(ו) וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן: (ז) וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה' וְכִפֶּר עָלֶיהָ וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה: (פרק יב)
קרבנה של יולדת עשירה הוא כבש לעולה ובן יונה או תור לחטאת, עולת בהמה וחטאת עוף. רבי מאיר שמחה מדווינסק בפירושו "משך חכמה" מבאר מה טעם מביאה היולדת חטאת ומה טעם מביאה היא עולה. נפתח בחטאת העוף; כותב ה"משך חכמה":
תיאור שבועת היולדת בפרשת תזריע מצורע
"יולדת עשירה מביאה חטאת עוף לפי שקרבנה כדרבי שמעון (נדה לא, ב) שבשעה שיולדת ומצטערת נשבעת שלא תזקק לבעלה...לכן מביאה יונה לחטאת שאינה מנחת בן זוגה ואינה נזקקת אלא לבן זוגה".
לדעת רבי שמעון יולדת נשבעת שתחדל לחיות חיי אישות עם בעלה ולכן מביאה קרבן חטאת. ה"משך חכמה" מבאר שקרבן חטאתה הוא יונה כיון שמהיונים ניתן ללמוד על קשר ונאמנות בין בני זוג, כמאמר הגמרא (עירובין ק, ב): "אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול, וגזל מנמלה, ועריות מיונה". וביאר רש"י שם ביחס ליונה "שאינו נזקק אלא לבת זוגו", דהיינו שניתן ללמוד מהיונה את מידת הנאמנות בין בני הזוג שהיא היפוכו של חטא העריות. מסתבר שכוונת ה"משך חכמה" להוסיף על דברי רבי שמעון שבקרבן החטאת שמביאה היולדת יש גם תיקון לחטא, כנגד החטא שבכוונת הפירוד בא קרבן שמבטא חיבור.
ומה מבטאת עולת הבהמה? ממשיך ה"משך חכמה":
"והעולה הוא, כפי הנראה, אחרי שהיתה אסורה לבוא אל הקודש כל ימי טהרתה, וכעת באה אל הקודש ובתודה לשמו יתברך על אשר שבה לאיתנה, לא יֵרָאֶה פניו ריקם, והוא כעין קרבן ראיה".
קורבן היולדת בפרשת תזריע מצורע
קרבן העולה מבטא את חידוש ההיתר לבוא אל המקדש. עד מלאת ימי טהרה אסורה היולדת לבוא אל המקדש, ולאחר מלאת ימי טהרה יכולה היולדת שוב לבוא אל המקדש. כעולי הרגלים שבביאתם למקדש מביאים עולת ראייה, קרבן המבטא את העובדה שבאו להיראות במקדש; כך היולדת, בבואה אל המקדש, מלאת תודה לקב"ה, לא תבוא ריקם, קרבן עולה תביא כדי לבטא את העובדה שהיא חוזרת להיות מותרת לבוא אל המקדש ליראות את פני ה'.
לרעיון זה, שקרבן העולה קשור לביאה את המקדש, מצא ה"משך חכמה" רמז מענין, וכך הוא כותב: "ומצאתי רמז על זה באזהרות רבי שלמה בן גבירול אות ס"ה: 'וטהרת הטומאה בקרבן הנראה וקרבן חטאה'. וקרא להעולה 'קרבן הנראה' וכמו שכתבתי, ודו"ק".
באזהרות של רבי שלמה בן גבירול, דהיינו בפיוט שכתב כדי לסכם את תרי"ג המצוות, נקרא קרבן העולה שמביא הטמא בעת טהרתו "קרבן הנראה", דהיינו שקרבן זה בא לכבוד חידוש ההיתר להיראות את פני ה'.