דף לימוד להורים וילדים: על חכמת זקני הנגב ואלכסנדר מוקדון

הרב ד"ר אורי נויבירט בדף לימוד במדרשי חז"ל -על חכמת זקני הנגב ואלכסנדר מוקדון

חדשות כיפה הרב ד"ר אורי נויבירט 07/12/15 09:52 כה בכסלו התשעו

דף לימוד להורים וילדים: על חכמת זקני הנגב ואלכסנדר מוקדון
Shutterstock, צילום: Shutterstock

עשרה דברים שאל אלכסנדרוס מוקדון את זקני הנגב...

אמר להם: מי הוא הנקרא חכם? אמרו לו: איזהו חכם - הרואה את הנולד.
אמר להם: מי הוא הנקרא גיבור? אמרו לו: איזהו גבור - הכובש את יצרו.
אמר להם: מי הוא הנקרא עשיר? אמרו לו: איזהו עשיר - השמח בחלקו.
אמר להם: מה יעשה אדם ויחיה? אמרו לו: ימית עצמו.
[אמר להם:] מה יעשה אדם וימות? [אמרו לו:] יחיה את עצמו.
אמר להם: מה יעשה אדם ויתקבל על הבריות? אמרו לו: ישנא מלכות ושלטון.
אמר להם: שלי טובה משלכם, יאהב מלכות ושלטון, ויעשה טובה עם בני אדם.
(מסכת תמיד לב, ע"א; מתורגם).

שאלות

(א) האם יש הבדל בין התשובות של זקני הנגב בנוגע להגדרת חכמה, גבורה ועושר לבין התשובות שמופיעות במשנה הידועה במסכת אבות (פרק ד, משנה א)?

(ב) לשאלת אלכסנדר: מה יעשה אדם ויחיה? עונים הזקנים: ימית עצמו. למה מתכוונים הזקנים?

(ג) מדוע זקני הנגב ממליצים לשנוא מלכות ושלטון?

(ד) מדוע אלכסנדר חולק על זקני הנגב ולדעתו יש לאהוב מלכות ושלטון?

תשובות

(א) גם במסכת אבות (ד, א) העשיר מזוהה כמי ששמח בחלקו, והגיבור ככזה שכובש את יצרו; כנראה שבנוגע להגדרות אלו הייתה הסכמה בין החכמים. ברם ביחס לחכמה ניתנת תשובה אחרת במסכת אבות: "איזהו חכם? הלומד מכל אדם" (אף ממי שקטן ממנו בחכמה).

יש להעיר, כי הביטוי "הרואה את הנולד" מובא במסכת אבות (ב, ט) בהקשר לשאלה אחרת: "איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם... רבי שמעון אומר הרואה את הנולד... איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם... רבי שמעון אומר הלוה ואינו משלם". מספר פרשנים (ר"ע מברטנורא ועוד) מסבירים שהרואה את הנולד הוא זה ששוקל בדעתו (או משתדל לצפות מראש) מה יהיו תוצאות מעשיו. לפיכך "הלווה ואינו משלם" מהווה דוגמה למי שאינו רואה את הנולד, שכן הוא אינו חושב על ההשלכה של מעשיו - שלא יהיה מי שילווה לו בעתיד.

(ב) תשובת הזקנים "ימית עצמו" - כמענה למי שרוצה לחיות - אינה ברורה דיה. רש"י מסביר ש"ימית עצמו" הכוונה שיהיה עניו, שכן בכוחה של ענווה להאריך את ימיו של האדם. ובלשונו: "ימית את עצמו - ישפיל את עצמו... ולימדוך חכמים שאדם הרוצה שיחיה ישפיל את עצמו וירחמו עליו הבריות ויחיה שנים הרבה, ומגאווה ימנע את עצמו שלא יקצרו ימיו וימות בלא עתו".

(ג) חכמי הנגב ממליצים לשנוא "מלכות ושלטון", כנראה משום שהשררה עלולה להביא את האדם לידי גאווה. כעין מה שנאמר באבות (א, י) "ושנא את הרבנות", וכדברי הרב קהתי: "התרחק מן הגאווה והשררה, שקללה היא לאדם, וכן אמרו (ברכות נה, א): שלושה דברים מקצרים ימיו של אדם, ואחד מהם: המנהיג עצמו ברבנות, שכן יוסף מת קודם לאחיו מפני שהנהיג עצמו ברבנות".

(ד) אלכסנדר חולק על זקני הנגב ולדעתו יש לאהוב "מלכות ושלטון", שכן נבחרי הציבור יכולים להיטיב עם העם.

נקודה למחשבה

נראה כי לא בכדי אלכסנדר מוקדון, מגדולי המצביאים והמדינאים של יוון בעת העתיקה, בחר לשאול שאלות הנוגעות לחכמה, גבורה, עושר ושלטון.

מן הסתם אלכסנדר מוקדון - המייצג את התפיסה הרווחת בתרבות יוון - סבר כי חכם הוא בעל מנת משכל גבוהה, עשיר הוא עתיר ממון ובעל נכסים רבים, וגיבור הוא לוחם אמיץ העשוי ללא חת או מצביא דגול המנצח בקרבות; ואם כך - אזי הוא עצמו חכם, עשיר וגיבור.

אך לדעתם של זקני הנגב - המייצגת את השקפת החכמים - אין אלו המאפיינים לחכמה, לעושר ולגבורה, היות שאלו מאפיינים "חיצוניים" שתלויים בידי שמים; שכן ה' גוזר האם יהיה האדם "גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני" (מסכת נדה טז, ע"ב).

לדעת חכמים המאפיינים לחכמה, לעושר ולגבורה הם מאפיינים שתלויים בבחירתו של האדם: החכם הוא זה שבוחר לראות את הנולד, כלומר שחושב על תוצאות מעשיו ולאור זאת מחליט אם לבצעם אם לא. העשיר הוא זה שבוחר לשמוח בחלקו (ולא לקנא בחלקו של האחר), והגיבור הוא זה שבוחר לירא את ה' ולכבוש את יצרו.

תפיסתם של חכמים, כי אדם שרוצה לחיות צריך 'להשפיל את עצמו', מכוונת גם היא כנראה כנגד אלכסנדר מוקדון שהיה בעל גאווה; ועל כן, לדעתם, לא יאריך ימים.

דומה כי בנקודה אחת יש אמת הן בתפיסתם של חכמי הנגב לפיה יש להתרחק מתפקידי שררה, שכן יש באלו כדי להביא לידי גאווה, והן בתפיסת אלכסנדר מוקדון לפיה יש לאהוב את השררה, שכן מעמדת כוח ניתן יותר להשפיע ולעזור לבני אדם. ספק אם אלכסנדר עצמו ניצל את מעמדו כדי לעזור לבני אדם; ממילא ייתכן שמצויה כאן ביקורת נוספת כלפיו.

להערות והארות: orinoy1@gmail.com

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן