מעשה נבלה, אין הגדרה אחרת למה שעשו אחדים מאנשי החברא קדישא של ירושלים ומבני משפחתו של הרב עובדיה זצ"ל לראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו. לפי המסופר באתר חדשות חרדי מוכר, בשעה שהגיע ראש הממשלה לספוד לרב זצ"ל, אחד מגדולי החכמים שקמו לעם ישראל בדורות האחרונים, מנעו ממנו את הדבר בתואנה ש"לא יהיה מצב שאדם שמחלל שבת ואוכל נבלות וטרפות יספיד את גדול הדור".
נער הייתי ועדיין לא זקנתי, אבל הלכות אבלות הספקתי ללמוד פעם ופעמיים ואפילו שלוש ולא זכורה לי הלכה הקובעת שאדם חילוני פסול להספד. בשולחן ערוך נאמר ש"מצוה גדולה להספיד על המת כראוי" תוך שמירה על הגבלות מסויימות שכולן עוסקות באופי ההספד ואף אחת מהן לא עוסקת בזהות הספדן (יו"ד שמד, א); לא התעצלתי ועברתי גם על ספרי האחרונים, "ילקוט יוסף" של הרב יצחק יוסף בנו של הרב זצ"ל וספר "גשר החיים" של הרב טוקצינסקי הנחשב לספר המקיף ביותר בתחום האבלות ומנהגיה, ולא מצאתי זכר להלכה הקובעת שחילוני אסור בהספד. אז מאין צצה ההלכה החדשה הזו? ככל הנראה ממוחו הקודח של אחד מאנשי החברא קדישא. עבד כי ימלוך. כדי להוסיף חטא על פשע, הצדיק אחד מקרובי משפחתו של הרב זצ"ל את הדברים באזני כתב האתר ואמר: "יש לנו הרבה כבוד לראש ממשלת ישראל, אבל לא יתכן שאדם שאינו שומר מצוות יספיד את פוסק הדור, יש גבול, ולכן הדבר נמנע".
על אף שאני מטיל ספק באמינותה של המעשייה ופרטיה (קשה לי להאמין שמלמול של אחד מאנשי החברא קדישא גרם לראש הממשלה לשנות את דעתו), העובדה שמספרים אותה בריש גלי ובגאווה לא מוסתרת מלמדת שמשהו פה רקוב. כנראה שסיפורי התנ"ך הם לא לחם חוקם של אותם אנשי ח"ק, קרובי הרב וכתבי המדיה החרדית שנטלו חלק פגיעה בכבודו של ראש הממשלה; דמותו של אליהו הנביא שקינא לשם ה' אך ידע גם לכבד את המלך עובד האלילים אחאב ולרוץ לפני מרכבתו, לא עמדה לנגד עיניהם (מלכים א יח, מו); "לעולם תהא אימת מלכות עליך", אמר רבי ינאי - ורבי יוחנן סבר שלומדים כלל זה מסיפורו של אליהו שלא התבייש, שינס מתניו ורץ לפני אחאב (זבחים קב, ע"א).
וכבר אמרו חכמינו: "גדול כבוד הבריות שהוא דוחה לא תעשה שבתורה" (ברכות יט, ע"ב), דהיינו: איסורי דרבנן. מאחר שבהספד ע"י אדם שאינו שומר תורה ומצוות אין אפילו איסור דרבנן, היה להם לאנשי החברא קדישא להניח לראש הממשלה לספוד לרב זצ"ל. אכן, מה שהתרחש בשבוע שעבר בירושלים מלמד שחיים בינינו כמה אנשים שכבוד המת חביב עליהם יותר מכבוד עמיתיהם המהלכים (עדיין) על פני האדמה.
אפשר לשתוק ולומר שאותם אנשי ח"ק וקרובי הרב אינם אלא מיעוט הזוי שאינו מייצג את דעת התורה ודעת הציבור החרדי, אך צריך לזכור שאת מחיר עצימת העיניים של אמש אנחנו משלמים כבר היום; מה גם שהחומרה התמוהה של היום תהפוך להלכה הפסוקה של מחר. לכן, על כל הנוגעים בדבר להתנער בפומבי מההחלטה הפסבדו-הלכתית של אנשי החברא הקדישא עלומי השם וקרובי המשפחה האלמוניים ולמחות גם ביד אתרי החדשות החרדיים שחוגגים על הפגיעה בכבוד ראש הממשלה.
אוהבים את מרן, נלחמים בכל הכוח במחללים את זכרו במעשי נבלה.
הכותב הוא מחבר הבלוג "בלוגין שאובין"