ראשת הישיבה בירושלים: מדרש לחודש אדר

מובאת כאן פרשנות חדשה על מזמור "אשת חיל" כולו, ביאור המוסב על אישה למדנית שהוסמכה לרבנות המכהנת בתור ראשת ישיבה בירושלים עיר הקודש

חדשות כיפה ד"ר יעל לוין 07/03/19 10:06 ל באדר א'

ראשת הישיבה בירושלים: מדרש לחודש אדר
צילום: shutterstock

אשת חיל מי ימצא אשת החיל שאנו באים עתה להלל, לשבח ולפאר, מייחדת ומקדישה את עיתותיה כולן לתלמוד תורה, והיא נושאת ונותנת במלחמתה של תורה, ועושה חיל בלימודה. וכיוון שהיא ספונה כל העת בבית המדרש, לפיכך לא ניתן למוצאה לא בבית ולא ברחובות העיר, ואף לא בבתי המסחר (חנויות בלשון העם), אלא בתוככי בית המדרש פנימה, לקיים מה שנאמר "כל כבודה בת מלך פנימה" (תהילים מה, יד).

ורחוק מפנינים מכרה מאחר ואשת החיל שרויה תמיד בבית המדרש, אין לה פנאי לעשות קניות (שופינג בלע"ז). משום כך בעלה חוסך ממון רב בסכום שהולך ומצטבר, והוא מעל ומעבר לשווין של פנינים.

בטח בה לב בעלה בעלה של אשת החיל סמוך ובטוח לחלוטין כי אשתו לא תתבטל אפילו לא לרגע אחד מלימוד התורה שלה.

ושלל לא יחסר אלו חידושי התורה הנפלאים והמאירים אשר אשת החיל מחדשת והם כמו נחל הנובע וכמעיין המתגבר. ד"א אשת החיל לומדת תורה יומם וליל, ואין לה פנאי לעשות קניות, ועל כן רכושו של הבעל נשמר ואינו הולך וחסר ואינו הולך ופוחת, כנזכר לעיל.

גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה – אין "טוב" אלא תורה (ברכות ה ע"א). אשת החיל גמרה אומר להקדיש את כלל עיתותיה לתלמוד תורה כל ימי חייה, ובאותה שעה הציעה לבעלה לחלוק עמה את שכר תלמוד תורתה, והוא התרצה לה בדבר הזה, ויש שאמרו על כך על דרך ההלצה "עולם הפוך ראיתי".

דרשה צמר ופשתים אשת החיל אוהבת להעמיק את עיונה בהלכות שעטנז הסבוכות ולחדש חידושים בפרשה זו.

ותעש בחפץ כפיה בשעה שאשת החיל מלמדת תורה, מרוב התלהבותה וחישקה בלימוד נוהגת היא להורות בדרכי הוראה חדשניות ודינמיות, בין היתר באמצעות תנועות ידיים.

היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה אמרו חז"ל אין "לחם" אלא דברי תורה (מדרש משלי, פרשה לא, מהדורת וויסאצקי עמ' 192). אשת החיל מתגוררת בירושלים עיר הקודש, ושמעה על תוכנית הלימודים להסמכת נשים המתקיימת בישיבת "מהר"ת" בניו יורק. וכן שמעה כי מחמת פלאי הטכנולוגיה אפשר ללמוד בתוכנית זו דרך המרשתת (האינטרנט בלע"ז), ולהישאר בעיר הקודש עצמה הלכה למעשה. אשת החיל הצטרפה לתוכנית זו וסיימה אותה בהצטיינות. על כן נקט הכתוב לשון "היתה כאניות סוחר", ולא "אניות סוחר" ממש, שהרי אשת החיל למדה תורה ממרחק, אולם בה בשעה זכתה ולא עזבה את ארץ הקודש, ארץ חמדת האבות והאמהות.

ותקם בעוד לילה אשת החיל נוהגת ללמוד תורה מדי יום ביומו עד שעת לילה מאוחרת, ולא עוד אלא שהיא נוהגת לקום מבעוד לילה, שהרי אין רִנָּהּ של תורה אלא בלילה (ויקרא רבה יט, א, מהדורת מרגליות עמ' תטז).

ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה כתוב זה מוסב על ההלכות שאשת החיל מלמדת את בני ביתה, כדפרַשְׁנוּ אף להלן על הכתוב "צופיה הליכות ביתה", כמו שנאמר "הטריפני לחם חוקי" (משלי ל, ח), ואין "לחם" אלא דברי תורה. וכן אשת החיל יועצת לנערות ישראל בראשית דרך לימודן ללמוד מדי יום את "חוק לישראל", עד הגעתן למדרגה שבה יוכלו ללמוד ש"ס ופוסקים.

זממה שדה ותקחהו – אמרו חז"ל אין "שדה" אלא בית המדרש (ראו מאור האפלה, פרשת חיי שרה, עמ' קיט), ולאחר שאשת החיל סיימה את לימודיה בישיבת "מהר"ת", ביקשה לפתוח בית מדרש משל עצמה. היא יזמה הקמת בית מדרש ומצאה מי שנידב למטרה זו מבנה נאה, והיא עומדת בראש הישיבה.

מפרי כפיה נטעה כרם כתוב זה מדבר על תלמידי ותלמידות החכמים והחכמות שהעמידה אשת החיל, שישראל נקראים "כרם", כמו שדרשו חז"ל "'נטעה כרם', אלו ישראל" (תנחומא, חיי שרה, ד).

חגרה בעוז מתניה אין "עוז" אלא תורה (שיר השירים רבה א, [ד](ב), א, ז ע"ב), וכתוב זה מוסב על השיעורים אשר אשת החיל מורה בצורה מושלמת בתכלית השלֵמות.

ותאמץ זרועותיה כתוב זה מוסב על אשת החיל הנוהגת להדגים את הסוגיות ההלכתיות הסבוכות שאותן היא מלמדת בדרכי הוראה מתקדמות.

טעמה כי טוב סחרה – המוניטין של הישיבה שהקימה אשת החיל יוצא למרחקים, והיא מוצאת קורת רוח בלומדי התורה המסתופפים בצילה, וכן אומר הכתוב "אשרי אדם מצא חכמה" – זו חכמת התורה – "כי טוב סחרה מִסְּחַר כָּסֶף" (משלי ג, יג-יד).

לא יכבה בלילה נרה – אשת החיל מכינה בשעות הלילה המאוחרות את שיעור הדף היומי שאותו היא מלמדת מדי בוקר בבוקרו.

ידיה שילחה בכישור כתוב זה מדבר על אשת החיל הבולטת בכישרונותיה בלימוד התורה וכן בכישוריה המיוחדים והנפלאים בהוראת התורה.

וכפיה תמכו פלך אשת החיל תומכת בריש גלי ברשת בתי הספר של "פלך", אשר בה בנות לומדות תלמוד, ובדרשותיה הנלהבות היא ממליצה באופן ברור להורים לשלוח את בנותיהם לרשת חינוכית זו.

כפה פרשה לעני אשת החיל לא נמנעת מלתת שיעורי תורה בשמחה ובהתלהבות למי שהוא עני בתורה – למי שאין לו רקע רב ונרחב בלימוד, כפי שרמזנו לעיל בביאור המילים "וחוק לנערותיה".

וידיה שילחה לאביון כתוב זה נרדף לכתוב הקודם לו. אשת החיל מלמדת את האביונים בתורה והיא מקדמת את פניהם בשמחה ומכניסתם לעולמו של לימוד התורה.

לא תירא לביתה משלג גם בימיה המושלגים של ירושלים מכתתת אשת החיל את רגליה עד למקום בית המדרש שבראשו היא ניצבת והיא אינה יְרֵאָה,

כי כל ביתה לבוש שנים אל תקרי "שנים" אלא "שְׁנַיִם", ובאותה שעה עוסקים בני ביתה בלימוד, הן של מצוות שבין אדם למקום והן של מצוות שבין אדם לחברו.

מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה אשת החיל הכינה לעצמה באמצעות לימודה לבושי תורה יקרים הנדמים לשש וארגמן.

נודע בשערים בעלה בעלה של אשת החיל נוהג לצאת בשעת לילה מאוחרת לכיכר העיר כדי לצפות לשובה של אשתו היקרה מבית המדרש.

בשבתו עם זקני ארץ אמנם לא בעלה של אשת החיל בלבד יוצא לרחובה של עיר, אלא הוא מוצא שם את בעליהן של נשים נוספות הלומדות בבית מדרשה של אשת החיל דנן, והם מתקבצים סביבו ויחדיו הם ממתינים לראות את נשותיהם בבואן מבית המדרש.

סדין עשתה ותמכור וחגור נתנה לכנעני אשת החיל עמדה בראש יוזמה אשר יצאה מבין כותלי בית המדרש של תפירת סדין ושמיכות ומכירתם, וכל ההכנסות היו קודש לרווחת עובדת זרה בארץ. וכן אשת החיל תרמה את חגורתה לטובת אחד העובדים הזרים השוהים בארץ.

עוז והדר לבושה כתוב זה מוסב על לבושי התורה של אשת החיל, שהרי אין "עוז" אלא תורה, ומרוב לימודה, אשת החיל לבושה כביכול במלבושי תורה רוחניים העוטפים אותה, כפי שפירשנו לעיל על הכתוב "מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה".

ותשחק ליום אחרון אשת החיל שמחה בחלקה ושוחקת בכל יום תמיד, לקיים מה שנאמר "עבדו את ה' בשמחה" (תהלים ק, ב). אולם במיוחד ביומה האחרון של השנה, בערב ראש השנה קודם הדלקת נרות, היא חשה שמחה יתרה מאחר והיא יודעת שהצליחה בשנה החולפת לממש ולהגשים את עצמה באופן שלם, גמור ומוחלט, ומזג האוויר בקיץ ובחורף לא השבית אותה מייעודה ומשליחותה הרמים והנעלים.

פיה פתחה בחכמה פיה של אשת החיל מפיק מרגליות בחכמת התורה, וכל דברי התורה היוצאים הימנה הם דיבורי קודש המתוקים מדבש ונופת צופים.

ותורת חסד על לשונה אשת החיל מקדישה לצד לימוד המצוות שבין אדם למקום והוראתן, אף מקום ראוי ומכובד ללימוד המצוות שבין אדם לחברו.

צופיה הליכות ביתה כל ענייני הבית מתנהלים על פי הפסקים ההלכתיים שאשת החיל מורה לבני ביתה, והיא המחליטה והקובעת לבדה בעניינים הללו.

ולחם עצלות לא תאכל כתוב זה מוסב על לימוד התורה של אשת החיל, שהרי אין "לחם" אלא דברי תורה, ואשת החיל זריזה בלימודה וחפצה לסיים לימוד ספרי קודש רבים ככל האפשר ולקיים ערבי סיום ברוב עם. ויש שאמרו על כך בדרך הדרוש וההלצה כי "נשים עם בפני עצמן הן" (שבת סב ע"א).

קמו בניה ויאשרוה בניה של אשת החיל שמחים בלימוד התורה של אמם ותומכים בה, כמו שנאמר "ותומכיה מאושר" (משלי ג, יח), והם אף מכירים בתועלת ובטובת הנאה נוספות שצומחות להם; אמם אשת החיל לא שרויה בבית, ואינה יכולה להציק להם.

בעלה ויהללה אף בעלה של אשת החיל מכיר ביתרון הרב והעצום הטמון בלימודה. מחד גיסא, הוא נזקק לסייע בעבודות הבית, אולם מאידך גיסא, הוא אף זוכה לחלוק עמה את שכר תלמוד תורתה. ובשעה שאשת החיל היקרה מפז שבה מבית המדרש מקבל בעלה אותה בחביבותא ובמאור פנים, באומרו "ברוכה את בתי לה' עושה שמים וארץ".

רבות בנות עשו חיל נשים רבות לומדות תורה.

ואת עלית על כולנה אולם אשת החיל דנן עולה על כולן.

שקר החן והבל היופי – יופייה של אשת החיל הוא כעין יופייה של שרה אמנו, וזיו פניה מבהיק מסוף העולם ועד סופו, ועם כל זה, היא אינה מתהדרת ביופייה ושוקדת על דלתי התורה בלא הרף ובלא הפוגה.

אישה יראת ה' היא תתהלל כתוב זה יש לבארו כפשוטו. אשת החיל היא אישה יראת ה' ויש להללה ולרוממה על פועלה המבורך והמפואר.

תנו לה מפרי ידיה כתוב זה מוסב על כינוס אשר ערכו לכבוד אשת החיל בישיבה שהיא עומדת בראשה. שומעי לקחה נטלו את חידושי התורה שלה מבלי ידיעתה, פרסמו אותם כקובץ, והגישו לה אותו במאורע שהכינו לכבודה.

ויהללוה בשערים מעשיה גם בשערי שאר בתי המדרש שיבחו והיללו את קובץ החידושים פרי עטה של אשת החיל.

אכן אשת חיל מי ימצא.

זהו נוסח מעודכן ומשוכלל של המדרש שראה אור בגרסה מוקדמת בהרבה בשנת תשע"ה. ראו יעל לוין, "אשת חיל: הביאור ההיתולי", אתר כיפה, י"ג באדר תשע"ה.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן