"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו, וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ".
פחד הוא מניע ענק. הוא גורם לדברים אדירים להתרחש, הן בחיינו הפרטיים והן בחיים המקצועיים. ישנן חברות שזינקו רק בגלל החשש שהחברה המתחרה תגזול לה נתח שוק וכך היא פיתחה מוצר חדש או אפיק הכנסה חדש. התחרות עושה את שלה. גם פיתוחים צבאיים שהפכו לאזרחיים ושינו את העולם פותחו לרוב בזמן מלחמה, או שהמלחמות היו זרז משמעותי לכך.
צילום: shutterstock
אולם חשוב להכיר בכך שלמרות שהפחד הוא מניע - הוא גם משתק, מאיים, לא נעים וחשוב לדעת להשתמש בו בצורה מבוקרת, בטח שלא כלפי העובדים שלנו. בשאלה מהו האיזון הנכון וכיצד להשתמש נכון בפחד ככלי הנעה, התשובה נמצאת בדבריו של רבי יצחק עראמה, מגדולי ספרד בדור הגירוש, אשר מתייחס לפסוק מרתק בפרשת השבוע: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ? כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ".
מדוע השתמש המקרא בביטוי "יראה", ומה ההבדל בינו לבין "פחד" בלשון הקודש, שפת המקרא? כתשובה משתמש רבי יצחק עראמה בהבחנה המדהימה הבאה: ישנם שני מצבים שבהם מישהו יכול לומר לאדם: "אם לא תעשה את מה שאני אומר לך, אתה תמות". זה יכול להיות גנגסטר שמאיים על הקורבן שלו, וזה אולי יכול להיות הרופא, שמפציר בפציינט שלו לטובתו. השודד אונס את האדם לפעול בניגוד לרצונו, בעוד הרופא גורם לו לרצות לפעול מתוך ההיגיון והבחירה החופשית.
המצוות מעניקות לאדם יתרון רוחני
על פי היהדות, העבודה הרוחנית וקיום המצוות הן מועילות לאדם והן מעדנות אותו ומקדמות את אישיותו. המצוות מעניקות לאדם יתרון רוחני, והמטרה היא שהאדם יגיע להכרה כי זו הטובה שלו - וכך יחפוץ מיוזמתו לקיים את המצוות. הוא לא ירגיש כפייה ולא יחוש אונס. הוא יעשה את זה מתוך בהירות ובחירה חופשית. אם נשכיל, נדע להשתמש בטיפ הזה מול העובדים ובכלל בחיים לא נרגום להם לעשות דברים מתוך אימת הצעקות במסדרון או הפיטורין, השיטה הזו עתיקה דיה כדי להוכיח את חוסר היעילות שבה (בעבר זה היה גם עם מלקות) במקום זאת, עלינו לטעת בעובדים את ההכרה כי התפקיד שלהם הוא מוכרח, חיוני וחשוב, ולגרום להם לבחור לבצע את המשימה.
מומלץ שבימים אלו השיח לא יהיה מתלהם, שנשתמש בכלים של היגיון, הבנה ובחירה, כאלו המובילים להבנה הדדית, אהבת אחים, ואחדות בונה, אחדות המאפשרת שונות בריאה. זה יכול להצליח עם מנהיגות אחראית, כזו שמחבקת, כי זה חשוב לטובת אחדות העם וכלכלת ישראל. אסור שתהיה תחושה שיש צד מנצח וצד מפסיד, חשוב שתהיה הבנה שכוחנו באחדותנו, זה יכול לבוא ממקום של אהבה ואחדות.
את יריית הפתיחה חגגנו אתמול בחג האהבה, ט"ו באב, וממנה יצאנו לדרך לתקופת אלול: "אני לדודי ודודי לי". כל אלו מנחים אותנו לתקופה של שלום. וכולי תפילה : עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן.
הכותב הוא זיו אלול, יזם, משקיע ומנכ"ל Pery ומחבר הספר "אבות הניהול".