גם אם הדיין הוציא אותך חייב- זכית

מטרתו של הדיין אינה לעשות שלום. מטרתו היא לעשות את בני ישראל צדיקים ולסלק אותם מן העבירה. הדיין יאיר בן מנחם על "משפט צדק"

חדשות כיפה הרב יאיר בן מנחם 08/09/16 21:43 ה באלול התשעו

גם אם הדיין הוציא אותך חייב- זכית
באדיבות המצלם, צילום: באדיבות המצלם

בשבוע שעבר דיברנו על חשיבותה הרבה של האחדות לעבודת ה', ועל היכולת שלה להפוך קללה לברכה, והשבת מובילה אותנו התורה שלב אחד פנימה עמוק יותר לשורשי הברכה. הפרשה נפתחת, לכאורה, בתמיהה קלה. "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" מצווה אותנו התורה וממשיכה ומבארת את תכלית המצוה "ושפטו את העם משפט צדק. לא תטה משפט וכו'".

שתי מילים ישנם בפסוקים אלה שאילולי שהיינו מורגלים בהם, ואילולי הם כבר קנו אצלנו שביתה כמטבע לשון, היו צורמות לאוזנינו בלשונה של התורה. שתי מילים שנראות כמיותרות, אין צורך בהן, ואין זה מדרכה של תורה להאריך במקומות שלכאורה אינם נצרכים. "ושפטו את העם משפט צדק". שתי המילים האחרונות נראות כמיותרות, היה די לה לתורה לומר "ושפטו את העם" ואני לבדי הייתי מבין שהמשפט הנדרש הינו "משפט צדק", בפרט שלאחר מכן התורה טורחת ומפרטת יותר לא תטה משפט, לא תכיר פנים וכו'". למעלה מכך שואל האור החיים הקדוש, גם אם נאמר שהמילים נצרכות מדוע הן לא נאמרו באותו סגנון עליו הצטווינו בספר ויקרא "בצדק תשפוט עמיתך", גם כאן היינו צריכים לשמוע ושפטו את העם משפט בצדק.

והנה האור החיים הקדוש הולך בדרכו ומוציא מגריעת אות זו ('ב') לימודים נפלאים הן לאופן עשיית המשפט כדי שיצא הצדק לאור והן לתכלית עשיית המשפט בארץ והשוואתו למשפט הנעשה בשמי מעלה.

על ייתור שתי התיבות "משפט צדק" מצאנו מדרש תנאים (דברים על הפסוק שלפנינו), מדרש שפירושו הראשון הינו פניה אלוקית לדיינים שיעשו משפט בארץ, שיגשימו את ראשיתו של הפסוק (תה' פה, יב) "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" ובתמורה לכך יזכו לצדקה מן השמיים בבחינת "וְצֶדֶק מִשָּמַיִם נִשְׁקָף ". דברים הדומים בעיקרם לפירושו השני של רבנו האור החיים. אלא שאז מוסיף המדרש פירוש נוסף :

"דבר אחר: 'וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק' - שיהיו מכריעין לזכות לא לחובה".

ולכאורה הדברים תמוהים עד מאוד. "אין מרחמין בדין" לימד אותנו ר' עקיבא (כתובות פד, ב, וכך נפסק במקומות לרוב, אך לשם הדוגמא ראה רמב"ם מלווה ולווה א, ד ; שו"ת הרשב"א ח"א סי' אלף קמג ; שו"ת מהרי"ל החדשות סי' קצו ועוד), והפליא להסביר זאת בלשונו הזהב רבנו המאירי (בית הבחירה סנהדרין לד, א) "בדיני ממונות, כל שאתה מהפך בזכותו של אחד, היא חובה אצל האחר" (ועיין גם בגמ' שבועות ל, א וברש"י שם שהמצווה לדון את חבירך לכף זכות אינה 'בדין בעלי דינים'). ומאליה עולה השאלה האם אפשר ליישב קביעה זו עם דברי המדרש "שיהיו מכריעין לזכות ולא לחובה" ?

את התשובה לשאלה זו צריכים אנו למצוא בתפקידו של הדיין. בניגוד למקובל לחשוב הרי שאת הציווי על הדינים ועל מינוי הדיינים קיבל עם ישראל עוד קודם לקבלת התורה בהר סיני, היה זה אחד הנושאים החשובים ביותר שהוקדם לכל מעמד הר סיני, וכדברי הרמב"ם במורה נבוכים (ג, לב) :

"כי ציווי ראשון שבא אחר יציאת מצרים הוא אשר נצטווינו בו במרה, והוא אמרו לנו שם: אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך וציווי, שם שם לו חוק ומשפט וגו', ובא בקבלה האמיתית שבת ודינין במרה אפקוד. נמצא כי החוק האמור כאן הוא השבת. והמשפט הוא הדינין, והוא סילוק סוגי העוול.

וזו היא המטרה הראשונה כמו שביארנו, כלומר: שנקבע - בדעתנו ההשקפות האמיתיות, והוא חידוש העולם. וכבר ידעת כי עיקר ציוונו בשבת אינו אלא לביסוס היסוד הזה, כמו שביארנו במאמר זה. ומטרה נוספת עם ההשקפות האמיתיות, סילוק מעשי העוול מבין בני אדם".

מטרתו של הדיין אינה לעשות שלום ולהכריע בסכסוכים בין צדדים ניצים, מטרתו של הדיין הינה לסלק את מעשי העוול מבני האדם, לצדק אותם ולעשותם צדיקים. כלשונו של האברבנאל (שופטים יז בהודעה הד' וראה גם דרשות הר"ן דרוש יא) :

"אין הכוונה בהם בלבד לתקן היישוב המדיני. אבל היה זה התכלית העצמי בהם כדי שיחול השפע האלוקי באומתנו".

מטרת הדיין היא לעשות את האדם לאדם טוב יותר, להכריעו לזכות, ולצדק אותו, ועל כן עושה הוא משפט, כי גם אם בדין יצא האדם חייב הרי זו היא זכותו, וכמאמר הגמרא (סנהדרין ז, א) שמי שהייתה גלימה אחת לעורו והוציאו אותה ממנו בבית הדין יצא וישיר על שזיכוהו והוציאו גזילה מתחת ידו, וראה בעניין זה את מילותיו הבהירות של רבנו האגרות משה (חו"מ סי' ד) :

"דלחייב למי שחייב ממון על פי דין אין זה שום רעה להאדם, אלא אדרבה טובה גדולה, כמפורש בסנהדרין דף ז, א: "דאזיל מבי דינא שקל גלימא, ליזמר וליזיל באורחא. " ולעיל מזה, בברייתא בדף ו (סנהדרין ו,ב), שרבי אמר על "ויהי דוד עושה משפט וצדקה" (שמואל-ב, ח,טו), אף על פי שלא שילם מתוך ביתו, זהו משפט וצדקה: משפט לזה שהחזיר לו ממונו, וצדקה לזה שהוציא גזלה מתחת ידו".

ואכן כך קבע הרמב"ם בספר המצוות (עשין קעו), שתפקידו של הדיין הוא לחנך את העם ולהורות לו את הדרך הנכונה :

"שציוונו למנות שופטים ושוטרים שיכריחו לעשות מצוות התורה ויחזירו הנוטים מדרך האמת אליה על כרחם ויצוו לעשות הטוב ויזהירו מן הרע וכו'".

[וראה עוד במהר"י יעבץ שכתב (תהילים ו, ב) שעל כן נקרא המשפט צדק "שמצדקת את הבריות, וזו היא המדה שלנה בירושלים תמיד, "צדק ילין בה" (ישעיה א')].

את המידה הזו, את הרצון לסייע ביד חבירך להיות מוכרע לזכות ולא לחובה, ירשנו מאברהם אבינו שהיה קורא בשם ה' ברחבי העולם, מאמין בטוב שבאדם וביכולתו לשוב ולהתעלות, ועל כן אמר לו רבנו של עולם :

"(תהלים מה) אהבת צדק ותשנא רשע, אהבת לצדק בריותי ושנאת מלחייבן.

(שם) על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך.

מהו מחבריך?

א"ל: חייך, שעשרה דורות שמנח עד אצלך עם אחד מהם לא דיברתי ועמך אני מדבר, שנאמר: (בראשית יב) ויאמר ה' אל אברם לך לך.(ויקרא רבה י)".

ההכרעה לכף זכות, הסיוע בידי האדם להתעלות היא מטרתם העיקרית של הדיינים, והיא זו שמרוממת כל אחד מאיתנו למדרגות נפלאות של עזרה ממרומים, אנו מסיעים לחברינו להתעלות ומן השמיים מסייעים בעדנו.

נערך משיעור של הרב יאיר בן מנחם, דיין בבית הדין האזורי בת"א

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן