פרשת עקב | וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה

גוף שאינו בריא שמקבל תרופות רבות משיג בכך תועלת מעטה. לעומת זאת, גוף בריא שמקבל תרופות מעטות משיג בכך תועלת רבה. את העיקרון הזה בתחום הגופני מיישם רבי יצחק עראמה בעל העקדה גם בתחום הרוחני

חדשות כיפה הרב כרמיאל כהן 18/08/22 21:20 כא באב התשפב

פרשת עקב | וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה
פרשת השבוע, צילום: shutterstock

(יב) וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ: (יג) וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ: (יד) בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ: (טו) וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל  שֹׂנְאֶיךָ: (טז) וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תָחוֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם וְלֹא תַעֲבֹד אֶת  אֱלֹהֵיהֶם כִּי מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ:  (פרק ז)

רבי יצחק עראמה בעל העקדה (שער צ) מעיר שבתחילת פרשתנו מובטח שכר רב בפסוקים יב-טז על "מעשים מועטים" – בשכר שמיעת המשפטים, שמיעתם ועשייתם, מובטחים שמירת הברית והחסד, אהבה, ברכה, ריבוי, ברכת פרי הבטן ופרי האדמה וכו' וכו'. לעומת זאת בהיות בני ישראל במרה הובטח להם שכר מועט על מעשים רבים – "וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ". נדרשת שמיעה לקול ה', עשיית הישר בעיניו, האזנה למצוותיו ושמירת כל חוקיו, בכדי לקבל שכר מועט – לא להיות חולה במחלות ששם ה' במצרים.

עוד מעיר בעל העקדה שהשכר שהובטח במרה הובטח גם בתחילת פרשתנו – "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ" – אבל כחלק משכר רב יותר, ו"בעד המשפטים לבד".

מה פשר ההבדל בין הכתוב בתחילת פרשתנו לכתוב בעניין מרה? 

כדי לענות על שאלה זו מציג בעל העקדה עיקרון מתחום הרפואה של הגוף:

"ועתה רְאה כי נמשך בייעודים האלה לְמה שהוא נמצא על הדרך הטבעי הנכון בענין הרפואות בתיקוני הגופים. וזה, שהגוף הבלתי מוכן אל הבריאות הנה הוא ברפואות רבות יקבל מעט מהתועלת. אמנם הגוף המוכן הוא בהיפך שיקבל תועלת גדול בתרופה מועטת".

גוף שאינו בריא שמקבל תרופות רבות משיג בכך תועלת מעטה. לעומת זאת, גוף בריא שמקבל תרופות מעטות משיג בכך תועלת רבה.

את העיקרון הזה בתחום הגופני מיישם בעל העקדה גם בתחום הרוחני:

"ועל זה הסדר קודם מתן תורה בהיותם במרה כי מרים הם ובלתי מוכנים, נאמר: "אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו", ולסוף: "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך". הִנה שהיו התרופות רבות וחזקות והתועלת מועט, והוא שמירתם מחולי מיוחד. אמנם אחר מתן תורה נאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ. לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא. אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח וגו' (שמות כג, כה-כז). הנה היו תועלות רבות בתרופה אחת, אבל להיותם אז קרוב למתן תורה ועדיין לא הורגלו כל כך עדיין הוצרכה התרופה להיותה מורכבת, באומרו: "ועבדתם את ה' אלהיכם", שהעבודה האלוהית תכלול ענינים הרבה, עם שהיא לקיחה אחת בשם. אבל עכשיו שכבר התמידו בלימוד התורה זה ארבעים שנה כבר הוכנו הכנה שלימה עד שתרופה אחת פשוטה עשויה כתיקנה, והיא שמירת המשפטים כהוגן, תועיל להם לכל התועלות הגדולים והרבים שזכר שם בלקיחת המורכב ויותר מהמה".

בעל העקדה מבחין בשלוש תקופות: התקופה שלפני מתן תורה, התקופה שמיד לאחר מתן תורה, והתקופה שבסיום ארבעים שנות המדבר. הדברים שנאמרו במרה היו בתקופה הראשונה, לפני מתן תורה, בהיות ישראל "מרים" "ובלתי מוכנים" מבחינה רוחנית, ולכן הובטחה להם שמירה ממחלת מצרים בלבד, שהיא תועלת מועטה, בשכר "תרופות רבות וחזקות" – שמיעה לקול ה', עשיית הישר בעיניו, האזנה למצוותיו ושמירת כל חוקיו.

אבל בתקופה השניה – מיד לאחר מתן תורה – כאשר השתפר מצבם של ישראל מבחינה רוחנית, הובטחו לישראל "תועלות רבות", ברכת הלחם והמים, הסרת מחלות וכו', בשכר "תרופה אחת" – עבודת ה'. אמנם עבודת ה' היא "תרופה אחת", אבל היא תרופה מורכבת, כי "העבודה האלוהית תכלול ענינים הרבה, עם שהיא לקיחה אחת בשם" – עבודת ה' היא משימה אחת לכאורה אבל היא כוללת פרטים רבים. הסיבה לצורך בתרופה מורכבת היא מפני שישראל עדיין לא התרגלו בתקופה ההיא לתורה שניתנה להם.

אכן בתקופה השלישית – בסיום ארבעים שנות המדבר – היו ישראל בדרגה גבוהה יותר לאחר ש"התמידו בלימוד התורה זה ארבעים שנה", ו"כבר הוכנו הכנה שלימה". לכן הובטחו לישראל תועלות גדולות ורבות בשכר "תרופה אחת פשוטה עשויה כתיקנה", כלומר שמירת המשפטים.         

למדנו, אפוא, שההבדל בין תחילת פרשתנו ובין הכתוב במרה נובע מן ההבדל במצב הרוחני של ישראל, שמשתפר והולך.          

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן