תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד... הוּקַם הַמִּשְׁכָּן...
וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן
על פי המדרש, המשכן הובא אל משה על מנת שיקים אותו כי איש לא הצליח להקימו, אבל גם משה לא היה יכול להקימו. מה הפתרון האלוקי שניתן לבעיה זו, ומה זה מלמד אותנו? מפניני רבי שלמה אפרים מלונטשיץ בעל "כלי יקר".
(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ב) בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד: ... (יז) וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן: (יח) וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו וַיָּשֶׂם אֶת קְרָשָׁיו וַיִּתֵּן אֶת בְּרִיחָיו וַיָּקֶם אֶת עַמּוּדָיו: (פרק מ)
לקראת הקמת המשכן המתוארת בפרק מ מספרת התורה בפרק לט (פסוק לג ואילך) שהמשכן וכליו הובאו אל משה: "וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה אֶת הָאֹהֶל וְאֶת כָּל כֵּלָיו קְרָסָיו קְרָשָׁיו בְּרִיחָיו וְעַמֻּדָיו וַאֲדָנָיו. וְאֶת מִכְסֵה עוֹרֹת הָאֵילִם הַמְאָדָּמִים וְאֶת מִכְסֵה עֹרֹת הַתְּחָשִׁים וְאֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ. אֶת אֲרוֹן הָעֵדֻת וְאֶת בַּדָּיו וְאֵת הַכַּפֹּרֶת... ". וכתב שם רש"י (על פי מדרש תנחומא פקודי סימן יא):
"ויביאו את המשכן וגו' - שלא היו יכולין להקימו, ולפי שלא עשה משה שום מלאכה במשכן, הניח לו הקדוש ברוך הוא הקמתו, שלא היה יכול להקימו שום אדם מחמת כובד הקרשים, שאין כוח באדם לזקפן, ומשה העמידו. אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא איך אפשר הקמתו על ידי אדם, אמר לו עסוק אתה בידך נראה כמקימו, והוא נזקף וקם מאליו, וזהו שנאמר (שמות מ יז) "הוקם המשכן", הוקם מאליו".
המשכן הובא אל משה על מנת שיקים אותו כי איש לא הצליח להקימו. אכן גם משה לא היה יכול להקימו, ולכן אמר לו הקב"ה "עסוק אתה בידך נראה כמקימו, והוא נזקף וקם מאליו". רבי שלמה אפרים מלונטשיץ בעל "כלי יקר" מבאר שזו משמעות הזכרת שלוש פעמים לשון הקמה, אחד בלשון ציווי "תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד", אחד בלשון סביל "הוּקַם הַמִּשְׁכָּן", ואחד בלשון פעיל "וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן". משה נצטווה לעסוק בהקמתו, וכך אכן עשה, אך למעשה המשכן הוקם מאליו.
ממעשהו של משה לומד ה"כלי יקר" לכל אדם:
"ויש בזה רמז לכל המעשים אשר האדם עושה, כי קצרה יד האדם להשלימם החל וגמוֹר, אלא האדם הוא המתחיל וה' יגמור על ידו. וכן אמרו חז"ל כנגד היצר הרע "אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו וכו'" (קידושין ל, ב)".
האדם נדרש להתחיל בעשיית מעשיו, גם אם "קצרה יד האדם להשלימם החל וגמוֹר", והקב"ה "יגמור על ידו". לסיוע אלוקי זוכה האדם גם במאמציו להתגבר על היצר הרע. ללא סיוע זה "אינו יכול לו", אבל מהאדם נדרש להתחיל.