סגור

"ליקוטי תפילות" על הגאולה – ביאת המשיח, בניין ירושלים והמקדש וחידוש הנבואה

יעל לוין ליקטה קטעי תפילה נאים מתוך "ליקוטי תפילות" לרבי נתן מברסלב, המוסבים על היבטים שונים הנוגעים לגאולה השלישית

ד"ר יעל לוין
כב בתמוז התשעט
,
25 ביולי, 2019 13:19

צילום: shutterstock

מוגשת כאן אסופה של תפילות נאות המצויות ב"ליקוטי תפילות" לרבי נתן מברסלב, תלמידו המובהק של רבי נחמן. התפילות מוסבות על הנושא של הגאולה העתידה, ובכלל זה מצויות בקשות לביאת המשיח, לבניין ירושלים והמקדש והקרבת הקרבנות בו, וחידוש הנבואה לעתיד לבוא. כן ישנן תפילות אחדות שהן בקשה להארת המשיח בזמננו עתה.

צירפנו ללקט המובא כאן גם תפילות אחדות אשר מובעים בהן כיסופים לארץ הקודש. בהקשר זה יש לומר כי בשנת תקפ"ב (1822) נסע רבי נתן לארץ ישראל לפרק זמן של כמעט שנה (ראו ספרו של חיים מנחם קרמר, באש ובמים, ירושלים תשנ"ו), ואין ספק כי תפילותיו בנושא הכמיהה לארץ משקפות הוויה ריאלית.

רבי נתן החל לחבר תפילות רשות המיוסדות על תורותיו של רבי נחמן ב"ליקוטי מוהר"ן" וב"ליקוטי מוהר"ן תנינא" עוד בשנת תקע"ה (1815) בהתאם להוראתו של רבי נחמן ב"ליקוטי מוהר"ן תנינא" (תורה כה) לפיה יש לעשות מהתורות תפילות. מלאכת ההדפסה של הדפוס הראשון החלה בברסלב בראשית שנת תקפ"ב (1821), אולם בשל קשיים כלכליים, מחלוקות מצד מתנגדי ברסלב, היעדר רישיון מטעם השלטונות ומניעות נוספות, התארכה היא והגיעה לכלל סיום בערב פסח של שנת תקפ"ז (1827), ככל הנראה בברסלב. מהדורה זו כוללת למעלה ממאה וחמישים תפילות בשני חלקים.

במהלך עבודת ההדפסה של "ליקוטי תפילות", בשנים תקפ"ו (1825–1826) ותקפ"ז (1827), חיבר רבי נתן תפילות נוספות, ואסופה המכילה תפילות אלו, חמישים וארבע במספר, ראתה אור במועד בלתי ידוע לאשורו, בין השנים תר"י–תר"כ (1850–1860), בזאלקווי או בלעמבערג. (ראו בהרחבה יעל לוין, שׂים שלום: תפילות לשלום העולם, אסופה מתוך "ליקוטי תפילות", ירושלים 2009, "פתח דבר"). התפילות המרכיבות את האסופה הנוכחית מופיעות ברובן בקובץ הראשון של "ליקוטי תפילות" ומיעוטן בקובץ השני, ונוסחאותיהן הוכנו בהתאם לשני הדפוסים האלה.

יצוין עוד כי רבי נחמן עצמו ביקר בארץ, ומסעו זה היה נקודת מפנה בחייו. בערב פסח תקנ"ח (1798) גמלה בלבו ההחלטה לערוך נסיעה זו, ובחודש אייר יצא לדרך. הוא הגיע לחיפה בערב ראש השנה תקנ"ט (1798), ביקר בין היתר בטבריה ובצפת, נקלע לעכו בזמן המצור שהטיל עלה נפוליון, עלה על אניית קרב טורקית ושב לארצו סמוך לשבועות תקנ"ט (1899) (ראו בפירוט ספרו של אליעזר מלכיאל, מסע אל הסוד: בעקבות מסעו של רבי נחמן מברסלב לארץ-ישראל, תל-אביב 2007).

הגאולה העתידה
וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלַּת עוֹלָם, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְתִבְנֶה לָנוּ בֵית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵנוּ... וְתִתֶּן לָנוּ כֹחַ לְקַבֵּל עֶצֶם אוֹר הַחַמָּה שֶׁתִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד בְּתָקְפָּהּ וּבִגְבוּרָתָהּ, וְתִרְפָּאֵנוּ עַל יָדָהּ מִכָּל תַּחֲלוּאֵינוּ וּמִכָּל מַכְאוֹבֵינוּ‏. [ליקוטי תפילות, לא[

וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיוּת, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִרְאֶה וְנִירַשׁ טוֹבָה וּבְרָכָה לִשְׁנֵי יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, "הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה [ה'] אֱ-לֹהָי" (ירמיהו לא, יז), "שׁוּבָה ה' עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ" (תהילים צ, יג), "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא), "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי" (תהילים יט, טו), אָמֵן אָמֵן. [ליקוטי תפילות, מט]

וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו), "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי" (תהילים יט, טו), "בָּרוּךְ ה' אֱ-לֹהִים אֱ-לֹהֵי יִשְֹרָאֵל עֹשֵֹה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן"‏ (שם עב, יח-יט). [ליקוטי תפילות, קכו]

בניין ירושלים והמקדש
חוּס וַחֲמֹל עָלֵינוּ, וְתַשְׁפִּיעַ חֲסָדֶיךָ עָלֵינוּ וְתָבִיא לָנוּ מְהֵרָה אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְתִבְנֶה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ" (תהילים ה, ח), "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי" (שם יט, טו). [ליקוטי תפילות, יג]

וּתְרַחֵם עָלֵינוּ תָמִיד, וְתִבְנֶה עִירְךָ יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְתָשִֹים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם... וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי דִּינִים מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְֹרָאֵל לְעוֹלָם. [ליקוטי תפילות, כב]

וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, וְתִבְנֶה בֵית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים" (ישעיהו נו, ז), "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי" (תהילים יט, טו). [ליקוטי תפילות, קמה]

וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתִבְנֶה לָנוּ אֶת בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְשָׁם נַקְרִיב לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבָּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלִסְלֹחַ חַטֹּאתֵינוּ, וְנִזְכֶּה לְהַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם וָיוֹם קָרְבְּנוֹת הַתָּמִיד בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב... וְתִבְנֶה לָנוּ אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ בִּנְיַן עוֹלָם עֲדֵי עַד, וְיָשׁוּבוּ כֹהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּם לְדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל לְמַעֲמָדָם. [ליקוטי תפילות, חלק שני, ז]

חידוש הנבואה
וְנִזְכֶּה לְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם חִישׁ קַל מְהֵרָה, וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, וּלְיִרְאָה מִמְּךָ תָּמִיד, לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֶת ה' אֱ-לֹהֵינוּ, לְפָנָיו נַעֲבֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ תָּמִיד, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי הַיִּרְאָה שְׁלֵמָה שֶׁבַּלֵּב לִבְרֹא מַלְאָךְ שֶׁיַּשְׁפִּיעַ נְבוּאָה לִכְלֵי הַנְּבוּאָה, וְיֻמְשַׁךְ הַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה בָּעוֹלָם, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם" (יואל ג, א). [ליקוטי תפילות, חלק שני, א]

וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד ה' לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ וְתִקְוָה טוֹבָה לְדוֹרְשֶׁיךָ וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, וּתְזַכֵּנוּ שֶׁיִּתְגַּדֵּל כְּבוֹדְךָ הַגָּדוֹל עַל יָדֵינוּ תָמִיד, וְיֻמְשַׁךְ וְיִתְגַּדֵּל וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְעַלֶּה כָבוֹד דִּקְדֻשָּׁה בָּעוֹלָם, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֻּשְׁפַּע שֶׁפַע הַנְּבוּאָה בָּעוֹלָם וְתַחֲזֹר לָנוּ הַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מֵאִתָּנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם" (יואל ג, א), וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְֹרָאֵל חָכְמָה וּגְבוּרָה וַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה כֻלָּנוּ לִהְיוֹת רְאוּיִים לְקַבֵּל הַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה וְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה. [ליקוטי תפילות, חלק שני, ח]

בקשה להארת המשיח בזמננו
וְתָאִיר עָלֵינוּ גַם עַתָּה הֶאָרָה נִפְלָאָה מִמְּשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, בְּאֹפֶן שֶׁיַּמְתִּיק גַּם עַתָּה כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, וִיבַטֵּל כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַיִּסּוּרִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת שֶׁאֵינָם טוֹבוֹת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל יִשְֹרָאֵל, וְיָאִיר עָלֵינוּ אוֹר הָאֱמֶת בְּכָל עֵת, וִיתַקֵּן אוֹתָנוּ תָמִיד בְּתִּקּוּנִים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים, וְיוֹדִיעַ וִיבָרֵר לָנוּ כָל הַסְּפֵקוֹת וְכָל הָאִיבָּעְיוֹת וְכָל חֲלֻקַּת הָעֵצָה, וְנִזְכֶּה תָמִיד לְעֵצָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּבְמִצְוֹת וּבְמַעֲשִֹים טוֹבִים כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ. [ליקוטי תפילות, קמב]

וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּצְמִיחַ מְהֵרָה קֶרֶן דָּוִד עַבְדֶּךָ, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ מְהֵרָה, וְיִתְנוֹצֵץ הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ בָּעוֹלָם, וּתְעוֹרֵר אֶת לֵב מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ שֶׁיְּקַבֵּל תְּפִלּוֹתֵינוּ וְיַעֲלֶה אוֹתָם לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לִפְנֵי כִסֵּא כְּבוֹדֶךָ, וְכָל הַתְּפִלּוֹת עִם כָּל הָרֵיחַ הַטּוֹב שֶׁל כָּל שִֹיחַ הַשָּׂדֶה הַכְּלוּלִים בְּתוֹכָם, כֻּלָּם יֻכְלְלוּ בְּרוּחַ אַפֵּנוּ מְשִׁיחַ ה', וְיַעֲלֶה כֻלָּם לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לְפָנֶיךָ, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, "בֹּא יָבֹא לֹא יְאַחֵר" (חבקוק ב, ג), וְיִגְאָלֵנוּ גְאֻלַּת עוֹלָם חִישׁ מְהֵרָה. [ליקוטי תפילות, חלק שני, א]

כיסופים לארץ הקודש
אֵ-ל אֱמוּנָה, עָזְרֵנוּ בְרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים שֶׁנִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, וְזַכֵּנוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל מְקוֹם קְדֻשָּׁתֵנוּ, מְקוֹר הָאֱמוּנָה וְהַתְּפִלָּה וְהַנִּסִּים, מְקוֹר הַחַיִּים, מְקוֹר הִתְקָרְבוּת יִשְֹרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מְקוֹם קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, מְקוֹם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ. [ליקוטי תפילות, ט]

וּתְבִיאֵנוּ מְהֵרָה חוּשָׁה לְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל אֶרֶץ הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה, וְתַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָתְךָ הַשְּׁלֵמָה עַל אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל וְעַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּתְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמְךָ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל שֶׁמִּתְנַהֶגֶת עַל יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אוֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" (דברים יא, יב), וְתַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָתְךָ הַשְּׁלֵמָה עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְיִתְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ וְיִתְנַהֵג כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עַל יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד, בְּלִי שׁוּם הַנְהָגָה עַל פִּי דֶרֶךְ הַטֶּבַע כְּלָל, וְתַעֲשֶֹה נוֹרָאוֹת וְנִפְלָאוֹת מֵחָדָשׁ בְּעוֹלָמֶךָ "אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם" (שמות לד, י), וְיִתְעוֹרֵר שִׁיר חָדָשׁ בָּעוֹלָם, שִׁיר שֶׁל נִפְלָאוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִזְמוֹר שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָֹה הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ" (תהילים צח, א), וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָשׁ עַל גְּאֻלָּתֵנוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ, וְנִזְכֶּה לָשִׁיר וּלְזַמֵּר וּלְרַנֵּן וּלְנַגֵּן לְפָנֶיךָ נִגּוּנִים וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת חֲדָשׁוֹת, שִׁירִים שֶׁל נִפְלָאוֹת שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְעַנֵּג עַל ה' וְלִשְׁמֹעַ קוֹל הַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד. [ליקוטי תפילות, חלק שני, ח]

25.07.2019

1. כשצריך להניח "שטיח חברתי" לא מתפללים עובדים (משה אהרון עו"ד)

בס"ד.
תם עידן התפילות .
התפילה במקומה כשאתה רחוק ולא בלב ההתרחשות......
כשאתה קרוב ובתוך אתה מצווה להשתתף לעשות מעשה לקדם ולדחוף את העגלה.
בגלגלי ה"חסד והצדקה".
בצדקה תכונני.
שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות
ועוד ועוד.
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו'או יישוב הדעת אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה.
והאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם

דווח על תגובה לא ראויה
26.07.2019

2. שבת שלום (אני)

באמת אני רואה בנבואה הצלה. להזכיר היא הנבואה שהיצילה מעבדות יציאת מיצרים. לא במיקרה היה זה נביא. והיום כמה העם משווע להצלה. היא ניפלאה אידיאליסטית ומעשית מאוד. אנחנו צריכים לצעוק לאלוהים שירחם עלינו ולהתחיל ליפעול. בכל דרכי החיים נבואה. היא באמת אנחנו. אני מפנטזת איך זה להיות כמו הגדוילים משה הנביא ודבורה הנביאה. זה מסע שדרוג הדרגתי לכל נשמה עיברייה שיפנטזו עליהם על שני אלה וככה יתחילו לטפס בסולם הנבואה. הנביא אברהם שחי בעולם של עובדי אלילים ועבודה זרה ממש כמו היום כי חזרנו לזה היום, כל העולם היום וגם ישראל המחקה ומיתבוללת - כולו כזה אלילי. הוא אברהם הנביא היתחיל בכל הסיפור וככה כל צאצאיו בכולם רוח הנבואה.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

משה פייגלין צילום: פלאש 90, יונתן סינדל

פייגלין על לבנון: "הגיהנום הזה היה אמור ליפול עלינו, נעשה לנו נס"

קרא עוד