"כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ" (פרק ה' משנה יז).
ראיון עבודה הוא דבר מלחיץ. לא, לא למועמד/ת אלא למעסיק. זה שמגייס אותו. גיוס גרוע זה אחד הדברים הכי יקרים, שלא לומר רעילים ומזיקים, לחברה.
משום כך, מעבר לתעודות, לרזומה ולמבחנים של המועמד, אנחנו גם משוחחים עם המועמד/ת. דיבור. אנחנו רואים אותו מגיב, מקשיב, משתתף ומשתף, שואל שאלות ועוד, וכך אנחנו מבקשים להעריך מי יושב כאן מולנו.
פרשת השבוע פרשת קרח
זה לא פשוט, וזה עלול להטעות. פעמים רבות מועמד עושה רושם מצוין של אדם נפלא, אבל רק במעמקי העיסוק שלו אנחנו מגלים שמדובר באדם עם קשיים חברתיים, רגשיים, רעל פנימי, כעס וטינה, או דברים אחרים שיכולים להחריב את העבודה שלו, של הצוות, או של החברה כולה.
כזה היה קורח. אדם מורם מעם, איש שבט לוי, עשיר מופלג, אדם עם כל התכונות הנכונות, ובקיצור "מלח הארץ". אבל לפתע, ברגע קטן של קנאה שלא במקומה כלפי משרת "נשיא השבט" למי שהוא חשב שהוא פחות ממנו, קורח יוצא למלחמת עולם שקורעת את העם.
זיו אלול צילום: טל שחר
מה היה מקור החולשה של קורח, איך אדם רם מעלה שכמותו יורד לשפל רדוד כזה בגלל איזו קנאה אישית? רבי יצחק עראמה, מגדולי ספרד בדור הגירוש, מלמד אותנו עיקרון ענק בקריאת אנשים: יתכן שנראה אדם מוצלח, חד מחשבה, מתנדב בקהילה, איש למופת, אולם המניע הפנימי שבתוכו הוא שלילי: הוא מבקש לספק איזשהו יצר אפל החבוי בתוכו. כל שאר הדברים האחרים - פשוט משרתים עבורו את המטרה.
המבחן האמיתי לאדם שכזה הוא בדיוק ברגעים האלה. משהו לא מסתדר לפי התכנית שלו. אין לו בכלל את היכולת להגיב ולהתאפק. הוא יוצא מכליו ומגדרו ולוחם באופן הנמוך ביותר. מחלוקתו של קרח במשה היא הסמל של מחלוקת שלא לשם שמים אלא לצרכים אנוכיים שעליהם מדבר יצחק עראמה.
עלינו לנסות לבחון את הדברים הללו במבחן כלים כאשר אנחנו מגייסים אדם לעבודה. לדוגמא: לשתף אותו באירוע של כישלון של עובד, ולבחון מעבר לתשובה הרציונלית שלו גם את התגובה הרגשית: האם הוא שמח לאיד, או מביע חמלה. כמו כן לתת משקל משמעותי בתוך החברה לתהליך הגיוס עצמו ולנהל מערכת תיעוד פנימית כי יש ערך גדול מאוד לטיסות המידע ומההתנהגות בגיוס.
פרשת השבוע פרשת קרח
כדי להכיר את העובד טוב יותר מומלץ לדבר לא רק עם מנהלים ישירים מהעבר אלא לדבר עם קולגות שלו וגם עם עובדים שניהל או פיטר. כל מידע כזה משקף בצורה יותר אותנטית את מבנה האישיות של המרואיין.
אבל מעבר לכל, זו גם הזדמנות להביט אל עצמינו פנימה, כמנהלים וכבני אדם, ולשאול מהם הכוחות החזקים ביותר הפועלים בתוכנו, האם אנחנו מבקשים לעשות טוב לעצמינו, או להביא טוב וברכה לחברה ולאנושות.
כל עוד נבין שהתהליך של הראיון הוא הדדי נוכל לדבר בצורה צנועה ולקבל מידע יותר פתוח ואמיתי מהמועמד שירגיש בנוח לשתף בחוזקות אבל בעיקר לשתף את החולשות. הזדמנות לשתף שחלפה שנה מתחילת כתיבת דבר תורה לפרשות השבוע, ברוך השם ושנמשיך מחיל אל חיל.
הכותב הוא זיו אלול, יזם, משקיע ומנך"ומנךל Periapt ומחבר הספר "אבות הניהול".