שנת השמיטה והיחס אליה העלה בי מס' הרהורים על אופן קיום המצווה בזמן הזה.
בעידן המודרני החקלאות הפכה לממוכנת ויעילה לאין שיעור מבעבר, בשדות הכותנה כבר לא חוזים בקבוצת פועלים שקוטפת, לבציר הענבים ליין משתמשים בבוצרת וזריעת חיטה ידנית כבר כמעט שחלפה לה, התיעוש המודרני הוביל לכך שמצוות "לקט שכחה ופאה" מותירות תבואה ללא דורש, וילדים רבים גדלים על עגבניות שגדלות בסופר ועוף ובשר שהגיעו למדף יש מאין, הרוב לא ראו שחיטה ומליחת בשר מימיהם ועל בכור בהמה כלל לא שמעו. יש שאינם יודעים לעשר תרומות ומעשרות, ויש היוצאים בימי ניסן ואינם רואים אילנות.
מציאות זו מהווה תהיות גם עבור קיום מצוות השמיטה, כיצד השבתת עבודת האדמה למשך שנה מובילה ל"ואכלו אביוני עמך", כאשר הפרט לא נהנה מן ההפקר?
בעוד בעבר רוב האוכלוסייה הייתה חקלאית כיום רק כ- 2% מאזרחי ישראל מוגדרים כחקלאים.
שמיטת הקרקע איננה רלוונטית עבור מרבית האוכלוסייה, לרוב רובה של האוכלוסייה אין קרקע חקלאית בעלת תפוקה ועל כן היא אינה משמיטה כלל את מקור פרנסתה. דילמת השמיטה צפה במדף הסופר מתוך שמירת ד' אמות של הלכה תוך התעלמות מטעמי המצוות ולעתים אף מתוך התעלמות מהיחס לכלל ישראל.
ביחס להיתר המכירה, אם לא נסמוך כלל על "היתר המכירה" כיצד תוציא הארץ מספוא לבהמה אשר בארצך, משק החלב והעוף צורכים מזון רב שמאפשר להפיק ביצים וחלב במחיר שרוב הציבור יכול לעמוד בו, האם אותם אלה שמסתמכים על יבול נוכרי יצרכו גם חלב עכו"ם, עופות מגידולי נוכרי וכו'.
מן העבר השני , ישנה קבוצה שמטרתה להנחיל שמיטה ישראלית , קבוצה זו לוקחת את טעמי השמיטה שנכתבו במפורש לכל אורך הדורות עבור שמיטת קרקע ושמיטת כספים , ומנסה להסב אותם לתחומי החיים השונים, אף קבוצה זו מעלה בי תמיהה רבה, ממתי טעם של מצווה נלקח מהקשרו לתחום אחר? האין זה בבחינת "חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם"?.
נראה שפתרון לדילמות אלו עשוי להגיע מתוך עיון בדברי רבי המובאים בתלמוד. כידוע על פי רוב הפוסקים שמיטה בזמן הזה הינה מדרבנן, אחת הסיבות היא משום שאנו לא יושבים בארץ ע"פ החלוקה השבטית ועל כן היובל אינו נוהג ומכוון שכך, גם מצוות השמיטה (קרקע וכספים) הינה בגדר "דבריהן"
"רבי אומר: וזה דבר השמיטה שמוט(דברים ט"ו) בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים בזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים " (גיטין ל"ו.),
"דתני וזה דבר השמיטה שמוט רבי אומר שני שמיטין הללו שמיטה ויובל בשעה שהיובל נוהג שמיטה נוהג ד"ת פסקו יובלות שמיטה נוהגת מדבריהן "(ירושלמי, שביעית פ"י)
ניתן לראות שע"פ שיטת רבי השמיטה הינה מצווה שבנויה משלושה מרכיבים שתלויים זה בזה , יובל , שמיטת קרקע ושמיטת כספים. ניסיון לקיים רק אחת מן הצלעות תוך התעלמות מהצלעות האחרות, מהווה תסבוכת רעיונית לא פשוטה. טרם הכרתי יהודי שמשמיט כספים על אמת , או שמוכן נפשית להחזרת קרקעות ביובל ולבצע שלוח עבדים לו היו לו. אם היינו מקימים את שלושת הצלעות השמיטה הייתה רלוונטית גם עבור מי שעוסק במקצוע חופשי ולאו דווקא חקלאי וייתכן ונוכל להגיע ל"שוויון בנטל" ו"צדק חברתי"
ב"ה כמו שאנו זוכים לראות "בשוב ה' ציון" נזכה גם לראות את הנפש הישראלית מוכנה לקיום מצוות שמיטה ויובל במלואן.