פרשת שמיני: חטאם של נדב ואביהוא

בפרשתנו אנו קוראים על מותם של שני בני אהרון. במאמר נציין כמה דרשות חז"ל על הסיבות למותם.

הרב אלדד יונה 28/03/19 10:14 כא באדר ב'

פרשת שמיני: חטאם של נדב ואביהוא
הרב אלדד יונה, צילום: באדיבות המצולם

בפרשתנו אנו קוראים על פטירתם הפתאומית של נדב ואביהוא באמצע היום השמיני לחנוכת המשכן, שבו נפתחה עבודת המשכן הסדירה. כך אומרת לנו התורה (פרק י', פס' א'-ג'):וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָםוַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה': וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל-אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל-פְּנֵי כָל-הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן".

מה היה חטאם הגדול של נדב ואביהוא שבגינו מתו בשריפה, ומותם השבית את חגיגות תחילת העבודה במשכן? על פניו נראה מלשון הפסוקים שהקריבו קטורת שלא צוו. אולם אם נסתכל במדרש, נמצא חטאים אחרים שבגינם נענשו בני אהרן.


בפרשה י"ב (סעיף ה') ב"ויקרא רבה" (על האיסור "יין ושכר אל תשת" בהמשך פרשתנו) אנו מוצאים את דברי רבי ישמעאל- "דתני רבי ישמעאללא מתו שני בניו של אהרן אלא מפני שנכנסו שתויי יין".

בפרשה כ' ב"ויקרא רבא" (המדברת על תחילת פרשת "אחרי מות") אנו מוצאים כמה וכמה דעות לגבי חטאם של נדב ואביהו, נראה חלק מהן:

בסעיף ו'- "
תני ר' אליעזרלא מתו בניו של אהרן, אלא על ידי שהורו הלכה בפני משה רבן".


בסעיף ח'- "בר קפרא בשם ר' ירמיה בן אלעזר אמר, בשביל ד' דברים מתו בניו של אהרןעל הקריבהועל הקרבהעל אש זרהועל שלא נטלו עצה זה מזהעל הקריבהשנכנסו לפני ולפניםועל ההקרבהשהקריבו קרבן שלא נצטוועל אש זרה אש מבית כירים הכניסוועל שלא נטלו עצה זה מזה שנאמר: 'איש מחתתו', איש מעצמו עשו- שלא נטלו עצה זה מזה".

בסעיף ט'- "ר' מני דשאב ורבי יהושע דסכנין ור' יוחנן בשם ר' לוי אמרו,בשביל ד' דברים מתו בני אהרן, ובכולן כתיב בהם מיתהעל שהיו שתויי יין וכתיב בו מיתה, שנאמר: 'יין ושכר אל תשת' ,ועל ידי שהיו מחוסרי בגדים וכתיב בו מיתה, שנאמר: 'והיו על אהרן ועל בניו'ומה היו חסרין מעיל, שכתוב בו מיתה, שנאמר: 'והיה על אהרן לשרת'וע"י שנכנסו בלא רחיצת ידים ורגליםשנאמר: 'ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו'וכתיב'בבאם אל אהל מועד ירחצו מים', ועל ידי שלא היו להם בנים וכתיב בו מיתה, הדא הוא דכתיב: 'וימת נדב ואביהוא' ".
שם- "אבא חנין אומרע"י שלא היה להם נשיםדכתיב'וכפר בעדו ובעד ביתו'ביתו זו אשתו".
 

בסעיף י'- "ר' לוי אמרשחצים היוהרבה נשים היו יושבות עגונות ממתינות להםמה היו אומריםאחי אבינו מלךאחי אמנו נשיאאבינו כהן גדולואנו שני סגני כהונהאי זו אשה הוגנת לנו! ר' מנחמא בשם ר' יהושע בן נחמיה אמר 'בחוריו אכלה אש'למה בחוריו אכלה אשמשום 'בתולותיו לא הוללו' ".

שם- "ועוד מן הדא
:'ואל משה אמר עלה אל ה', מלמד שהיו משה ואהרן הולכין תחלה, ונדב ואביהוא מהלכין אחריהן, וכל ישראל אחריהן. ואומרים (=נדב ואביהוא): מתי ב' זקנים הללו מתים ואנו נוהגין שררה על הציבורר' יודן בשם ר' איבו אמרבפיהם אמרו זה לזהר' פנחס אמרבלבם הרהרואמר רבי ברכיהאמר להם הקדוש ברוך הוא: 'אל תתהלל ביום מחר', הרבה סייחין מתו ונעשו עורותיהן שטוחין על גבי אמותיהן".

שם- "ועוד מן הדא 'ואל אצילי בני ישראל' (=נאמר במתן תורה שהיו ממנהיגי בני ישראל שנתחייבו כבר אז מיתה אלא שה' המתין להם כדי לא להשבית שמחת מתן תורה) אמר רבי פנחסמכאן שהיו ראויין להשלחת יד (=כבר במתן תורה)דאמר רבי יהושעוכי קילורין עלת עמהן מסיני, דאת אמר ויחזו את האלקים?!  אלא מלמדשזנו עיניהם מן השכינה. ויחזו את האלקיםכאדם שמביט בחבירו מתוך מאכל ומשתה ".

אם נסכם, חז"ל ציינו את החטאים הבאים:
1) נדב ואביהוא נכנסו לאהל מועד שתויי יין. למדים זאת מכך שמיד אחרי פרשת מות בני אהרן, אהרן מצווה לא להיכנס לאוהל מועד שתוי יין או שכר.
2) משום שהורו הלכה לפני משה רבן, והמורה הלכה בפני רבו חייב מיתה.
3) במהלך הקרבת האש הזרה שמוזכרת בפסוק, חטאו בני אהרן ב4 אופנים- גם שנכנסו לקודש הקודשים, גם שהקריבו קרבן שלא צוו, גם שהשתמשו באש רגילה מהמטבח ולא באש המיוחדת של המשכן, וגם שלא התייעצו אפילו אחד עם השני אלא עשו זאת על דעת עצמם. המדרש לומד כל פרט בעניין הזה מלשון הפסוק עצמו, כמפורט לעיל.
4) במהלך הקרבת האש הזרה עברו בני אהרון על 4 מחוקי העבודה במשכן, שעל כל אחד מהם מפורש בתורה (בפרשות אחרות) שחייבים מיתה: שעבדו שתויי יין ומחוסרי המעיל מבגדי כהונה וכן לא רחצו ידיהם ורגליהם קודם העבודה וכן נכנסו למרות שלא היו להם ילדים או נשים, בעוד כהן העובד בעבודות אלו צריך להיות נשוי ועם צאצאים.
5) הם היו שחצנים. בגלל היחוס המיוחד שלהם לא רצו להתחתן עם אף אחת בעוד רווקות רבות המתינו אולי יזכו להתחתן איתם. הדבר נלמד מהפסוק בתהילים "בחוריו (=נדב ואביהוא) אכלה אש, ובתולותיו לא הוללו (=לא התחתנו)".
6) נדב ואביהוא היו הבאים בתור להנהגה אחרי משה ואהרן, והם ייחלו למותם של משה ואהרן בכדי לעמוד בראש הפירמידה ומידה כנגד מידה נפטרו בחיי משה ואהרן.
7) ביום מתן תורה כשנגלה כבוד ה' לעיני כל העם, נדב ואביהוא הציצו לראות בשכינה, ולא נענשו מיד, אלא ה' חיכה להם עד הקמת המשכן.


למעשה, חוץ מהפרשנות שהבאנו בסעיף 3 לעיל, על כל הפרשנויות צריך להבין כיצד חז"ל אומרים שבני אהרן חטאו בחטאים אלו, כאשר הפסוק במפורש כותב שהקריבו אש זרה וקטורת שלא צוו! ניתן לומר שאף אחד מהפירושים אינו חולק שבני אהרן הקטירו קטורת באש זרה שלא צוו, שהרי הפסוק אומר זאת במפורש, אלא שעדיין לכאורה היו נסיבות מקלות, שגם אם עשו שלא כהוגן הרי שלא עשו חטא כל כך חמור שהצדיק מוות בשריפה, שהרי לא חטאו מחמת זלזול או כוונה רעה, אלא שגגו בהלכה וחשבו שהקטורת שלהם תעשה נחת רוח לה'. ולכן הוצרכה כל אחת מהדעות להסביר במה חטאו בנוסף, ואיך החטא הנוסף מלמד על חומרת עצם חטא הקרבת הקטורת.  

הדעה הראשונה אומרת שהם נכנסו למשכן שתויי יין. הדבר דומה לאדם שנהג בשכרות וחלילה דרס מישהו. יטען הדורס "הייתי שיכור, לא ראיתי אותו, אני שוגג", יענו לו- בזה שנהגת בשכרות מלכתחילה אתה לא בסדר, ועל זה עיקר התביעה כלפיך. היית צריך להבין שנהיגה בשכרות יכולה לגרור חלילה תאונות קשות. באותו אופן, אם אדם נכנס לעבוד בבית המקדש בשכרות, הוא אשם מראש בתקלות שהשכרות תגרום לו בהמשך בשגגה.

הדעה השנייה אומרת שהורו הלכה בפני משה רבן. כשאתה בא לעשות מצווה, חובה עליך להיוועץ בגדול ממך אם זו מצווה או עבירה. אם אתה עושה על דעת עצמך, ובסוף יצאת שעשית לא בסדר, אינך שוגג אלא מזיד, שהרי יכלת להתייעץ מראש. הדעה השלישית פורטת את מעשיהם עצמם המפורטים בפסוק, אבל אם נשים לב כוללת גם שלא התייעצו אפילו זה עם זה בכדי לוודא שמחשבתם נכונה.

הדעה הרביעית מדברת שלמרות שאולי שגגו בעצם הקטורת, הזידו בהלכות אחרות של עבודת המשכן שכבר ידעו אותן. הדעה החמישית מדברת שהיו שחצנים ולא רצו להינשא. גם היא קשורה לחטאם בקטורת. אולי הם שגגו בהקרבת הקטורת, אבל כאמור הזידו בזה שנכנסו להקטיר אותה כרווקים. אבל, גם כאן יכלו לטעון 'הרי אנו רוצים להינשא ולא מצאנו זיווג ולמה זה ימנע מאיתנו להקריב קטורת לאלוקינו'? על זה עונה המדרש שהם לא התחתנו מחמת שחצנות וממילא מזידים ברווקותם, וממילא מזידים בזה שהקטירו בתור רווקים.

הדעה השישית אומרת שהם ייחלו למותם של משה ואהרן כדי שהם ינהיגו. הדבר מעורר אולי חשד שהקרבת הקטורת לא הייתה לגמרי בתום לב, אלא בכדי להשוות את עצמם לאביהם אהרן.

הדעה השביעית אומרת שכבר במתן תורה הם הציצו להביט בשכינה. דבר זה אולי מלמד שגם הקרבת הקטורת לא בהכרח נעשתה לשם שמיים, אלא מתוך סוג של קלות ראש כלפי השכינה השורה במשכן.

יחד עם זאת עלינו לזכור היטב שנדב ואביהוא היו צדיקים גדולים וקדושי עליון, והמדרש אומר שהפסוק פירט את חטאיהם כמה פעמים משום שאלו היו חטאיהם היחידים, וה' מדקדק עם צדיקיו כחוט השערה.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר