דווקא עכשיו: פרשת קרח יכולה ללמד אותנו מה זה מנהיג ראוי

השבוע, לא צריך להתאמץ בכדי לקשור את פרשתנו לענייני השעה. עיקר עניינן הפרשה עוסק במלחמת הנהגה, והיא מציבה בפנינו שני מודלים של מנהיגים. מתוך בירור ההבדלים שבין מנהיגותו של משה לזאת של קרח

הרב אסף הר נוי 22/06/22 14:23 כג בסיון התשפב

דווקא עכשיו: פרשת קרח יכולה ללמד אותנו מה זה מנהיג ראוי
צילום: shutterstock

מספרים על איש אחד שהגיע לעיירה בערב שבת קודש, כשהוא רכוב על סוס. כמה דק' טרם כניסת השבת, עבר האיש מדלת לדלת תוך שהוא שואל אם יש להם מקום בו הוא יוכל לקשור את סוסו. כל בעלי הבתים הפנו אותו לביתו של הרב, עד שהוא בסוף העז לשאול- מדוע כולם מפנים אותו דווקא לשם? כתשובה לכך כולם ענו - "הרב יודע לקשור את הכל לפרשת השבוע, וכנראה שהוא גם ימצא מקום לסוסים".

טיעוניו של קרח נשמעים כללים ומוסריים - "כל העדה כולם קדושים", אך בסופו של יום עניינה הוא פרטי - ומסתכם בקרח עצמו.

השבוע, כלל לא צריך להתאמץ בכדי לקשור את פרשתנו לענייני השעה. עיקר עניינה של פרשת קרח עוסק במלחמת הנהגה, והיא מציבה בפנינו שני מודלים של מנהיגים. מתוך בירור ההבדלים שבין מנהיגותו של משה לזאת של קרח, יכולים אנו ללמוד, לקוות ובעיקר להתפלל לכך שגם מנהיגיו ומוביליו של עם ישראל ילכו בדרך ההנהגה הנכונה - במנהיגות נותנת, משפיעה, ומחפשת את טובת עם ישראל.

כבר במילה הראשונה בפרשתנו יש עדות להבדל בין מנהיגותו של משה- המבקשת לתת, להשפיע ולעשות טוב, לבין זאת של קרח המחפשת רק את עצמה. המילים "ויקח קרח"- הן המילים בהם בוחרת התורה לפתוח את היכרותנו עם קרח, ובכך משמיעה לנו שבסוף כל מטרתו של קרח היא לקחת, ליטול את השררה ולחפש רק את עצמו.

אמנם, טיעוניו של קרח נשמעים כללים ומוסריים- "כל העדה כולם קדושים", אך בסופו של יום עניינה הוא פרטי- ומסתכם בקרח עצמו.

משה עוזב את העושר ואת תפנוקי הארמון המצרי, בעוד קרח מחפש את מעמד השררה וההנהגה.

לעומת זאת, מנהיגותו של משה היא בדיוק הפוכה. משה עצמו ברח מן ההנהגה וכלל לא רצה בה. כשהוא התבקש על ידי ה' להיות השליח להוצאת ישראל ממצרים, הוא סירב וביקש למצוא מישהו אחר- "שלח נא ביד תשלח", ורק משנכפתה עליו, הוא נאלץ לקבלה. משה מסרב לקחת את ההנהגה לא בשל חשש או מורא שהרי כבר מגיל צעיר הוא מסכן את עצמו ואת חייו כשהוא יוצא מארמון המלוכה המצרי המכובד בכדי לראות בסבל אחיו. הוא עד כדי כך עסוק בלתת ולפעול למען עמו גם אם הדבר מוביל אותו להיות מבוקש נמלט, לאחר שהרג את המצרי שהרים ידו על אחד מבני עמו.

משה עוזב את העושר ואת תפנוקי הארמון המצרי, בעוד קרח מחפש את מעמד השררה וההנהגה. משה עסוק בלתת, להשפיע טוב ולעמוד מן הבוקר עד הערב ולשפוט את העם, בעוד קרח מחפש לקחת באופן יזום את ההנהגה ומקהיל את העם כנגד משה.

שיא השיאים של הנהגתו של משה מגיע לקראת סוף פרשת בהעלתך

שיא השיאים של הנהגתו המשפיעה של משה נלמד לקראת סופה של פרשת בהעלותך, שם קראנו על אלדד ומידד שהתנבאו במחנה. יהושע, תלמידו המסור והנאמן של משה, רץ אליו ומציע לכלוא אותם, שכן מתנבאים הם במחנה ופוגעים בהנהגתו ובסמכותו כצינור המגלה את דבר ה'. אך משה מגיב באופן מעורר השראה המהווה סמל וסימן לכל תנועת הנהגתו - "ומי יתן וכל עם ה' נביאים".

בימים אלו של בירורי הנהגה בעם ישראל, נושאים אנו עיניים לתורתנו, מתבשמים, מתרשמים ומבקשים לקבל, ולו במעט, מהשראתו ומנהיגותו המיוחדת של גדול המנהיגים של עם ישראל- של משה רבנו.

הרב אסף הר-נוי, רב קהילת "אדרת אליהו" וראש בימ"ד מבקשי פניך, גילה, ירושלים

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר