בשנים האחרונות, וביותר בתקופה האחרונה, כולם מחפשים "קיצורי דרך". אין הכוונה לשימוש בוויז או משהו כזה...אלא על הרצון לדלג מעל שלבים, לתקצר ולתמצת כל דבר. זו יכולה להיות ידיעה חדשותית, דף עמדה של פוליטיקאי או לחילופין סרטון שמעביר מסר כלשהו - העיקר שיהיה כמה שיותר קצר. פעם קראו לזה "תכל'ס", מה המטרה, אל תספר לי את כל מה שהיה בדרך ואת כל ההסברים והנימוקים - אלא גש ישר ל"שורה התחתונה".
בשבועות האחרונים נושא זה הגיע לשיאו: מדובר בטרנד שצובר תאוצה ברשת בשם "תקצר". הטרנד החל באושיית רשת, בחור שהתפרסם ע"י כך שהוא לוקח סרטונים שונים שמשתמשים ברחבי הרשת מעלים - בהם מספרים סיפור כלשהו שקרה להם - וכאשר הם מתחילים לספר את מה שאירע, נעצר הסרטון, הבחור מופיע, מתמצת את הסיפור ואומר כמה זמן חסכנו בכך שהקשבנו לו ולא ראינו את הסרטון המקורי בשלמותו. זהו.
נשמע פשוט? מסתבר שהרעיון שטמון בכך נגע במשתמשים רבים שמחקים את הדמות ו"מתמצתים" שלל דברים. אז... מה המקום בכלל של "לקצר"? האם זה דבר חיובי או שלילי?
פרשתינו, פרשת משפטים, פותחת בפסוק: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". מפרש רש"י: "אשר תשים לפניהם" - "אמר לו הקב"ה למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו לכך נא' אשר תשים לפניהם כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
כלומר, כאשר משה מגיע ללמד את עם ישראל תורה, לא מספיק שישנה (יחזור) בפניהם על הפרק וההלכה שלומד איתם, אלא חשוב שיסביר את הטעמים, ההסבר לכל מצוה ומצוה, לכל דבר שמלמד בתורת ה'.
הדבר הזה הוא כמובן מסר למורים המלמדים את תלמידיהם, שלא יסתפקו בלהסביר "תכל'ס", אלא יתאמצו להעמיק לתלמידים את טעמי הדברים, את הסיבות, יקחו אותם יד ביד בדרך אל ההבנה השלמה. אבל; טמון פה גם מסר לחיינו: אי אפשר לקנות קניין אמיתי, בלי עמל של הבנה לעומק.
אפשר ללמוד הכל באופן שטחי, בלחפש רק את המסקנות. אפשר גם להיות יהודי שיודע הלכה ומקיים אותה. אך על מנת להגיע לידיעת התורה, לקשר עמוק עם ה' דרכה - צריך לעמול ולהשקיע, לצלול לפרטי הפרטים שבה, ולהתאמץ להבינם.
וכך גם בכל תחום בחיים: כדי לקנות משהו קניין אמיתי, לא מספיק להכיר אותו מלמעלה. חייבים להתאמץ בו, להבין אותו כמו שצריך, רק כך אפשר לא רק לדעת אותו, אלא גם להרגיש שהוא חלק מאיתנו.
מסופר שפעם הגיע לרב קנייבסקי נער בר מצוה עם אביו להתברך לקראת כניסתו בנועם עול המצוות. האב ביקש לשאול בשם בנו כיצד זוכים לקבל "טעם" בלימוד"? כיצד אפשר להרגיש את עריבות התורה?
הרב קנייבסקי חייך, והשיב: "איך מקבלים טעם בלימוד? לומדים! ככל שלומדים יותר כך נהנים יותר מהלימוד! הדרך הטובה ביותר היא רק לשבת וללמוד וללמוד!". לאחר מכן פנה ר' חיים אל האבא ושאלו אם הוא לומד אם בנו, והוסיף שהוא צריך ללמוד איתו כמה שיכול וכך בע"ה יגדל להיות תלמיד חכם. כאשר לומדים ולומדים,
כאשר מתעמקים - זוכים להרגיש טעם טוב. טעם של קניין, של שייכות. וכמו שמסבירים על הפסוק: "תורת ה' תמימה משיבת נפש" - מתי היא משיבת נפש? כשהיא תמימה. כשהיא שלימה. כאשר לא מחסירים בה שום חיסרון. בדיוק כמו שאדם לא ישמח ברכב שחסר בו גלגל, כך לנו קשה לשמוח בדבר חסר ברוחניות ובכלל.
אז לא בכל דבר צריך להאריך, וגם בעניינים של קודש לעיתים צריכים לקצר (על מנת שהדברים ייכנסו בלב השומע ובליבנו) - אך באופן כללי, כלפי הדברים החשובים בחיינו, אסור לנו להיגרר אחר ה"טרנד", אל תנועת הנפש הדוחפת אותנו להעביר כל דבר כמה שיותר מהר, אלא לעמול, להשקיע ולצלול - ובע"ה להרגיש מתיקות וטעם של שלמות.
שבת שלום!
הרב עותניאל מנצור, מנהל חטיבת-הביניים בישיבת "נווה הרצוג"