(כא) אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן: (כב) וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה: (כג) וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן וּבְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ: (פרק לח)
בכמה מקומות בתורה נקרא המשכן "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת", ובתחילת פרשתנו זו הפעם הראשונה שנקרא כך. מה טעם נקרא המשכן "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת"?
פרשנים רבים קישרו בין משכן העדות ללוחות העדות. כך כתב למשל ראב"ע בביאורו הארוך: "ופירש למה נקרא משכן, בעבור הארון ששם לוחות העדות". ובביאורו הקצר כתב ראב"ע בקיצור: "משכן העדות – הם הלוחות". המשכן הוא המקום שבו שוכנות לוחות העדות.
פרשת השבוע פרשת פקודי
הרמב"ן גם כן הבין את המושג "משכן העדות" כקשור ללוחות העדות, אבל הוא חילק בין המושג "משכן" למושג "משכן העדות", וכך כתב: "אמר המשכן משכן העדות - בעבור כי יריעות שש משזר הם שיקָּראו "משכן" במצוה (לעיל כו א) ובמעשה (לעיל לו ח), אבל "משכן העדות" כולל הבית בכללו שהוא המשכן הנעשה ללוחות העדות".
"משכן" הוא יריעות שש משזר הפרוסות מלמעלה, ו"משכן העדות" הוא השם של כל
המבנה שנעשה ללוחות העדות.
רש"י לעומת זאת קישר (בעקבות חז"ל) את העדות לעניין אחר; כך כתב:
"משכן העדת - עדות לישראל שויתר להם הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו ביניהם".
העדות היא השראת השכינה שמתוארת בסיומה של פרשתנו, והשראת השכינה מעידה שהקב"ה וויתר לישראל על עוון העגל. הכינוי "משכן העדות" מתייחס אפוא להקשר הרחב של השתלשלות האירועים המתוארים בפרשות הקודמות.
גם המלבי"ם לא ראה את הכינוי "משכן העדות" בתחילת פרשתנו כמתייחס ללוחות אלא ראה את השראת השכינה במשכן כעדות, אך לא כעדות בהקשר רחב אלא בהקשר המצומצם של האמור בתחילת הפרשה.
לדעת המלבי"ם בעת מסירת הנדבות לעושי המלאכה בוודאי ספרו את הפרטים "למשל לאומן פלוני ניתן כך וכך זהב כך וכך תכלת וכדומה, וכל אחד רשם לו את הכלים אשר עשה ממנו, וכל זה נעשה בהשגחת בצלאל ואהליאב שהיו משגיחים עליהם". כעת ציווה משה "שיעשו מן המספרים הפרטים סכום הכולל, שזה קורא פקודי המשכן". הממונה על פקודי המשכן היה איתמר, והוא קיבל מבצלאל ואהליאב הממונים על עושי המלאכה את החשבונות הפרטיים של כל איש ואיש מעושי המלאכה.
פרשת השבוע פרשת פקודי
בהקשר של חשבונות פרטיים וכלליים אלו בא הכינוי למשכן "משכן העדות", ובלשונו של המלבי"ם:
"וקראו פה בשם "משכן העדות" שגם המשכן היה מעיד שהכל נעשה באמונה ממה ששרתה בו שכינה שזה לא יצוייר אם היה במלאכתם איזה עון וגניבה".
בדומה לרש"י גם המלבי"ם ראה את העדות בהשראת השכינה במשכן, אך לדעתו יש חשיבות גדולה לכך שעדות זו נזכרת דווקא כאן בעת תיאור "פקודי המשכן". השראת המשכן המתוארת בסיומה של פרשתנו – "וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" – היא המעידה "שהכל נעשה באמונה".