גם הרב אבינר לומד "תנ"ך בגובה העיניים"

הרב שלמה אבינר מותח ביקורת על הגישה ללימוד תנ"ך של ישיבת הר עציון, אך עיון בכתביו מגלה כי גם אצלו חזקיהו המלך הוא "אגואיסט" ואליהו מקנא לישראל "באופן אישי". מה ההבדל? דעה

יהונתן שגב 02/07/12 21:58 יב בתמוז התשעב

אתר מעלה, צילום: אתר מעלה
אתר מעלה, צילום: אתר מעלה

אני לא מצליח להבין את הרב שלמה אבינר, שאותו אני מוקיר ומעריך וקורא את עמדותיו ודעותיו מעל במת "כיפה" חדשות לבקרים. לא מבין אותו. לא מבין את ההתקפה שהוביל נגד תוכנית הלימודים החדשה בתנ"ך, שכל תכליתה היא באמת להגדיל תורה ולהאדירה. לא מבין בכלל את עצם הטענה העקרונית שלו, נגד הבנת פשט הכתובים.

ראשית כל, אם לא עשיתם זאת, קראו בבקשה את מאמרו של הרב אמנון בזק. בסבלנות, בעדינות ובמלא כבוד חכמים, מנסה הרב בזק להסביר לרב אבינר מדוע הוא טועה. מדוע הציג את תוכנית התנ"ך באופן מסולף, בחלקי-ציטוטים ובמובאות שאינן נכונות. דבריו של הרב בזק מהדהדים ברשת וטרם קיבלו מענה.

אך זה לא העניין ולא מתפקידי להסביר לרב אבינר אם הוא צודק או טועה. קטונתי מלהכניס ראשי בין שני תלמידי חכמים העוסקים ביישובה של הלכה. אך אני תמה תמיהה גדולה על הרב אבינר, שכן בשיעוריו שלו ובספריו שלו הוא נוקט לעתים באותה הגישה אותה הוא תוקף.

בספר "שיחות הרב צבי יהודה", אותן ההדיר הרב אבינר, ראש ישיבת "עטרת כהנים" נשמע אחרת.

על חזקיהו המלך הוא מצטט את האמור במסכת ברכות ופסחים, על כך שחכמים לא הודו לחזקיהו על שסתם את מי הגיחון. "הוא כיוון את כל המים אליו באופן אגואיסטי פרטי", כותב הרב אבינר ומשתמש באותו תיאור אנושי-אישי, בדיוק כמו ב"גוש". הוא ממשיך וכותב שם כי "ריבונו של עולם נעשה "ברוגז" איתו מפני שלא עמד בניסיונות שבאו אליו מן השמים... לא היה לו עוז וכוח לשיר שירה אמיתית כמו 'אז ישיר משה' וכמו שירת דוד הכלל-ישראלית, מפני קטנות אגואיסטית". (כל זה מצוטט מ"שיחות הרב צבי יהודה - ארץ ישראל, עמוד 180-181).

במקרה אחר, בקטע העוסק באליהו הנביא, מסכם הרב אבינר וכותב: "...כל המלשינות הנוראה הזאת כלפי שמים, "את נביאיך הרגו" "ואת מזבחותיך הרסו", מסתיימת ב"ואת נפשי מבקשים לקחתה". על עצמך אתה פוחד! קנאתך אתה מבקש! אליהו הנביא מקטרג ומלשין על ישראל, ובסוף מתגלה שהעניין הוא אישי שלו. אליהו הוא קנאי באופן מיוחד" (שיחות הרב צבי יהודה, גיליון 53 סעיף 16).

הרב אבינר בעצמו משתמש בדיוק באותם ביטויים ובאותה גישה אותה הוא מכנה "תנ"ך בגובה העיניים", אותה שיטה אותה הוא תוקף וטוען כי היא "קריקטורה של תנ"ך" או "תנ"ך לייט".

לצערי, לא הבנתי. ואולי כל ההבדל בין השיטות השונות ללימוד תנ"ך נעוץ בכלל בשם הישיבה ובשמותיהם הפרטיים של ראשיה, ולא בגישה הפרקטית.

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר