
אפילו מרגיש שעל עמים אחרים הוא פחות כועס, ועלינו יותר, כי יש עלינו יותר אחריות. ומהם הוא לא מצפה להרבה.. הם רק צריכים לעשות את 7 מצוות בני נח.
אני שמחה שאני יהודיה, כי ככה ה' יצר אותי, וכנראה זה הכי טוב לי. ואני שמחה להיות הכי קרובה לאלוקים יותר מהמון גויים אחרים. כי המצוות מצוותות אותי אליו. אבל גם גויים אחרים יכולים להיות קרובים אליו עם 7 מצוות ואמונה פשוטה.
איך באמת מתחברים לזה יותר..?