ש: האם קני המנורה היו עגולים או בקו ישר?
ת: רש"י על פרשת תרומה אומר שהיו ישרים "באלכסון" וכן הרמב"ם צייר אותם ישרים. וכן דעתו של הרבי מליובאוויטש. וכן הגר"ח קניבסקי (שכותב בביאורו לברייתא דמלאכת המשכן [עמ' כח בהערה בסוף העמוד]: "בכל הציורים מצוייר קני המנורה עגולים, וכנראה שהוא טעות, שרש"י בחומש כתב שהיו באלכסון, ושמעתי שכבר העירו בזה". וכן כתב הוא בספרו דרך חכמה - מ"צ).
ש: אולי זה ציור סכמטי?
ת: הרמב"ם ידע לצייר עגול ורבנו אברהם בן הרמב"ם כותב שהיו ישרים כמו שצייר אביו בדווקא.
ש: יש הרבה ממצאים ארכיאולוגים שהיו עגולים?
ת: אולי יהודים לא רצו לצייר כמו במקדש בגלל חרדת קודש. ובכלל ארכיאולוגיה אינה הוכחה.
כדומה, לגבי תפילין של ר"ת. כתב הסמ"ג (מצות עשה כב) שיש ראיה לסדר הפרשיות כדברי רש"י ממה שמצאו בקבר יחזקאל הנביא תפילין ישנות מאוד כסדר רש"י. הדרישה (ס' לד סק"א) כתב על כך: "שמעתי משם מורי דאין לסתור סדר ר"ת ממה שמצאו תפילין בקבר יחזקאל כדברי רש"י, שאדרבה לר"ת מצי למימר שפסולין היו כיון שכתבן באותו הסדר ולכך נקברו בקבר כדין ספרים פסולין שנקברין ונטמנין בקברו של צדיק". אלא כתב הב"ח (שם): "ויש דוחין דלפי דפסולין הוו גנזום לשם, ולא נהירא דלא היו צריכים גניזה אלא להחליף הנחתן מבית זה לבית זה".
(וסיפר הגר"מ אליהו: הבן איש חי מביא, שליד המצבה של יחזקאל, אשר נמצאת בבגדד, נמצאו תפילין. כשפתחו אותם ראו שסדר הפרשיות היה כמו של רש"י. יגאל ידין, ארכיאולוג ידוע, גילה ממצאים בחפירותיו במצדה באיזור ים המלח. באותו הזמן לא היתה גישה לים המלח אלא דרך באר שבע, ובתקופה זו כיהנתי כדיין בבאר שבע. יגאל ידין קרא לי לראות את הגילויים. כשהגעתי לשם, הוא הראה לי את המקוואות שהיו בזמנם. מדדתי את המידות של המקוואות, ומצאתי שהם תואמים להלכה.
שמתי לב לחריץ החקוק באחד מקירות המקווה. כששאלתי אותו אם הוא יודע את פשר הדבר, לא ידע. הסברתי לו שזה סימן לגובה המים. כאשר פחתו המים מתחת לקו המסומן, היה זה סימן שבמקווה נותרו פחות מארבעים סאה של מים, ולכן היו צריכים להקפיד שלא יפחתו המים מתחת לקו זה.
הוא מאוד שמח על התגלית ועל ההסבר, והביא לי זוג תפילין שמצא בחפירות. פתחתי אותם, וגיליתי שהפרשיות כתובות בכתב ברור מאוד, ואין בהם שום אות מחוקה, זאת למרות השנים הרבות שהיו קבורים באדמה. בדקתי את סדר הפרשיות, ומצאתי שהסדר היה כמו דעתו של רש"י, ולא כדעת רבינו תם, עכ"ל.
אמנם, כמו שכתבו הפוסקים, העובדה שהם היו תפילין של רש"י לא מעלה ולא מורידה (ס' מפי אליהו עמ' 66-65. אביהם של ישראל - דברים עמ' 72-71 - מ"צ).
ש: אבל יש טוענים שהיו עגולים. מה נעשה בבניין בית המקדש?
ת: אז יהיו גדולי עולם ויכריעו ולכן אסור לנו לענות על זה (כדומה, פעם אחד שאל את סעדיה גאון: כיצד אדע מי אשתי כשתבוא תחיית המתים? כיצד אמצאנה? הגאון ענה: אל תדאג, בתחיית המתים יהיה שם משה רבנו והוא כבר יאמר לך. אסור לפסוק הלכה בפני רבו, לכן אסור לי לפסוק בנוגע לשאלה שנוגעת לתחיית המתים שהרי בתחיית המתים יהיה משה רבנו. אם זו שאלה הנוגעת לעכשיו, אין ברירה - אין לנו משה רבנו. לכן הרב סעדיה גאון לא רצה לענות על השאלה. ס' התחיה והפדות שאלה ו. מובא בספר פסקי תשובה של הרב אברהם פיוטרקובסקי ס' קכד).
ש: היכן היום כלי המקדש?
ת: אין יודעים. יש אומרים שהם בוותיקן, יש אומרים במקומות אחרים, אך האמת שהם קבורים תחת הר-הבית. שלמה המלך חפר מחילות תחת הר-הבית, מכיוון שידע ברוח קודשו שיהיה חורבן. תשאלו, הרי כתוב שנבוכדנצאר לקח את הכל? והתשובה: הכלים שלקח היו כלים חלופייים, והכלים המקוריים נמצאים במחילות מתחת להר.
ש: באנגליה נמצאו כלים שיחסו אותם לבית-המקדש?
ת: אולי, אבל האמיתיים הם תחת הר-הבית.
ש: גם המנורה והשולחן?
ת: כן. כידוע, טיטוס שדד מנורה, רואים זאת בשער הניצחון ברומא, שם נוהגים יהודי רומא לומר קינות בתשעה באב. אבל גם כלים אלה היו חלופיים. היו עשר מנורות (מנחות כט א. צח ב. צט א) וכלים רבים. איננו יודעים אם הוא לקח מנורה אמיתית או מזויפת שהושמה במקדש כדי שיחשוב ששדד את המקדש. אפילו אם לקח מנורה אמיתית, יש עוד תשע. בכל מקרה אין מה לחפש אותן היום. כשיבוא הזמן נמצא הכל. גם את ארון העדות וצנצנת המן.
ש: האם לא חיפשו את כלי המקדש מעולם?
ת: ודאי חיפשו, אבל לא מצאו. יש סיפורים ואגדות שונות על כך.
וכשהתחילו לחפור במנהרות הכותל, הרב מאיר יהודה גץ, רב הכותל, פנה אל גדולי ישראל לשאול אם יש לחפש כלי המקדש. רבנו הרב צבי יהודה ביקש להימנע מהמעשה באומרו: "אל תחטטו" (רב הכותל 306).
ש: יש שראו את הארון.
ת: הכל יכול להיות. על-כל-פנים, גם אם כל מה שראו נעלם, אל דאגה, ישנם אחרים. אגב, בתי שלמדה אומנות, עשתה תבליט של שער הניצחון של טיטוס. היא הסבה את תשומת-ליבי לכך שהכיוון של ההולכים ביצירה שלה אינו מיהודה לרומא, אלא להפך, מרומא לכיוון ארץ-ישראל, וזו האמת.
ש: והאם בעשיית מנורת הזהב ליד הכותל אין איסור עשיית מנורת שבע הקנים?
ת: יש כמה דרכי היתר. כגון אם זה לא כלי אלא קבוע לקרקע. שו"ת דעת כהן. הכי טוב לשאול אותם ישירות, כי הם תלמידי חכמים (ויש רבנים שאומרים שאסור לנהוג כן. וכן שמעתי מהג"ר צבי שכטר בשם הג"ר אהרן סולוביצ'יק - מ"צ).