חדשות כיפה

שום דבר לא יעצור את התלמידים שהוציאו לאור את כתבי הרב קוק

אם בעז אופן וידידיה צוקרמן לא היו טורחים במשך שנים כדי להוציא לאור את "שמונה קבצים" - הטקסטים הלא מעובדים של הראי"ה קוק - דמותו הייתה נראית היום אחרת לגמרי. ראיון

צילום:

תלמיד בישיבת רמת גן, שבאופן מקרי בלבד מקבל לידיו פסקה חבויה של הרב קוק, מחליט לצאת למסע בעקבות הכתבים החבויים. הוא חובר אל תלמיד אחר מישיבת פתח-תקווה ויחד השניים חותמים על מפעל שעיצב אולי יותר מכל את לימוד תורת הרב קוק. לא מדובר בעוד רב-מכר חדש כי אם בסיפורם של בעז אופן וידידיה צוקרמן, שני בחורים כמעט אנונימיים שחתומים על מרבית כתבי הרב קוק שיצאו עד כה לאור.

"כשלמדתי בישיבת רמת גן, הגיעו לישיבה צילומים רבים מכתב ידו של הרב קוק שטרם נחשפו והייתה התרגשות עצומה", נזכר בעז אופן (40), בשיחה עם כיפה. לדבריו, "בהתחלה עוד לא ידענו שיש לנו אוצר ביד, וכשגילנו - החלטנו שאם אנחנו מתרגשים אין סיבה שלא כולם יוכלו להתרגש וללמוד".

ההחלטה שינתה את חייו, בעז אופן (צילום: פרטי)

אופן התחיל להתעניין בנושא הקבצים החבויים וגילה כי הרב יצחק שילת עובד על עריכת אותם הכתבים אשר לימים עתידים להיקרא בשם "שמונה קבצים". לאחר זמן מה, הוציא אמנם הרב שילת את "שמונה קבצים", אולם במהדורה מוגבלת של כאלף עותקים, אשר אזלו תוך ימים ספורים. כארבע שנים לאחר מכן, החליט בעז שהוא מוציא לאור מהדורה נוספת בלתי מוגבלת. "נוצר מצב שה"שמונה קבצים" החלו להילמד בישיבות ומכיוון שנגמרו העותקים אנשים התחילו לצלם ולכרוך בעצמם“, הוא מספר, ”בשלב הזה, הרגשתי שזה ביזיון שכתביו של הרב נכרכים בצורה זולה ועוברים מיד ליד בפיראטיות והחלטתי, עם כמה חברים ברמת גן, להוציא את ’שמונה קבצים‘ בשנית בהוצאה חדשה שקיימת עד היום“.

החלטתו של אופן הצעיר למעשה שינתה את חייו ולמען האמת גם את לומדי תורת הרב קוק. עבר זמן ולאופן הגיעו ידיעות על כתבים שחבויים אי שם. אז חבר אליו ידידיה צוקרמן, נכדו של הרב אברהם צוקרמן מכפר הרא"ה, שהיה אז תלמיד בישיבת פתח תקווה, ובדרכים לא דרכים השניים החלו לחשוף כי "שמונה קבצים", שעשה רעש בעולם הישיבות, הוא רק טפח אחד בתוך ים כתבי הרב קוק החבויים.

עובדים בהתנדבות מלאה, ידידיה צוקרמן (צילום: פרטי)

"המטרה שלנו הייתה בראש ובראשונה שכתבי הרב קוק יצאו לאור, ולא משנה אם תחת ידנו או תחת ידו של אחר", מסביר ידידיה צוקרמן, "פנינו אל גורמים שגילינו שהם מחזיקים בכתבים ובקשנו שיוציאו אותם לאור. במידה שהם לא היו מעוניינים נדרשנו אנחנו למשימה". אופן מספר כי "אנשים התקשרו אלינו ואמרו 'תנו לי כתבים שיש לכם ואתן לכם מה שיש לי. כך מאגר הכתבים הלך וגדל עד שהבנו שיש לנו מספיק כדי להתחיל לעבוד".

אופן וצוקרמן החלו בעבודה מאומצת של מציאת כתבים חבויים שבדרך כלל הסתתרו במרתפם של גורמים שהעדיפו שישארו שם לנצח. איך עושים את זה בדיוק? הם מעדיפים להשאיר זאת במרתפים שלהם. תוך כדי עבודה שכללה גם עריכה והקלדת מאות הכתבים הקימו השניים את מה שמכונה כיום "המכון להוצאת גנזי הראי"ה" שגולת הכותרת שלו היא הוצאת הספר שני הכרכים העבים "קבצים מכתבי יד קדשו".

אם חשבתם שספרי המכון שנחטפו בעולם הישיבות העשירו את כיסם של השניים, אתם טועים. למעשה, אנשי מכון הוצאת גנזי הראי"ה עובדים בהתנדבות מוחלטת וללא תרומות. "שנינו עובדים במשרות מלאות פלוס במקומות אחרים ואנחנו עובדים במכון בזמנים שהם לא יום ולא לילה", אומר צוקרמן, "הבנו שאם לא אנחנו אז הכתבים לא יצאו ולכן אנחנו נותנים את הכל. בנוסף לשנינו יש הרבה מתנדבים שעוזרים לנו ועושים את זה מתוך אהבת הרב ותורתו".

"אין ספק שכתבי הרב קוק הרבה יותר מחשובים לי", אומר אופן, "היסודות של הציונות הדתית נטועים במשנתו. גם דברים שהיום התחדשו על גביו זה הכל ננס על גבי ענק, גם אם המציאות משתנה ולא נמצא התייחסות ישירה אליה - תמיד נמצא שם שורשים. אני שמח להשקיע ברב קוק את המאמץ הזה. אני גם נהנה מההתקשרות שאני חש בעצם העיסוק בכתבים. כשאתה לומד את הדברים ממקורם, אתה רואה איך דברים נובעים, לא רק את הסוגיה התכנית שקיימת, אלא גם איך הדברים נכתבו ואיך הם נולדו בצורת המחשבה הסגנון הכתיבה החצי נבואי של הרב שגילה בארץ ישראל, ויש משהו מאוד מקשר אותך לזה".

ידידיה, איך קרה בעצם שעד שהגעתם הכתבים לא יצאו?

"הוצאת כתבי הרב נקטעה באמצע, אם הוא היה מוציא אין ספק שהיה מוציא אותם ללא עריכה, כפי שהתבטא על כך באחת מאגרותיו, אבל הרב צבי יהודה קוק והרב דוד הכהן 'הנזיר' הגיעו והפכו את נשמת הרב לשיטה מסודרת. הרצי"ה נתן דגש על דברים ישראליים מיוחדים כמו גאולה והנזיר על דברים יותר מוסריים כללים, אבל הם שניהם הפכו את האור הגדול ובנו לו כלים. הם עשו מפעל עצום וגיבשו אותו לדרך חיים. התפשטות תורת הרב בציונות הדתית במידה רבה היא בזכותם.

”אלא שהעבודה שלהם נקטעה באמצע כי חייהם לא נמשכו לנצח והם לא סיימו את התכניות. היו להם תכניות המשך, הרצי"ה תכנן להוציא ספר שעוסק בטעמי המצוות של הראי"ה וספר עם כתביו האישיים ממש כפי שהרב הנזיר לא סיים את אורות הקודש, מה שמעיד שהייתה להם כוונה לחשוף את הכתבים. מאז בעצם התחילה בלימה של הוצאת כתבי הרב כי לא היה מי שיוציא ואף תלמיד לא ראה עצמו כסמכות להוציא את הכתבים. המצב הקפוא הפך לאידאולוגיה של הסתרת וגניזת הכתבים. הגישה הזו פגעה מאוד בתורת הרב שלא הגיע למיצוי. כולם אמרו 'קטונתי' וכך פגעו ברב. זאת בנוסף לפגיעה פיזית בכתבים עצמם שלא נשמרו בצורה טובה וכאלה שנכתבו בעיפרון שפשוט נעלמו וממשיכים להיעלם. היות שאיננו ברי-סמכות לעריכת הכתבים, הבאנו את הכתבים בצורה הכי אותנטית, אנחנו צינור בלבד ללא תיווך וסינון כי באמת אין לנו סמכות".

פעילותם של אופן וצוקרמן לא התקבלה בסבר פנים יפות בקרב כל לומדי תורת הרב קוק. "לדעתי היו רק שתי ישיבות שלא קיבלו את הספרים שלנו, אך מעבר לכך הלומדים פשוט הצביעו ברגלים", אומר אופן ומשתדל שלא לנדב פרטים. "אנשים קנו ורבנים בישיבות החלו להעביר שיעורים וזה כבר נכנס לתודעה ולסדר הלימוד בישיבות. אולי היו שני מקומות שראש הישיבה אמר לא. אולם שתי ישיבות הן מיעוט שאינו מייצג. בסופו של דבר הכתבים התקבלו בזרועות פתוחות בכל הזרמים של הציונות הדתית, החל מישיבות הקשורות להר המור ועד הר עציון“.

”הרב טאו כינה את שמונה קבצים 'גג בלי מעקה'. אני לא מסכים שזו סיבה לגנוז את הכתבים. כאשר ישנו גג ללא מעקה צריך לבנות לו מעקה ולא לסתור את הבניין. אדרבה, בוא נפשיל שרוולים ונלמד וגם נערוך. אגב, הספר "מפתחות לכתבי הראי"ה" שערכתי (עוד בטרם הוצאת את שמונה קבצים) גם הוא סוג של מעקה. שלא תבין לא נכון, אני בעד הוצאות כתבים ערוכים, ידידי הרב רן שריד עושה זאת וזה יפה בעיני. אני אישית מעדיף ללמוד את הכתבים כפי שהם, לראות את צורת הכתב של הרב, היכן הוא מסיים כל שורה ופיסקה. זה לימוד מיוחד. זה משהו אחר. אבל רק למי שאוהב את זה". ידידיה מספר כי דווקא כשיצא הספר "קבצים מכתבי יד קדשו" תלמידיו של הרב טאו סיפרו כי הוא קיבל זאת בהתרגשות.

ובכל זאת בעז, לא כל מה שאני כותב אני רוצה שיתפרסם ואני מניח שהרב קוק לא רצה שכל מה שהוא כותב יתפרסם ובטח כשמדובר על פסקאות מאוד אישיות וחושפניות.

"אני לא יודע אם הוא רצה או לא, אבל השאלה הנכונה היא מה טוב ומה לא. אני בטוח שאילו הרב קוק זצ"ל היה יודע שדבריו האישיים יהפכו אנשים להיות טובים יותר ואוהבי ה' יותר, גם הוא היה רוצה שהם יתפרסמו. יכול להיות שהאישיות שלו ולבטיו הפנימיים לא היו חשובים בתקופות מסוימות, אבל היום יש הרבה מאוד שדווקא זה מה שמחזק אותם.

”הרב קוק הוא נכס לאומי וזה כולל את המחשבות והרהורים שלו. אם הוא החליט לכתוב אותם אז זה סימן שיש בהם משמעות אף שבאותה תקופה לא היה לציבור עניין בהם. ה' גדול גם מהרב קוק, כך שתורתו של הרב יכולה להילמד גם בדרכים שהוא עצמו לא חשב עליהם, כמו פסקאות אישיות. אם ימצא כתב יד ויומן של הגאון מוילנא או הבעש"ט הרי אף אחד לא ישאל אם להוציאם, כי הם לא אנשים פרטיים שחיו פעם אלא אבני יסוד של עם ישראל, וכמוהם גם הרב קוק.

”הרב קוק הוא אבן דרך בעיצוב התורה של כלל ישראל, ואם יש משהו שבזמנו נכתב באופן אישי ורבים היום בעם מרגישים שזה נוגע אליהם - אז אדרבה, זה בדיוק 'גדול שימושה יותר מלימודה'. שימוש תלמידי חכמים יותר משמעותי יותר מתורה למדנית. פסקאות אישיות הם בחינה של הצד של 'שימושה'".

על אף העבודה המרובה מגלה ידידיה כי למעשה ישנם עוד כתבים רבים הנמצאים בידיהם הקפוצות של אנשים שאינם מוכנים לחשוף אותם. "כל מני אנשים מחזיקים פנקסים של הרב למשל מכון הרצי"ה, משפחת יורשי הרב, וגם לרב טאו מהר המור ולכמה מן המקורבים אליו יש צילומים רבים".

"אני מסכים שיש עוד דברים שלא יצאו אבל לנקוט בכמויות יהיה קשה, להערכתי הרוב יצא", מגלה אופן ומסביר כי "יש חור גדול מתקופת רבנות הרב בירושלים שידוע עליה מעט מאוד. ביחס לתקופות קודמות כמות הפנקסים של הרב מתקופת ירושלים מאוד קטנה. יש אפשרות שהוא היה עסוק ברבנות ופחות בכתיבה אבל השאלה היא עד כמה באמת קצב הכתיבה ירד. ברור לי שלא יכול להיות שיום בהיר אחד הוא גזר על עצמו אילמות וכמעט והפסיק לכתוב. הרב קוק היה פורה באופן מדהים ולכן אני משוכנע שיש עוד קבצים. השאלה הגדולה היא כמה".

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

תמונת ארכיון. רצועת עזה צילום: פלאש 90. עבד רחים חטיב

הנחיות המשטרה ופיקוד העורף לתושבי הדרום

קרא עוד