לצערנו יש טעות רווחת שמתייחסת למושג "יראת שמיים" כאל בעל השלכות לחיים הרוחניים שלנו, לדקדוק בפרטי הלכות בלבד. האמת היא שאנחנו צריכים לעשות תשובה לא רק על פרטים כאלו ואחרים, אלא גם על חוסר זהירות מספקת בדרכים. עלינו לדעת שהתורה רואה בחומרה רבה רשלנות בעניינים אלו שהם דיני נפשות ממש.
שיחה חשובה ביותר בנושא מובאת בספר החשוב "שיחות לספר במדבר" לגאון הרב אביגדור נבנצאל שליט"א, בה הוא מסביר את חומרת ההתרשלות בדיני נפשות, ומביא שגם אם נהג אדם בחוסר זהירות ולא קרה כלום בכל זאת בעצם קרה דבר נורא, כי העבירה של חוסר זהירות תלויה ועומדת מעתה. יש המתרגלים לחמוק מקיום חוקי המדינה וחושבים שגם חוקי התעבורה תלויים בהשקפה על המדינה וחוקיה, וזו טעות מרה, שהרי חמירא סכנתא מאיסורא, וחוקי התורה תקפים עוד לפני חוקי הכנסת בהרבה, והתורה אוסרת לסכן אדם מישראל. עד כדי כך ממחיש הרב נבנצאל את חומרת הדבר: “אדם הנוהג בחוסר זהירות, במהירות אסורה, מי שעוקף במקום אסור בעקיפה, עליו לדעת שבאותו רגע יש לו דין חמור של רודף!“.
להמחשת חומרת העניין, מובאת שם (עמוד שט"ו) תשובה מהרה"ג יעקב ורהפטיג שליט"א, שהתפרסמה בעלון תנועת "אריאל" בנים בשכונת הר נוף בירושלים, וזו לשונה: אלו אמצעים צריכים התושבים להפעיל כנגד הנוסע במהירות אסורה בשכונה?
והתשובה: “מאחר והנוסע במהירות מסכן חיי העוברים ושבים, ויש בדבר גדר של "רודף", צריכים אנו לעשות כל מה שבידינו כדי להתגונן ולהציל אחרים מידיו. לצערינו הוכח, שדיווח למשטרה אינו יעיל, מאחר והיא אינה פועלת כל עוד אין פגיעה ממשית. לפיכך, מוטל על כל תושב לפעול כמיטב יכולתו כנגד הסכנה החמורה“.
ההצעה הטובה ביותר היא: הקמת בית דין מקרב כלל מרכיבי השכונה - כדי לתת תוקף להחלטותיו - שיטפל בתלונות על נהיגה במהירות אסורה, חניה מסכנת, ועוד. כל אדם יוכל להגיש תלונה כנגד עברייני התנועה, ואחרי בדיקה שתוודא כראוי את נכונות התלונה - יוזהר העבריין ע"י בית הדין. במידה וימשיך במעשיו הבלתי אחראיים, יטיל בית הדין צעדי ענישה כמקובל בישראל מדורי דורות:
א. תמנע מן העבריין עליה לתורה בבתי הכנסת שבשכונה.
ב. תמנע ממנו האפשרות להיות שליח ציבור.
ג. אם אף זה לא יעזור, יש לשקול נידוי וחרם. דהיינו: לא לצרפו למנין, לא לעסוק עמו במסחר, וכדומה- עד כי ישוב מדרכו הרעה.
על דברים אלו הוסיף הרב נבנצל שליט"א, שנהג הידוע כמסכן חיים, מותר להוציא את האוויר מגלגלי מכוניתו, אף שזו חונה כעת, והוא אינו מסכן חיים ברגע זה.” (כמובן שאנו שומרי חוק, אך הדברים נכתבים לשם המחשה עד כמה יש להתייחס לנושא בחומרה ובכובד ראש!)
כדאי מאד לקרוא שוב ושוב את שיחתו החשובה של הרב נבנצאל, ללמוד אותה ברבים בכל אפשרות, כי בנפשנו הדבר. למען נוכל לומר באמת למשפחות הכאובות: שלא נדע עוד צער!
אין ספק שעלינו לפעול לתיקון הקטל בכבישים בכל המישורים. אך יש להוסיף תחום נכבד מהדרושים תיקון בנושא. מי שנוסע בכבישי יו"ש רואה לעיתים קרובות מאד את הנהיגה הפרועה של הישמעאלים. הרבה מהם נוהגים בלי רישיון. בלי ללמוד נהיגה. עוקפים הרבה בפס לבן בלי שדה ראיה, יוצאים מצמתים בלי להביט ימין ושמאל אם מגיע רכב. מחיר דמים יקר מאד נגבה מצורת התנהגותם הפרועה. בעיני ראיתי פעמים רבות אחד מהם יוצא לעקוף בפס לבן שיירה של חמש מכוניות שנשרכות לאיטן אחרי משאית! לפרא אדם כזה קוראים רוצח! קדושת החיים לא מעניינת אותם. אך לצערנו, בגלל פראותם נגבה מאיתנו מחיר דמים יקר, ואם אנחנו לא ניחלץ חושים לטפל במחלה ממארת זו, מי יודע עוד מה יתרחש, שהרי עיננו רואות ניסים ונפלאות בכל יום, ואסור לסמוך על הנס.
האם הכאב על ינון לבנון הי"ד שנרצח על הכביש לפני חודשים ספורים לא פקח את עיני אף אחד לומר בצורה ברורה שהטרור הזה חייב להיפסק?
חניה משולם מחברון שילמה בחייה, איתי גלבוע מקרית ארבע שילם בחייו, ינון יצחקי שילם בחייו. הרשימה עוד ארוכה. והשאלה זועקת: למה אין אכיפה לחיות האדם הללו? עד מתי דם יהודים הפקר?
הכותב הינו ראש הכולל במערת המכפלה שבחברון