פרשת שופטים | צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף

על פי רבי עובדיה ספורנו, עושר ונוי חיצוני הם אמנם "תכסיסים הראוים לדיין", אבל בראש סדר העדיפות הראוי עומד הצדק. על סדרי עדיפות ראויים למינוי שופטים

חדשות כיפה הרב כרמיאל כהן 17/08/23 10:49 ל באב התשפג

פרשת שופטים | צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף
פרשת השבוע, צילום: pixabay

(יח) שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק: (יט) לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם: (כ) צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: (פרק טז)

למי מופנה הציווי "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף"?

בגמרא סנהדרין (לב ע"ב) כתוב: "תנו רבנן: צדק צדק תרדוף - הַלֵּךְ אחר בית דין יפה, אחר רבי אליעזר ללוד, אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל". והובאו הדברים ברש"י. כלומר, זהו ציווי לבעלי הדין הצריכים לחפש בית דין ראוי גם אם זה מצריך ללכת לבית דין במקום אחר.

פרשת השבוע פרשת שופטים

הרמב"ן הבין שהכפילות "צדק צדק" מלמדת שיש בפסוק שני ציוויים, אחד לדיינים שצריכים לשפוט בצדק, ואחד לבעלי הדין שצריכים ללכת למקומם של החכמים. רבי עובדיה ספורנו הבין שהציווי "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" חוזר לתחילת הפרשה; כך כתב:

"צדק צדק תרדוף. כשתתן לך שופטים אתה הממנה את השופטים בחר את היותר שופטי צדק אף על פי שאין בהם כל כך שאר תכסיסים הראוים לדיין כמו שלמות הקנין ושלמות הגוף כענין "אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ" (שמואל א טז, ז)".

הציווי הוא למי שממנה שופטים, והוא קובע סדרי עדיפות ראויים למינוי. עושר ונוי חיצוני הם אמנם "תכסיסים הראוים לדיין", אבל בראש סדר העדיפות הראוי עומד הצדק. "בחר את היותר שופטי צדק" – מצווה התורה את ממנה השופטים אפילו הם חסרים שלמות הקנין ושלמות הגוף. יש להתרכז במעלה הרוחנית של הצדק במינוי הדיינים גם במחיר ויתור על מעלות גשמיות.

הבנה זו של ר"ע ספורנו מבארת גם את סמיכות הפסוקים הבאים למצות מינוי הדיינים. בפסוקים הבאים מופיעים בזה אחר זה שלושה דינים: איסור נטיעת אשרה אצל מזבח ה', איסור הקמת מצבה ואיסור זביחת בהמה שיש בה מום לה'. ר"ע ספורנו מצביע על המכנה המשותף של שלושה דינים אלו:

"הביא שלשה דומים מענין דברים שהם נאים כפי החוש ונמאסים מפני מומם הרוחני".

אשרה מצבה ובהמה שיש בה מום הם נאים מבחינה חיצונית, אך מבחינה רוחנית הם נמאסים. ור"ע ספורנו ממשיך ומפרט: "ראשונה היא האשרה שהיא לנוי היכלות, ומכל מקום היא נמאסת לקודש מפני שהיתה תכסיס לעבודת גלולים. וכן נקדים העדפת הצדק הרוחני לשלמות גוף הדיין שהוא חושיי וגשמי.

פרשת השבוע פרשת שופטים

שנית המצבה שאף על פי שהיתה לרצון קודם מתן תורה כאומרו "ושתים עשרה מצבה" (שמות כד, ד). וזה כי היה ענינה כאלו המקריב נצב תמיד לפני הקודש כענין "שויתי ה' לנגדי תמיד" (תהילים טז, ח), ונפלו מזאת המדרגה בענין העגל כאומרו שם "כי לא אעלה בקרבך" (שמות לג, ג). וכן יקרה בענין זקן שאין פרקו נאה שיצא עליו שם רע בילדותו כשתמצא זקן ופרקו נאה.

שלישית הביא ענין המום הנמאס אף על פי שתהיה הבהמה יפה כפי החוש ושמנה שוה אלף זוז ועם כל זה היא נפסלת לקודש מפני מום בלתי מחסר מדמים, ויהיה שור שוה סלע בשביל היותו תמים כשר לקרבן. וכן יהיה בזקן בעל מדה מגונה כשתמצא שלם ממנו במדות אף על פי שלא יהיה עשיר ונאה כמוהו".

הפסוקים מלמדים אותנו, לדעת ר"ע ספורנו, להעדיף מעלות רוחניות על פני מעלות גשמיות. צדק רוחני, פרק נאה ושלמות במדות הם אבני הבוחן לבחירת שופט מתאים.


Notice: Undefined variable: tmpUrl in /srv/sites/kipa.co.il/public_html/incFiles2021/footer.php on line 368

Notice: Undefined variable: tmpUrl in /srv/sites/kipa.co.il/public_html/incFiles2021/footer.php on line 368