הפטרת פנחס

האם יש לנו אפשרות לשלוט על גורלנו שלנו או שמא נבואה היא גזרה שאי אפשר להתחמק ממנה?

דוד נתיב 07/07/09 00:00 טו בתמוז התשסט

הפטרת פרשת פנחס, הנקראת לאחר י"ז בתמוז, הינה הראשונה מבין ג דפורענותא, שלש הפטרות פורענות הנקראות בימי "בין המצרים". ההפטרה לקוחה מספר ירמיהו פרק א, בתוספת שלשת פסוקי הנחמה בפתיחת פרק ב.

ההפטרה בהקשרה התנ"כי

פתיחת ההפטרה מציגה את "תעודת הזהות" של ירמיהו הנביא: מקום פעילותו ושנות פעילותו במהלך שלטונם של מלכי יהודה האחרונים. ירמיהו פעל כנביא למעלה מ-40 שנה, כולל בשעת החורבן ומעט אחריו. עיקר פעילותו היתה בימי שלשה מלכים, שמלכו פרק זמן משמעותי: יאשיהו, ושני בניו - יהויקים וצדקיהו.


דרך התנהלותם של מלכים אלה היתה שונה באופן מהותי: יאשיהו, שבימיו פעל ירמיהו במשך 18 שנה, היה מלך חיובי ביותר והווה את התקווה הגדולה והאחרונה של מלכות יהודה. יהויקים, שמלך 11 שנה, היה אכזר וקשה כלפי העם וגם בהתנהלותו הרוחנית עשה הרע בעיני ה. בימיו נחתמה סופית גזרת החורבן. צדקיהו, אחרון מלכי יהודה, שמלך גם הוא 11 שנה, היה חסר חוט שדרה. בגלוי נקט יד קשה כלפי ירמיהו ודבר ה [בהשפעת השרים שהקיפו אותו], ובהסתר - התגנב לירמיהו ובקש ממנו הדרכה ועצה.


ההפטרה, שהיא הנבואה הראשונה של ירמיהו - בה הוקדש לנביא, נאמרה לו בימי יאשיהו. אלה הימים בהם נרקמה תוכניתו של יאשיהו למהפך הרוחני הגדול לתיקון המציאות המעוותת בעם. ירמיהו, שהיה נער, יועד לשליחות נבואית בתקופה קשה. בסופו של דבר הוא הפך להיות הנביא היחיד המלווה חורבן. כיון שכך, לא מפליא שהיה צורך לתת לו חיזוקים שלא נתנו לשום נביא אחר: "אל תחת מפניהם... הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחומות נחושת... [מול] למלכי יהודה, לשריה, לכהניה ולעם הארץ. ונלחמו אליך ולא יוכלו לך, כי אתך אני, נאום ה, להצילך ".

מצב בהפטרה: שותפות בעיצוב חיינו

במהלך נבואת ההקדשה ראה ירמיהו שני מראות שנועדו להמחיש לו את שצופן העתיד. אחד מהם בא לבטא ש"מצפון תפתח הרעה". באותה עת התפוררה המעצמה האשורית, ועל החלל המדיני-צבאי שהותירה באזור התמודדו בבל הצפונית ומצרים הדרומית. בסופו של מאבק היתה יד בבל על העליונה והיא הפכה למעצמה השלטת באזור למשך 70 שנה. ירמיהו נקרא להזהיר את העם מפני האויב הצפוני, שישמש ביד ה ככלי ענישה ליהודה, אם לא יפסיקו את התנהלותם השלילית, שנמשכה עשרות שנים. האויב מצפון יגיע ויטיל מצור על ירושלים, ויבקיע אותה מצפון. "מצפון תפתח הרעה" - מן הצד הצפוני של ירושלים, שם קל יותר לפרוץ לתוך העיר, כי אין בצד צפון חיץ טופוגרפי. בשאר הצדדים יש נחלים היוצרים ביצור טבעי, המקשה את הפריצה לעיר, לעומת הצפון בו הנגישות לחומת העיר נוחה.


משמעויות אלה של "מצפון תפתח הרעה", הפכו להיות ברורים בהמשך. בתחילת פעילותו הנבואית של ירמיהו נראו הדברים כהזויים. בבל טרם עלתה לגדולה, מצבה של מלכות יהודה היה טוב, ובכלל: ביהודה התהלכו בהרגשה שירושלים ובית המקדש לא יפגעו. על רקע זה החל ירמיהו את פעילותו הנבואית.


מציאות מדינית וצבאית, גבולות המדינה, פעילות כוחות בזירה הבינלאומית או מצבה הכולל של המדינה, הם נושאים הנתונים לשינויים תדירים. היכולת שלנו להיות שותפים בעיצוב גורלנו, ויש לנו יכולת כזו לדעת הנביאים, תלויה בעשייה שלנו. לא רק בעשייה המקצועית הצריכה להתבצע בכל תחום, אלא בעשייה הראויה - על פי התורה והנביאים. זו תקרב אותנו להיות ערכיים יותר, תוסיף לנו חוסן פנימי ולכידות לאומית, תבהיר את יעודנו כ"ממלכת כהנים וגוי קדוש" כדי שנוכל לקדם את האנושות כולה לחזון "אחרית הימים".


דברי הנביאים כולם, וירמיהו בתוכם, מלמדים כי התנהלותנו תקבע אם "מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ" חלילה, או שנהיה "קודש ישראל לה... כל אוכליו [משמידיו] יאשמו, רעה תבוא אליהם".

גם בדורות האחרונים הוכח ששני התסריטים אפשריים. איזה מהם יתממש - תלוי גם בהתנהלותנו.


דוד נתיב מרצה לתנ"ך במכללת הרצוג- גוש עציון

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר